ובכן.. מזרח תאילנד.עומס חום מטורף (באיזור ה40 מעלות) וכל החיות במנזר מעולפות, כולל העיט הזה. אבל מה..ממש רציתי לצלם אותו..אז הצקתי לו המון- ברעשים, מחיאות כפיים, קולות משונים..בסופו של דבר הוא התעצבן וזז והתוצאה לפניכם :-)
(שמתם לב לזקן??)
[ליצירה]
ובכן.. מזרח תאילנד.עומס חום מטורף (באיזור ה40 מעלות) וכל החיות במנזר מעולפות, כולל העיט הזה. אבל מה..ממש רציתי לצלם אותו..אז הצקתי לו המון- ברעשים, מחיאות כפיים, קולות משונים..בסופו של דבר הוא התעצבן וזז והתוצאה לפניכם :-)
(שמתם לב לזקן??)
[ליצירה]
כ"כ יפה, אם כי מההסבר שלך התמונה גובלת בהתעללות ;) הוא נראה שם די עצבני.
אבל עדיין תמונה מעולה.
[ליצירה]
[ליצירה]
כקודמתי, גמני מזדהה.כ"כ. הדור שלנו מלא כמיהה לרוממות, תשוקה לקודש, רצון עז לפעול, ונותר ללא רועה- ללא מנהיג כריזמתי שיאסוף את כל הכוחות האלו וינווט אותם לכיוון חיובי ורצוי. (ולכל מי שיצעק "הרב אליהו".. נו באמת). באמת מתסכל לפעמים.
וקטנטונת..את כותבת מקסים, אעקוב אחריך :-)
[ליצירה]
אופק- בחרתי לצלם בצורה מעט עקומה כדי להדגיש את האמירה (ובכלל-לא אוהבת תמונות עם קומפוזיציה מושלמת מדי), יודעת שזה מעט צורם לעין..מחיר הביטוי האישי :-)
נשמת- מכירה את הקונספט, אבל מאמינה ב"טוהר הצילום"..יסלח לי נביא שקר, אבל אני נגד עיבוד (ממוחשב או ידני) של תמונות. כל העניין,מבחינתי לפחות, הוא לצלם מלכתחילה מה שאתה רוצה לומר, ולא "לסדר" את זה אח"כ כדי שייראה כך.
ושיר-ניצלתי את השם כטריגר :-)
אגב, זה צולם בבית כנסת בשירת הים- שזו השכונה החדשה בנווה דקלים (בקרוב בע"ה תמונת המשך..).
[ליצירה]
[ליצירה]
איזה יופי!! אוהבת, כ"כ אוהבת!! פשוט תמונה מושלמת!
[ליצירה]
הדס, זו אכן אנפה. יכול להיות שלא זיהית פשוט כי היא מכווצת ומכורבלת מקור. בד"כ הן זקופות קומה וארוכות צוואר (אם תרצי, אשלח לך תמונה. עשיתי לה בוק שלם...).
אה, וזה צולם על חוף הים כמובן.
[ליצירה]
חברים..לפני שאתם ממהרים לשפוט.. אני תפסתי את הדברים מנקודה של קינאה, של "הלוואי ויכולתי להזדהות ולחוות כמוהם אבל אני לא, לכן אתמודד בדרכי שלי-ציניות". אני חושבת שהכוונה היתה טובה.
אבל.. מודה.. גמלי צרם הביטוי ושמץ ההתנשאות.
[ליצירה]
חזק (ומוכרחה לצטט בהקשר לכך, גרפיטי שמצאתי בשירותים ציבוריים מצחינים בלב ת"א: "הייתי רוצה להיות עכשיו איך שהייתי כשרציתי להיות איפה שאני עכשיו").
[ליצירה]
ליתוש, המדריך שלי בקאמרה אובסקורה טוען שהצילומים המוצלחים ביותר נוצרו בטעות (ע"ע הנזל אדאמס למי שמכיר), ובכך אני מסכימה עם שניכם, א-ב-ל
יש ערך עצום בעיני לכוונת האמן. קודם כל-עבורו, לבחון עצמו אם השיג את שרצה, איזה טעויות עשה, איך משתפרים וכו'. ושנית, עבור הצופה. נסי להתבונן בצילום סתם כך, ואח"כ להתבונן בו שוב תוך הסברים של הצלם-מה תפס את עינו ולמה התכוון. החוויה תהיה שונה לחלוטין!
כוונת הצלם הופכת את התמונה מסתם תיעוד מציאות אובייקטיבי, לאמירה מנקודת מבט אישית. זו דעתי.
וישראל, מתנצלת שתפסנו לך מקום בתגובות לצורך דיון כללי :-)
תגובות