ובכן.. מזרח תאילנד.עומס חום מטורף (באיזור ה40 מעלות) וכל החיות במנזר מעולפות, כולל העיט הזה. אבל מה..ממש רציתי לצלם אותו..אז הצקתי לו המון- ברעשים, מחיאות כפיים, קולות משונים..בסופו של דבר הוא התעצבן וזז והתוצאה לפניכם :-)
(שמתם לב לזקן??)
[ליצירה]
ובכן.. מזרח תאילנד.עומס חום מטורף (באיזור ה40 מעלות) וכל החיות במנזר מעולפות, כולל העיט הזה. אבל מה..ממש רציתי לצלם אותו..אז הצקתי לו המון- ברעשים, מחיאות כפיים, קולות משונים..בסופו של דבר הוא התעצבן וזז והתוצאה לפניכם :-)
(שמתם לב לזקן??)
[ליצירה]
קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד).
צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה.
אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה.
2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר.
בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך.
[ליצירה]
הביקורת נוקבת מדי לטעמי..
כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...).
הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך.
[ליצירה]
לא יודעת. התמונה כתמונה- מצוינת. קלאסית לחוק השלישים , מבליטה את הילד מבין שאר האנשים, והכי חשוב תופסת את המבט שלו-שנדמה כי לא שם לב למצלמה, וזה נפלא. אבל... כ"כ חשוך! נדמה לי שזה לא קשור לצמצם ומהירות,אלא פשוט עמדת מול השמש?
אם תרצי, אפשר להבהיר בעזרת תוכנת עיבוד, אבל אני נגד עיבוד רטרואקטיבי, אז לא שמעת את זה ממני :-)
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
[ליצירה]
מעט סתמי לטעמי.. אין קומפוזיציה ברורה, הרקע מקושקש מדי ומקשה על מיקוד,ואולי היה כדאי לחכות ליום שמש או לארגן תאורה מלאכותית לפחות.
אבל אכן.. אילנות קסומים הם :-)
[ליצירה]
השילוב של פירות ההדר והפמוטים יצרו כאן אווירה "קדושה" אפשר לומר, אולי רוחנית. ואת זה אהבתי. אבל הפלאש על העלה התוחם מלמעלה ממש-ממש מפריע לתמונה, אפילו שהוא מטושטש.
הצל המאפיל את הפסל בדיוק באמצעו יוצר אמירה יפה בעיני, מין צניעות, משחק של גלוי ונסתר.
הייתי מטה את הפסל קצת ימינה, להשיג זווית שתופסת גם קצת מהפרונט שלו, לקבל עומק.
סה"כ נחמד, מחכה לראות עוד.
תגובות