[ליצירה]
זה הזכיר לי (וסלח לי על הציניות) קטע ממערכון של הגשש החיוור:
"תהיה גבר... תהיה סמרטוט.... תהיה גבר.... תשפיל את עצמך"
(גשש מפורש)
אין רע בבכי,
הוא כמו הגשם שיורד כשנשבר חמסין,
הוא מצחצח את הנשמה ואת הנשימה.
לפעמים כשכבר לא יכולים לשאת צריך לשפוך,
להתרוקן כדי לרחף בתום ההיטהרות.
אבל אני מזדהה איתך בהרגשה של החוסר רצון לבכות, כשאנחנו בוכים אנחנו נראים חלשים בעיני עצמנו, חלשים כי יש לנו רגשות, ולמי שיש רגשות יש יכולת לאהוב אך גם להיפגע, זוהי תופעת הלואי של הרגש.
[ליצירה]
לי זה נראה יותר כמו ליבלוב ולא כמו שלכת.....
(תקני אותי אם אני טועה)
בלבלוב ובפריחה יש את אותם צבעים בגלל ה"קרטונואידים" המצויים בעלה שהם אלה שגורמים לצבע האדמדם בליבלוב ובשלכת. הם אלו שנוצרים ראשונים בעלה צעיר והם האחרונים להתפרק ממנו לפני שלכת.
אלו היו 60 שניות....
: )
[ליצירה]
היסודות רעדו מרוב שצחקתי כאן
מוצלח ומשעשע גם אם הסוף קצת מדדא.
רק רציתי להוסיף....
"שמח תשמח רעים, רעים אהובים, כשמחך חיי צירך כגננת נחמדת...."
אכן שימחת!
[ליצירה]
בתמלך-
זה לא ג'וק זה פרוק רגליים ופרוקי רגליים הם יפיפיים. זה שחלקם חולקים איתנו מזון משותף - מה שמביא אותנו להלחם בהם עד חורמה לא הופך אותם לאיכס. מה גם שחלק מתושבי הגלובוס ניזונים מהם ועל כן לא אומרים איכס על אוכל!
וחוצמיזה לידיעתך גם פרפרים הם פרוקי רגליים כך שגם הם ג'וקים אחרי הכל ולרוב לפני שהם מצמיחים כנפיים הם לא נראים כל כך מלבב!
ועוד פרט קטון ואחרון על פרוקי הרגליים: הם הקבוצה הגדולה ביותר בעולם החי והיא כוללת כ-80% מכל מיני בע"ח הידועים עד כה והם נמצאים בכל מקום שניתן לחיות בו על פני הגלובוס.... (בזכות זה הם כל כך רבים וכל כך מגוונים ומיוחדים)
אלו היו שישים שניות על.....
: )
[ליצירה]
זה לא קשה ללמוד לסרוג אבל צריך הרבה סבלנות בשביל להגיע להשלמת כל סריגה
שיר טוב ויפה אך באמת יש יותר מדי סימני קריאה. בעיני עדיף להשתמש כמה שפחות בסימן קריאה בכדי שלא יאבד מהעוצמה שלו.
קיץ טוב.
[ליצירה]
אכן, ללמוד לעוף נגד כיוון הגעגועים
והרי זה כל כך מעייף,
זה כמו מעוף במנוסה
מפחדים להביט לאחור
בכדי לבדוק אם הוא כבר לא שם
כי אולי הוא עדיין.
זה נגע
חלמונית
תגובות