[ליצירה]
כתבת סיפור חסידי מצמרר שחודר עמוק עמוק ומחורר את חדרי הלב. השילוב של הפיוט מחדד את הסיפור ומוסיף לזעזוע שהוא יוצר בקורא. גם השילוב בין עבר להווה בסיפור הוא ממש מוצלח.
שכוייח!
רק רציתי לשאול האם הסיפור מבוסס על סיפור אישי של משהו או שהוא נכתב בהשראה מעדויות שונות?
[ליצירה]
אחח, כמה פוטנציאל....
אך איזה פספוס.
הרעיון טוב, אילו היית משקיע יותר בהוצאתו מהכח אל הפועל זה היה יכול להיות נהדר.
ומסכימה עם יאצק לגבי הגיברת, זה היה הופך את זה למשעשע.
עלה והצלח....
[ליצירה]
חזק..........
טרקו את הדלת והתיישבו מול הטלויזיה בסלון.
הקריין הכריז כי המשימה הושלמה
וששוב צה"ל ניצח, אלא מה.
אולי יש פה משהו שיודע איך מנפצים אדישות?
[ליצירה]
בחתונות יש את שמחת האדם הפרטי ויש את שמחת הכלל. אותה שמחת הכלל היא זו שזרה לי.
(חלילה לי שלא לקחת חלק בשמחת האדם הפרטי ולשמוח עימו בשמחתו, בעיקר כשמדובר באדם קרוב.)
באופן כללי זהו קטע בדוי שנכתב על סמך התרשמות מהחתונה האחרונה שהייתי בה.
מה שכן - תמיד בשמחה! : )
[ליצירה]
שים בו מה?
הכותרת נהדרת
האגדה לא.....
מה עם איזו עלילה שתתאים לצפיות שאת מתווה כשאת נותת שנינה של כותרת וסיפור כל כך מאכזב.
תנסי שוב...
לכי על אגדה עם אלמנטים של אגדה, הרעיון של מכתב שמגיעה בטעות הוא טוב, אך אין כל התפתחות וודאי שלא שנינות בהמשך. סתם הוא והיא ודוור חולה. סוג של "שום דבר", או "מהומה על לא דבר". תני מידע עליה ועליו נוסף על הנ.צ. של מיקומם הגאוגרפי, קצת חומר רקע. ואם כבר בחרת בדוור חטתן אז שלפחות יעשה משהו משעשע עם הפגיעה בצינעת הפרט.
אני חושבת שהרעיון עוד לא עבוד כי בעזרת מעט עיבוי ועיבוד תביאי לו ולעולם גאולה גדולה.
: ) בהצלחה
חלמונית
[ליצירה]
השיר ממש טוב ונותן חומר למחשבה. הייתי מסירה את ה"על השולחן" השני כיוון שהוא פוגע בזרימה.
הבעיה שלנו היא שלרוב אנחנו רק מחכים למשיח שיבוא, מכלים את ימיינו בציפיה ובדיבור עליו ועל הימים שהוא יביא בבואו. אבל הוא לא יבוא כל עוד נמשיך לתלות בו את כל התקוות שלנו ונמתין כמעט באפס מעשה שהוא יגיע ויגשים לנו אותן.
תגובות