[ליצירה]
לא יודעת בדיוק איך להגיב, באילו מילים לתאר את ההתרשמות שלי. אז אסתפק בכך: הקטע כתוב היטב, הוא מצליח להעביר את האויר והאווירה מאותו רגע של חורבן.
[ליצירה]
[ליצירה]
לא מדובר פה בגירסאות אלא אלו שתי השתקפויות שונות שבכל אחת משתקף דבר מה אחר. אני חייבת להתוודות שאני די מכורה להשתקפויות. יש משהו במים האלה שמשלימים עצמים אחרים וגורמים לדברים שלא קיימים להתרחש.
[ליצירה]
[ליצירה]
טוב, זהו נסיון מעט חצוף ויומרני להיכנס לעיניין שלעולם לא תסבול ממנו.
אך....
כשהנפש כואבת אהבה נכזבת זה בהחלט מזכיר מעט כאבי מחזור ולו באופן המשלי שבכאב.
הרי, מבחינה ביולוגית המחזור מגיע לאחר שהרחם מכין את עצמו להפריה של הביצית על ידי זרע. מאחר שזה לא קורה הרחם נפטר מרקמות שלא באו אל יעודוף ומבחינה פזיולוגית זה גורם לכאבים ברמות שונות וגם לכל מיני תופעות נוספות. ממש כשם שהנפש שלנו מצפה להפריה הדדית של אהבה בין שני בני זוג וכאשר זה לא קורה היסורים של הלב השבור ככאבי החמצה של וסת. כך אני ראיתי את יסורי בהתמודדות עם אהבה שלא הגיעה ולא תגיע לעולם לידי מימוש.
תחשבו על זה....
[ליצירה]
תוהה ובוהה
עוד אדם אחד נותר
עוד שוחר טוב אחרון
עוד מאמין בודד הוא
עוד חולם את המחר.
עוד לא אחז בו היאוש
עוד לא כבתה בו התקווה
עוד מחייך כי הוא יודע
סוף העולם רק אשלייה.
"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל -
תאמין שיכולים לתקן" (נראה לי שאמר זאת רבי נחמן מברסלב)
[ליצירה]
לדעתי-
שיר טוב, השימוש שלך בעולם הפירות נעם לחיכי.
בתגובה לכל המגיבים העתיקים- לא נראה כי מדובר פה בשיר הזוי או בדיחה משעשעת. יש פה שימוש טוב בהשאלה של אהבת אוכל לאהבה עמוקה יותר, רק נשאר לשאול: דיג אוהב דגים?
וכמו שאומרים- "אם נגמר אין דבר
מחר נקנה עוד אבוקדו."
תגובות