baRby
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אחח, כמה פוטנציאל.... אך איזה פספוס. הרעיון טוב, אילו היית משקיע יותר בהוצאתו מהכח אל הפועל זה היה יכול להיות נהדר. ומסכימה עם יאצק לגבי הגיברת, זה היה הופך את זה למשעשע. עלה והצלח.... [ליצירה]
- [ליצירה] ממליצה להגדיל את התמונה על מנת שנוכל להתרשם ממנה כמו שצריך.... בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] בתמלך- זה לא ג'וק זה פרוק רגליים ופרוקי רגליים הם יפיפיים. זה שחלקם חולקים איתנו מזון משותף - מה שמביא אותנו להלחם בהם עד חורמה לא הופך אותם לאיכס. מה גם שחלק מתושבי הגלובוס ניזונים מהם ועל כן לא אומרים איכס על אוכל! וחוצמיזה לידיעתך גם פרפרים הם פרוקי רגליים כך שגם הם ג'וקים אחרי הכל ולרוב לפני שהם מצמיחים כנפיים הם לא נראים כל כך מלבב! ועוד פרט קטון ואחרון על פרוקי הרגליים: הם הקבוצה הגדולה ביותר בעולם החי והיא כוללת כ-80% מכל מיני בע"ח הידועים עד כה והם נמצאים בכל מקום שניתן לחיות בו על פני הגלובוס.... (בזכות זה הם כל כך רבים וכל כך מגוונים ומיוחדים) אלו היו שישים שניות על..... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] לעזזאל! השם האמיתי של המעין הזה הוא עין ליבנה. אז למען השם, בבקשה תפסיקו לבלבל לו את השם. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אשתוק את אלף המילים שהתמונה הזאת שווה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי כתב אלתרמן: היו פעם איש וצילו. לילה אחד הצל עמד. נטל נעלי האיש ומעילו, נעל, לבש. עבר מצד אל צד, הסיר גם את מגבעת אדוניו מן הקולב, נסה להסיר גם ראשו מעליו, לא הצליח. הסיר ממנו את פניו, לבש גם אותן, לא התעצל. בבוקר יצא החוצה עם מקל. רץ אחריו האיש ברחוב, צוח אל מכרעו: זה מעשה נורא! זה צל! זה לץ! זה לא אני! אני אכתוב לשלטונות! הוא לא יוכל לי! כך צוח מרה, אבל קמעה קמעה הורגל, שקט. לסוף נשכח ממנו המאורע. [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה נראה כמו חוף ים שגל כיסה ואישה שעומדת בתוך משהו לא ברור [ליצירה]
- [ליצירה] מחר באיזה שעה? תבין, כשמציעים לי טיול אני לא יכולה לסרב.... קטע חובב שוטטויות נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] מתקנים שגיאות כתיב ;) [ליצירה]
- [ליצירה] מכאן חייבים רק לטפס למעלה, אין מקום לפיספוסים! כלנית- בשיר שלך את שולחת ביקורת חריפה על התנהלות הציבור הדתי לאומי. יש בו אמת מרה וכואבת אך הסף שלו נחרץ מדי, עוד לא הגענו אליו ונראה כאילו את מבקשת אותו. לצד השפל הגדול שכיוון להשאירנו ערומים התגלו תעצומות מחודדות ומיוחדות. ועכשיו, תוך העשיה שלא נגמרה אנו חייבים לחשוב כיצד אנו ממשיכים הלאה ולא נסוגים אחור. בהצלחה לכולנו! [ליצירה]
תגובות