baRby
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] משובח! למעשה הסיבה שסירינקס לא רצתה את האל פאן היא להאל פאן היה נראה ממש מפחיד, חציו העליון אדם וחציו התחתון עז (וגם על זה יש אגדה מיתולוגית...), הוא גם היה שובב לא קטן שנהג להציק לאלים ולבני אדם. ובדרך אגב- נחל חרמון הקרוי גם בניאס, שזה עיוות השם פאניס, על שמו של האל פאן. המעינות שמזינים את הנחל נובעים בסביבת מיקדש רומי שהיה לאל פאן. אלו היו 60 שניות...... [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי עלי! מצחיק.... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] חופים שם לפעמים התמונה מדהימה, היא עוצרת בתוכה רגע שמצליח להתמשך בתוכה, הצבעים חיים ונאמנים למקור, והמיקוד מצוי במקום הנכון. יחד עם זאתהשם שנתת לתמונה בעיני ממש לא מתאים לה, אבל זה פרט ממש שולי שלא פוגם באיכות שלה אלא רק צורם לי קצת כי אינסופיות גלים זה לא מה שמרגישים (לפחות אני) כשמביטים בה. שבוע טוב חלמונית ~~~~~~~~~~~~~~~ [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי (וסלח לי על הציניות) קטע ממערכון של הגשש החיוור: "תהיה גבר... תהיה סמרטוט.... תהיה גבר.... תשפיל את עצמך" (גשש מפורש) אין רע בבכי, הוא כמו הגשם שיורד כשנשבר חמסין, הוא מצחצח את הנשמה ואת הנשימה. לפעמים כשכבר לא יכולים לשאת צריך לשפוך, להתרוקן כדי לרחף בתום ההיטהרות. אבל אני מזדהה איתך בהרגשה של החוסר רצון לבכות, כשאנחנו בוכים אנחנו נראים חלשים בעיני עצמנו, חלשים כי יש לנו רגשות, ולמי שיש רגשות יש יכולת לאהוב אך גם להיפגע, זוהי תופעת הלואי של הרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מדובר פה בגירסאות אלא אלו שתי השתקפויות שונות שבכל אחת משתקף דבר מה אחר. אני חייבת להתוודות שאני די מכורה להשתקפויות. יש משהו במים האלה שמשלימים עצמים אחרים וגורמים לדברים שלא קיימים להתרחש. [ליצירה]
- [ליצירה] קטע ממש טוב, נהנתי ממנו. אבל הייתי מורידה את הסוגריים בפיסקה הראשונה, לדעתי הכתוב בתוכם קצת הורס ולא קשור, איכשהו הכנסת משהו סתמי ורדוד אל קטע שיש בו עומק. אך זאת רק דעה..... [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה ממש יפה אבל הרגליים שנכנסות לים בחלקה העליון של התמונה קצת הורסות וחבל.... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מזכיר לי... אגדת השמש והירח/אהוד מנור הם סובבים אותה שבעת כוכבי הלכת אך היא בוערת אל חיורון פניו. והוא רחוק כל כך בשמי כדור הארץ אבל נכסף אליה לאש זהב. צל הירח אל פני השמש נמשך תמיד בין יום ובין לילה נוגעים שם למעלה וזה לא די לו לא די לה רק לרגע והלאה. וכך כל יום שנים אין ספור הוא מת באורה היא באורו שקיעה זריחה ורודה אהבה אבודה. לא פעם ביאושם הם מחשיכים לרגע ליקוי ירח וליקוי חמה אך במרדף הזה הם מאירי שמים שבויים במסלולם בלי נחמה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי כתב אלתרמן: היו פעם איש וצילו. לילה אחד הצל עמד. נטל נעלי האיש ומעילו, נעל, לבש. עבר מצד אל צד, הסיר גם את מגבעת אדוניו מן הקולב, נסה להסיר גם ראשו מעליו, לא הצליח. הסיר ממנו את פניו, לבש גם אותן, לא התעצל. בבוקר יצא החוצה עם מקל. רץ אחריו האיש ברחוב, צוח אל מכרעו: זה מעשה נורא! זה צל! זה לץ! זה לא אני! אני אכתוב לשלטונות! הוא לא יוכל לי! כך צוח מרה, אבל קמעה קמעה הורגל, שקט. לסוף נשכח ממנו המאורע. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקנים שגיאות כתיב ;) [ליצירה]
תגובות