[ליצירה]
זה מזכיר לי...
אגדת השמש והירח/אהוד מנור
הם סובבים אותה
שבעת כוכבי הלכת
אך היא בוערת אל
חיורון פניו.
והוא רחוק כל כך
בשמי כדור הארץ
אבל נכסף אליה
לאש זהב.
צל הירח
אל פני השמש נמשך
תמיד בין יום ובין לילה
נוגעים שם למעלה
וזה לא די לו לא די לה
רק לרגע והלאה.
וכך כל יום שנים אין ספור
הוא מת באורה
היא באורו
שקיעה זריחה ורודה
אהבה אבודה.
לא פעם ביאושם
הם מחשיכים לרגע
ליקוי ירח
וליקוי חמה
אך במרדף הזה
הם מאירי שמים
שבויים במסלולם
בלי נחמה.
[ליצירה]
איזה כישרון!
הולכת אותי שולל עד הסוף הנורא
ולמרות זאת נהנתי מהיצירה שלך.
איי, תמיד אני תוהה מה יותר כואב לגלות, ש- זה שאת אוהבת אהב אותך ומת או זה שאת אוהבת לא אוהב אותך.
[ליצירה]
[ליצירה]
בצילום מאונך הפריחה הולכת לאיבוד. אני אומרת זאת מנסיון כי ניסיתי וזה יצא פחות מוצלח.
ואכן - באומנות כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה.
תודה : )
[ליצירה]
[ליצירה]
לא בדיוק כך.
אחרי "לא ממש קשר" אין "פרידה ממש".
לא נפרדים רק כשרע, יש גם פרידות כ"שנכון" להפרד אפילו אם ממש טוב.
(טוב היה, טוב יהיה ועכשו טוב...)
כשמאמינים שבסופו של דבר הכל לטובה אז מצליחים למזער את הרע עד שהוא נעלם מעצמו.
ופשוט צריך להתרגל....
[ליצירה]
חזק..........
טרקו את הדלת והתיישבו מול הטלויזיה בסלון.
הקריין הכריז כי המשימה הושלמה
וששוב צה"ל ניצח, אלא מה.
אולי יש פה משהו שיודע איך מנפצים אדישות?
[ליצירה]
הסיפור יפה ובנוי טוב.
ממש אהבתי את הרעיון ואת השימוש בניגודים בין טהור וטמא. (הקפיצות ממש הוסיפו לזה.)
היה מוסיף אם הייתי מרחיב מעט את היריעה בעיניין הבן (המצורע) זה קצת חסר בסיפור. בנוסף הסוף לא ממש ברור....
לסיכום: נהנתי מכל מילה. :) בהצלחה!
[ליצירה]
תמונה שווה 1000 מילים (שירה?)
זה יותר תמונה מאשר שירה, אלא אם כן טיפות מים הן מילים וזאת היא תמונה אילמת של פסקול זרימת המים.
ממליצה לתקן סיווג.
חוץ מזה , תמונה ממש יפה! אהבתי את ההשתלבות של העננים ביום סגריר עם המים שנופלים במפלי הניאגרה. כשקשה להבדיל בין שמים למים ורק פיסת תכלת מבהירה מי הוא מי.
תגובות