[ליצירה]
זה לא בדיוק מתאים.
אומנם יש פה עייר, אך איה הגפן.
בנוסף לזה הצילום הוא די סתמי, הזוית משעממת, ואם יש סיפור מאחורי כל זה אז הוא לא ממש עובר מבעד לתמונה. ישנה גם שיבולת שתקועה במטושטש בתוך הפריים ושרועה על חלקה הקדמי של התמונה וזה לא מסתדר עם הרקע. פשוט צריך להשקיע יותר מאמץ ולא רק מחשבה לפני שלוחצים על ההדק.
סליחה על שקטלתי יותר מדי זה נובע רק מהצורך להיות נאמנה לאמת (שלי) ומתוך רצון להפנות את תשומת לבך בכדי שתוכל להשתפר...
(יצאתי שחצנית למרות שזאת לא הכוונה)
...הכל ברוח טובה....
: )
[ליצירה]
זה עדיין כואב לי כל הסיפור הזה.
זה אחד הדברים שהכי מפחידים אותי ולכן זה פגע ישר בבלוטת הכאב שבי והפעיל אותה על טורבו.
ליד בלוטת הכאב נמצאת בלוטת הכמיהה. וכל פעם שאחת מהשכנות פועלת באופן מוגבר היא גורמת באופן בלתי מודע לרטט אצל רעותה.
כל כך הרבה שבחו פה ופיארו ולי נותר פשוט להצטרף אליהם.
[ליצירה]
לי זה נראה יותר כמו ליבלוב ולא כמו שלכת.....
(תקני אותי אם אני טועה)
בלבלוב ובפריחה יש את אותם צבעים בגלל ה"קרטונואידים" המצויים בעלה שהם אלה שגורמים לצבע האדמדם בליבלוב ובשלכת. הם אלו שנוצרים ראשונים בעלה צעיר והם האחרונים להתפרק ממנו לפני שלכת.
אלו היו 60 שניות....
: )
[ליצירה]
זה לא קשה ללמוד לסרוג אבל צריך הרבה סבלנות בשביל להגיע להשלמת כל סריגה
שיר טוב ויפה אך באמת יש יותר מדי סימני קריאה. בעיני עדיף להשתמש כמה שפחות בסימן קריאה בכדי שלא יאבד מהעוצמה שלו.
קיץ טוב.
[ליצירה]
זה מזכיר לי...
אגדת השמש והירח/אהוד מנור
הם סובבים אותה
שבעת כוכבי הלכת
אך היא בוערת אל
חיורון פניו.
והוא רחוק כל כך
בשמי כדור הארץ
אבל נכסף אליה
לאש זהב.
צל הירח
אל פני השמש נמשך
תמיד בין יום ובין לילה
נוגעים שם למעלה
וזה לא די לו לא די לה
רק לרגע והלאה.
וכך כל יום שנים אין ספור
הוא מת באורה
היא באורו
שקיעה זריחה ורודה
אהבה אבודה.
לא פעם ביאושם
הם מחשיכים לרגע
ליקוי ירח
וליקוי חמה
אך במרדף הזה
הם מאירי שמים
שבויים במסלולם
בלי נחמה.
[ליצירה]
לא בדיוק כך.
אחרי "לא ממש קשר" אין "פרידה ממש".
לא נפרדים רק כשרע, יש גם פרידות כ"שנכון" להפרד אפילו אם ממש טוב.
(טוב היה, טוב יהיה ועכשו טוב...)
כשמאמינים שבסופו של דבר הכל לטובה אז מצליחים למזער את הרע עד שהוא נעלם מעצמו.
ופשוט צריך להתרגל....