[ליצירה]
השיר ממש טוב ונותן חומר למחשבה. הייתי מסירה את ה"על השולחן" השני כיוון שהוא פוגע בזרימה.
הבעיה שלנו היא שלרוב אנחנו רק מחכים למשיח שיבוא, מכלים את ימיינו בציפיה ובדיבור עליו ועל הימים שהוא יביא בבואו. אבל הוא לא יבוא כל עוד נמשיך לתלות בו את כל התקוות שלנו ונמתין כמעט באפס מעשה שהוא יגיע ויגשים לנו אותן.
[ליצירה]
זה הזכיר לי (וסלח לי על הציניות) קטע ממערכון של הגשש החיוור:
"תהיה גבר... תהיה סמרטוט.... תהיה גבר.... תשפיל את עצמך"
(גשש מפורש)
אין רע בבכי,
הוא כמו הגשם שיורד כשנשבר חמסין,
הוא מצחצח את הנשמה ואת הנשימה.
לפעמים כשכבר לא יכולים לשאת צריך לשפוך,
להתרוקן כדי לרחף בתום ההיטהרות.
אבל אני מזדהה איתך בהרגשה של החוסר רצון לבכות, כשאנחנו בוכים אנחנו נראים חלשים בעיני עצמנו, חלשים כי יש לנו רגשות, ולמי שיש רגשות יש יכולת לאהוב אך גם להיפגע, זוהי תופעת הלואי של הרגש.
[ליצירה]
אתה גאון! לבטח איני הראשונה שמספרת לך את זה. זהו סיפור עצום ששואף לאינסוף חיובי. ממש נהנתי מהפילוסופיה המתמטית. אני נמנת על האנשים שאוהבים את האינסוף המשמעות שלו בעבורי היא שיש תמיד לאן לשאוף ולעולם לא יחסר להיכן להתפתח. נהנתי מכל רגע!
[ליצירה]
תנ-שמ-ת
מסכימה עם המחאה שהבעת בשיר.
אנשים תנו כותרת, נכון שאין חובת קריאה בשם לשירים אבל זה כשאתה מפרסם אותם בספר משלך. כשמפרסמים שיר באתר אינטרנט חייב להיות לו שם, שם השיר הוא רושם ראשוני, הוא כמו כריכה של ספר, הוא צריך לגרום לך להוריד אותו מהמדף ובמקרה הזה פשוט להקליק עליו.
ולכל אלא שינצלו את ההזדמנות הזאת להתפלמס בדבר שיווק באומנות טוב או רע. תעשו טובה וותרו על זה מראש, זה דיון עקר שנועד לכישלון. בשורה התחתונה שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אבל זה יהיה נחמד אם כל אותם יוצרים עצלים (תתאמצו קצת, בוא נראה אותכם, האם עליתם על סוד התימצות? אני לדוגמה לא עליתי עליו אחרת התגובה הייתה יותר קצרה ; ) ) גם אם זה בשם אידיאולוגיה כזו או אחרת יקראו בשם ליצירתם.
יום טוב, חלמונית.