ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך בעצמך ישי! :) גם על האחרות [ליצירה]
- [ליצירה] אור, זה יפה בעיני אבל הייתי רוצה לשמוע את זה קצת אחרת, לפי דעתי צריך להיות דגש גדול יותר על החליל, יש בו קסם כשמבודדים אותו והוא נבלע ב"טכנולוגים מכנים" דבר נוסף, הסוף נשמע לי סופי מידי,יש משהו ביצירה הזו שזורם בכייף, קליל, מרנין, והסוף, קיצוני. מקסים! אפשר עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב כהרגלי בקודש, דגתי יצירה עתיקה שנגנזה וראויה שתקום שוב לתחיה. לעומת חוסר המשמעות שיכול להוציא אותי מדעתי לעיתים לא רחוקות, חוסר המשמעות שלך מוקי, עושה חשק לתור אחר חוסר המשמעות.. הכתיבה כל כך זורמת עד שיכולתי לצייר בדמיוני הפרוע סרט שלם שמתחילתו ועד סופו לא נחתך מהפרעה כלשהי. נחת. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! פשוט מקסים ופשוט! ותודה לכוכב!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי כוכבון, כמה מופלא מצידך. העלת בי חיוך ועוד חיוך ועוד חיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב עד כמה אני מזדהה איתך! אבל גם חייבת לך תודה, בלי מתכוון, רשמת שם משהו קטן, משהו קטנטן, שהעלה בי חיוך וידיעה. אז תודה, וחיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל כוכבון, אם הבכיין בא מגישה שהכל נעשה ומה שהוא עושה כבר נעשה גם אם הוא לא יודע שנעשה, העמדה בה הוא נמצא היא עמדת נחיתות מפני מי שכבר עשה. ואם כך אז אדרבה! הבכיין היקר קלע לדעת גדולים! (שכבר עשו...) (: תמיד כייף לעשות יצירה ולחשוב שהיא פאר הבריאה, מאכזב לגלות שמשהו חשב על זה לפני, אבל אם משהו חשב על זה לפני, זה נותן משנה תוקף.... ואני מסכימה איתך. "אין חדש תחת השמש" אבל בהחלט בהחלט אין כמו החידוש שלי, שלך, של החדש. אני אוהבת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] לחלוטין ארבע מימדי כוכב.. ואולי לא כל כך צר שחסרות מילים כאשר אפשר להתבטא אפילו במבט קטן. הקינה שלי מתייחסת כנראה לכל מה שקשור לעולם הווירטואלי הזה.... אני אחשוב על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] ....ובלכתי בשביל האפל, תועה, הבחנתי לפתע בשביב אור המרמז להמשך דרכי, פסעתי מהססת ובוטחת בשביל ההולך ומתבהר. נחלה, אי מבטחים נראה באופק. זרזיף מחודש החל ממלא את אשר יובש. ליבי ששכח זה מכבר רגש מהו חזר למלא יעודו, חדש ומוכר. ואהוב. באתי לי, שבתי לי א-לי, אל ארצי, אל מולדתי, אל אהבתי. אהבתי. ברוך השם. :) תודה אפרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת בצורה נפלאה לתאר את כל הסיטואציה בשפתו של ילד, מצאתי את עצמי מדמיינת את כל הסיטואציה כאשר ילד בגילאים שבין חמש לשבע מתרוצץ לו בתרחישים.. מדהים איך אחרי כל השנים שעברו הכל כל כך חי עד כדי להיטיב לתאר אחד לאחד. רוגשתי וחוייכתי! [ליצירה]
תגובות