ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת. אכן פשוט ויפה ואמיתי כל כך. מרגישה הזדהות כל כך גדולה. ובעיקר- התחיה המחודשת שבסתיו שמביאה איתה רצון לחיות באמת. הכמיהה להיות חלק מהחיות הזו ולא רק להתבונן בחיות ולעבוד קרוב אליה.. אוהבת מאוד ועם כל קריאה, יותר ויותר. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה שהמשפט נאמר לנו, הכל כך מצומצמים, שמסוגלים "להעביר" אוטיסט ללא הסתכלות שניה, כי הוא אוטיסט ומה כבר יש לראות באוטיסט... ואמת היא. מי שלא מביט, מפסיד את כל היופי. את כל היופי האינסופי הזה. תודה לך שהבחנת ותודה עוד יותר גדולה לחניך הפלאי . [ליצירה]
- [ליצירה] כל שאני יכולה לכתוב עכשיו זה "וואי"..... אבל לא סתם וואי, וואי גדול... [ליצירה]
- [ליצירה] המממממ אני דווקא אוהבת את הסיום שלו כמו שהוא. החתול עושה את הכל כל כך שלם סוגר מעגל מסוים. אבל המעגל לא באמת סגור. ההצהרות והכוונות, שנות אור ביניהן. לגבי ההתחלה (את לובשת), לא יודעת. קטונתי. את המומחית. אתם. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. לא אוסיף ולא אהרוס. פשוט ממוגג. [ליצירה]
- [ליצירה] "חפשי אותי בין אישונייך כי אני מצאתיך בעינייך שלךְ." נפלא! גאה בך. [ליצירה]
- [ליצירה] לוידעת מה עם התמונה אבל אני יושבת לבד במשרד ובוכה מצחוק מהתגובות. אבל לא דימוי של בוכה מצחוק, ממש ממש, עם דמעות! בקושי רואה מה שאני מקלידה... הרגתם אותי! [ליצירה]
- [ליצירה] אמא יקרה, את פלא. מורכבות רגשית שכמותך, עוד לא ראיתי בנמצא. בצר לי, פתחת את סכרי, ברווחתי, העצמת תחושותי, וכל זאת, כמהלכת בין הטיפות, בגבול הדק שבין נדנוד לשיתוף. לשפעת ליבי אליך מילותי עקרות. [ליצירה]
תגובות