ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מתגובתו של שי, אני מבינה שהתנסחתי לא מדוייק. חוזרת ומדייקת, כשכתבתי בהתחלה, כוונתי היתה בחלק הראשון, כולו כמכלול סוער. אך ללא ספק קיימת ההדרגתיות. הוא בעיני מן קפיץ שמכווצים אותו בכיוון סילסולו. מתחיל להתכווץ ולהתכווץ עד שכבר אי אפשר... אז, פורץ גבולותיו לכל עבר. [ליצירה]
- [ליצירה] ניקדתי. בתקווה שעכשיו ברור יותר... תודה שייקה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי אלא להצטרף לקודמי. אם זו התוצאה של הפסקה ומיעוט בשיריך, היה שווה לחכות. [ליצירה]
- [ליצירה] :) (: :) (: חזרתי לנשום! היא חזרה לחיים. תודה לא-ל שחס על נשמתי הכאובה... :) [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ראויה לעיון?? זו לא קצת הגזמה פרועה מצידך?? אז אחרי ארבע שנים של בלונים נפוחים במקום בו למדתי (שנשמעים בצורה זו או אחרת כמו ההצהרה שלך) אני רוצה לצעוק כבל עם ועדה שהקשקוש הזה פשוט מאוס ופלצני. אין יצירה לא ראויה יש עין לא ראויה. איפה הפסול בלהתבונן בפשטות ביצירה פשוטה, בעין פשוטה, ולהנות בפשטות.??? פשוט לתת לעצמך להנות, מיופי, ממחשבה, מיצירה של אחר ומהיכולת שלו לחלוק את יצירתו ואת היופי שבה עם אחרים... [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם זה אכן כך גיתית, "נהירים לנו מאשר להם" אני חושבת שזה בעיני המתבונן, קורה שאנשים לא מבינים אחד את השניה ואף חמור מכך, לא מצליחים להתבטא. נכון, כתבתי את זה בלשוני (נקבה) אך זה בהחלט יכול להיות רלוונטי גם לצד השני. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למישי. שלושת השורות האחרונות התהוו לי בבטן תוך כדי קריאה כשהגעתי לסוף קראתי והוצאתי מהבטן במקביל. אני חושבת שהן חותמות את השיר בצורה המתבקשת. ואאוצ' כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב עד כמה אני מזדהה איתך! אבל גם חייבת לך תודה, בלי מתכוון, רשמת שם משהו קטן, משהו קטנטן, שהעלה בי חיוך וידיעה. אז תודה, וחיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] חוייכתי. :) [ליצירה]
תגובות