ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אוי, ועל זה נאמר "מֵרְד אָלור" .... [ליצירה]
- [ליצירה] סלחתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אחת לכמה זמן היא חייבת לעלות שוב... אז הפעם תורי. [ליצירה]
- [ליצירה] מי יתן.... ושוב הדודה שבי יוצאת. אחחח פשוט מדהים לקרוא! וגם צובט וגם מרגש וגם וגם וגם ומילים הן קשקשת אחת גדולה אך מה אני יכולה לעשות שהן הדרך היחידה להתבטא כאן?! [ליצירה]
- [ליצירה] ואני הקטנה פרשתי אותו מעט אחרת והוא כל כך מדהים בעיני, כל כך עונה על השאלות הפשוטות שלעיתים אנחנו אפילו לא עוצרים את עצמנו לשאול אותן... מאין באה האהבה? מאין. אהבה מדהימה שאינה תלויה בדבר. פשוט תלויה בפשטות של האהבה. משום מה באה? משום. כי היא חייבת. גם אם אין סיבה נראית לעין היא פשוט חייבת להגיע. פשוט קיימת וחייבת להתממש. או כמו שהיינו ילדים וחכמים, למה? ככה. פשוט ככה. התמיהה הכל כך תמימה של הדור עונה על שאלת הדובר ומסכמת את השורות הראשונות באופן נפלא! והחיבור לתיבת נח, התחבר לי כל כך טוב לכל המערך שבניתי... הרגש ברגעים הראשונים שלאחר המבול, אין כלום, הכל נחרב בשיטפון, היונה באה עם בשורת ההקלה במים, , התרגשות גדולה ועם זאת חשש גדול של לצאת לשממה ולהתחיל לחיות מהתחלה, לבנות, ליצור, כמו האהבה. להתחיל בערפל דף חלק לטוב ולפחות טוב.. ומהבסיס הערפילי הזה לבנות באומץ יצירת חיים מופלאה! בניית יש מכמעט אין... תמשיך! מחכה לעוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי כוכבון, כמה מופלא מצידך. העלת בי חיוך ועוד חיוך ועוד חיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, זה כל כך יפה. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] האאאאאאאאאאאאאאא, חייבת לקרוא שוב ושוב ושוב, אתה חייב לחלק את זה למנות, .... לא לא באמת,זה חייב להיות כמו שזה עכשיו. זה פשוט כל כך הרבה במונולוג אחד, הרבה לראש (וטוב שכך) כמה נכון, לפעמים אני מרגישה שהמח שלי קולט לא אחד למיליון, אלא אפס נקודה אחד לחצי מיליון..... ולא סתם ברא אותנו הקב"ה הרבה אנשים ולא יחיד, זו המתנה שלי, שאת כל מה שהוא לא האפס נקודה אחת לחצי מיליון שלי, משהו אחר יחשוב ויעביר לי.... אווף, לו הייתי רוטשילד, במחשבה... ותודה ל"רוטשילדים" שחולקים משלהם! [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שאני קוראת דברים כאלה קשה לי לכתוב דברים כמו, כישרון כתיבה מעולה, כתיבה יפה וכו... זה כל כך הרבה יותר מזה! [ליצירה]
- [ליצירה] גם אופה וגם יפה. אוף אוף אוף! כל כך מוכר! כאב מתוק. וההתמכרות הזאת... אתה כמו יין טוב. [ליצירה]
תגובות