[ליצירה]
הררית יקרה, אני נלחמת בלפתוח את העיניים חזק חזק בכדי שאצליח לראות את שאני כותבת מבעד למסך הדמעות.
מופת. פשוט מופת.
קראתי שורה אחר שורה, סיימתי והתחלתי שוב מההתחלה.
רוגשתי,
צומררתי,
כמהתי.
השיר הזה בעיני כנבואה.
כחזון.
אומרים, שכשהקב"ה נותן למשהו הארה, זה חיוכו של הקב"ה לאדם.
את כל כך מבורכת שזכית לחיוך כל כך עצום.
תודה תודה תודה.
[ליצירה]
מאיפה זה בא לך??? מטרנה פרימיום??
כבר כתבתי בעבר שאתה מפזר לעברינו רסיסים של גאונות. אבל זה כבר רחוק מלהיות רסיסים. זה כבר ברקים רעמים סופות. או שמא ריטות קטרינות וסטנים?...
תמיד טענתי ואטען שהההכל מתחיל ונגמר באהבה.
הכל.
[ליצירה]
אוי אוי איזו הגזמה פרועה! ערבי? טוב? רע? על מה הדיון בכלל? כל אדם שעומד ליד גבול הוא ערבי?
ואם לקחתי סכין בתיק לעבודה האם גם אני מחבלת? למרות שרק התכוונתי להכין סלט? האם איבדנו פרופורציות לחלוטין?
תגובות