[ליצירה]
מצטרפת למישי.
שלושת השורות האחרונות התהוו לי בבטן תוך כדי קריאה כשהגעתי לסוף קראתי והוצאתי מהבטן במקביל.
אני חושבת שהן חותמות את השיר בצורה המתבקשת.
ואאוצ' כבר אמרתי?
[ליצירה]
דעה, מה זה משנה אם מה שבת"ש כתבה מגעיל אותך או לא? מדובר כאן על תגובה ליצירה ולא תגובה לתגובה. זה לא אתר חינוך. זה אתר יצירה.
באשר ליצירה, הביקורת נאמרה.
זה אכן לא מתנגן לי כשיר ולא כמונולוג ולא משאיר לי מקום לדמיון ולהעמקה. גם בעיני החריזה הורסת מפני שזה מאלץ אותך להשתמש במילים שאולי לא היית משתמשת בהן אילו לא רצית לחרוז. בכתיבה הבאה שלך תנסי להשתחרר מחרוזים, תגלי עוד סוג של שחרור... ותראי שהאיכות משתפרת.
בהצלחה.
[ליצירה]
אמא יקרה,
את פלא.
מורכבות רגשית שכמותך,
עוד לא ראיתי בנמצא.
בצר לי, פתחת את סכרי,
ברווחתי,
העצמת תחושותי,
וכל זאת,
כמהלכת בין הטיפות,
בגבול הדק
שבין נדנוד לשיתוף.
לשפעת ליבי אליך
מילותי עקרות.
[ליצירה]
עצמי חיפש לו קו נסיגה
אמר שחייבים לברוח
להעלם
הבטנו ימין ושמאל
כל הדרכים חסומות
עצמי אמר נואש
והחל להתמוסס,
להעלם.
נשארתי בגפי,
זרועותי מגששות באפילה
מוכנות לחזור
ולהילחם
תגובות