[ליצירה]
אני לא יודעת אם זה אכן כך גיתית,
"נהירים לנו מאשר להם" אני חושבת שזה בעיני המתבונן, קורה שאנשים לא מבינים אחד את השניה ואף חמור מכך, לא מצליחים להתבטא. נכון, כתבתי את זה בלשוני (נקבה) אך זה בהחלט יכול להיות רלוונטי גם לצד השני.
[ליצירה]
קמתי הבוקר, האוויר היה כל כך טהור, ניסיתי לנשום את כולו לתוכי, ועם כל נשימה ונשימה החיוך שלי גדל והרגשה המדהימה של אושר, שקט, שלווה, אהבה, מלאה אותי, כן כן, וכל זה רק מהאוויר...
כשקראתי את השיר הזה, הרגשתי איך אותו הרגש שהציף בבוקר, ממלא שוב...
[ליצירה]
אור, זה יפה בעיני אבל הייתי רוצה לשמוע את זה קצת אחרת, לפי דעתי צריך להיות דגש גדול יותר על החליל, יש בו קסם כשמבודדים אותו והוא נבלע ב"טכנולוגים מכנים" דבר נוסף, הסוף נשמע לי סופי מידי,יש משהו ביצירה הזו שזורם בכייף, קליל, מרנין, והסוף, קיצוני.
מקסים! אפשר עוד?
[ליצירה]
נו נו נו בנות אבל זה בדיוק העניין. אפילו אני שכמותכן באתי מנוגה (?!??- אוי לנו ואבוי לנו..) חושבת שבזה בדיוק עוסק השיר, זאת אומרת שאם פרוזאי יקירינו המיוחס לגס (אך מיוחס ותו לא) היה מכניס לב ונשמה, כל הסיפור כאן היה אחר לגמרי. זה בדיוק העניין. זה לא שיר אהבה וחיזור ונשמה וכו וכו גם אם יצירות נוגה אוהבות הפי אנד (ואני בתוכן...) זו הצהרה. ויש בה מן האמת ומן התוכחה והביקרת. אני עם פרוזאי.
תגובות