[ליצירה]
צל, למיטב הבנתי, ספציפית כאן שי כתב על עקרוּת המילים לעומת הרגש העצום שקיים בתוכנו. על אי היכולת של כלל המילים הקיימות בעולם לבטא את הרגש האינסופי הזה שמציף אותנו בפנים מטוב ועד רע... השפה, עשירה ככל שתהיה, מוגבלת ומצומצמת כל כך לעומת הרגש הכל כך אינסופי ולא מוגבל.
לכן שתיקה,
לכן בראשית...
[ליצירה]
[ליצירה]
חחחח הוצחקתי! יפה לך/לי/לנו שזה הביא אותך לזה...
[ליצירה]
אלון, זה כל הרעיון. וכל כך ברור מה המקור של היצירה הגאונית הזו! פיקארד לא התכוון אפילו לא לרגע אחד להתהדר בנוצות לא לו, זו פארודיה גאונית ביותר ואני לא מסכימה לחלוטין עם דבריך. תקרא, תבין, תגיב.
[ליצירה]
נעמה יקרה, כבוד לי להגיב ראשונה ליצירה הכל כך עוצמתית הזו ומצד שני אני תוהה איך לא הגיבו עד עכשיו.
קראתי אותה ועדיין קוראת שוב שוב והיא צובטת. כואבת. לא. זה הרבה יותר עמוק, היא מכווצת משהו בפנים, טעם מוכר...
השורה האחרונה מעט לא הסתדרה לי, התסברי את אוזני/עיני?
[ליצירה]
אני לא יודעת אם זה אכן כך גיתית,
"נהירים לנו מאשר להם" אני חושבת שזה בעיני המתבונן, קורה שאנשים לא מבינים אחד את השניה ואף חמור מכך, לא מצליחים להתבטא. נכון, כתבתי את זה בלשוני (נקבה) אך זה בהחלט יכול להיות רלוונטי גם לצד השני.
תגובות