[ליצירה]
אוי אוי איזו הגזמה פרועה! ערבי? טוב? רע? על מה הדיון בכלל? כל אדם שעומד ליד גבול הוא ערבי?
ואם לקחתי סכין בתיק לעבודה האם גם אני מחבלת? למרות שרק התכוונתי להכין סלט? האם איבדנו פרופורציות לחלוטין?
[ליצירה]
האמת נתנאל, שאם היית מעט יותר מתוחכם במשחקך, אולי הייתי קונה אותך. אבל הצלחת להגיע למקסימום משחק של בלון נפוח (פשוט כי לא היה נעים להשתמש במילה פלוץ) אז נכון, גם זו בחירה ואמנות, (לשחק), אבל לפני שאתה עולה על הבמה, שים לב שאתה בקיא בטקסט ולך עם הדמות שלך באמינות. הדבר שהכי ממרגיז את הצופה, זו דמות לא אמינה. ולא, אפילו בתור בלון נפוח לא הלכת עד הסוף. מה שכן, לפחות נראה שאתה נהנה מזה וזה גם חלק חשוב בתור שחקן. אז עכשיו תגיב גם על ההודעה שלי בצורה משתלחת עם ניסיון הסתרה לכך שאתה מעוניין לפגוע ונקום אלא שלאחר שורות אלה תחליט שבתור פרנציפ אתה לא מגיב כי אני לא שווה תגובה, עזוב ת'סרט. אני לא נכנסת למעגל האווירי המאיים להתפוצץ ולהשאיר אחריו יריעות גומי בלונים פזורות במסכנות על הקרקע .
נקודה למחשבה.
בידידות, כיסוף.
[ליצירה]
נעמה יקרה, כבוד לי להגיב ראשונה ליצירה הכל כך עוצמתית הזו ומצד שני אני תוהה איך לא הגיבו עד עכשיו.
קראתי אותה ועדיין קוראת שוב שוב והיא צובטת. כואבת. לא. זה הרבה יותר עמוק, היא מכווצת משהו בפנים, טעם מוכר...
השורה האחרונה מעט לא הסתדרה לי, התסברי את אוזני/עיני?
[ליצירה]
כמו גשם על ים סוער.
כאשר כל דאגתי שוצפת תחת רגלי ומטה,
חצצת,
מתָחְת קו דק דק,
אך ארוך ואיתן,
עליו אצעד בבטחה ביודעי,
שכל תפילה, מילה הברה,
היוצאת מלבך, אהבה צרופה
מגן היא לי
ברגעי הלא נודע.
[ליצירה]
אני מניחה שעוד הרבה דמעות אשפוך היום כאן בצורה...
לפעמים אני תוהה מה היה קורה אילו לא ניתנה לנו זכות הכתיבה...
העולם כל כך ריק, האנשים כל כך חסרי תקווה, היאוש מאיים להשתלט, הכל אזל, אך הכתיבה חתמה לה מקום של קבע ועוצמה....
ברוכה הבאה.
תגובות