ברגעים של התכווצות רק הדבקות ב"הכל קורה רק לטובה" היא שגורמת לגברת פלפלת לצמוח חזרה |
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :) (: :) (: חזרתי לנשום! היא חזרה לחיים. תודה לא-ל שחס על נשמתי הכאובה... :) [ליצירה]
- [ליצירה] לוידעת מה עם התמונה אבל אני יושבת לבד במשרד ובוכה מצחוק מהתגובות. אבל לא דימוי של בוכה מצחוק, ממש ממש, עם דמעות! בקושי רואה מה שאני מקלידה... הרגתם אותי! [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על הטעויות. תיקנתי. תודה לשי על תשומת הלב. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן... משמח. [ליצירה]
- [ליצירה] וווווווואאאאאווווווו! נותרתי חסרת מילים לחלוטין. כל כך מדהים, כל כך אמיתי, כל כך ... כואב.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שזה עלה מאותה סיבה שההמלצה/קביעה שלך עלתה בתור שיר... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה עומר! הסיבה שלא כתבתי?.... בעצמי אין לי תשובות. אני חושבת שזה כמו הריון אצלי, תשעה חודשים, צירים לידה, מה שכן, לרוב אני יולדת תיאומים ומעלה... סוג של נחמה... וחוץ מזה, מי שמדבר! אני כבר צמאה ליצירות משלך. כבר הרבה הרבה זמן לא זכינו לכזאת... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי איזה פרץ בלתי נשלט! כייף לקרוא אותך. התבשיל נהדר והתיבול מדוייק כל כך. סחטיין. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יכולה לנחם אותך מידיעה מוצקה ערוגה יקרה, אך מעיניו נראה שלא רק כך הדבר, נראה שהעצב לא הצליח לכבוש חלקת עולם בליבו, נראה מעיניו שהוא ידע התמודדיות, יתכן שלא קלות בכלל, אך יש בהן חיים, חדווה, התרפקות, עדיין נהנה מהקסם שבדברים הקטנים, כן, גם מלנגב חומוס לבד, בשקט שלו. שאולי גם מהווה חזרה לזכרונות עברו, אבל ניגוב החומוס לא נראה ככאב שחוזר אליו, אלא, התענגות. עומק מדהים בעיניים של כאב ושלווה. לפחות כך בעיני, מרתק. נושא אלומותיו, אפשר הסבר לגבי ה"מקופח"? [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני... אמן. (: [ליצירה]
תגובות