ברגעים של התכווצות רק הדבקות ב"הכל קורה רק לטובה" היא שגורמת לגברת פלפלת לצמוח חזרה |
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם אני... אמן. (: [ליצירה]
- [ליצירה] שי, קראתי את השיר ובצבצה דמעה. לא, זה לא עוד תיאור פואטי שנחמד להשתמש בו באתר שירה, באמת בצבצה דמעה. שיר מהבטן, כמו שאני אוהבת. אמיתי כזה, פשוט... [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי את פנקס הקטן... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, זה טוב. כל כך מדוייק הריקוד ה"בינעולמי" הזה שלך. אהבתי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] מעט לא ברור לי הסוף, תוקע לי את כל השיר. עפי=ענפי? חמש פסקאות מסודרות, ברורות וקצרות, ואילו האחרונה, מעט מבולגנת/מבלגנת. יש בה כח, חבל שזה יהרוס. [ליצירה]
- [ליצירה] שבוע שעבר, הרכב נתקע, הבעיה היתה במצבר. הבאנו קבלים, חיברנו והנענו תוך שניה קצרה. משהו במצבר היה בכל זאת חי עדיין, לא מת לגמרי, משהו קטנטן, אך ההנעה בעזרת קבלים ומצבר של רכב שני, החזירה אותו לחיים.... same same... נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למישי. שלושת השורות האחרונות התהוו לי בבטן תוך כדי קריאה כשהגעתי לסוף קראתי והוצאתי מהבטן במקביל. אני חושבת שהן חותמות את השיר בצורה המתבקשת. ואאוצ' כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] לא הגיבו כי לא ראו. כבר אמרתי בעבר שכל כך חבל שהיצירות כאן מוצאות את עצמן נגנזות כל כך מהר, סוג של פשע להרבה מהיצירות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, כמה מפתיע שדווקא היצירה הזו הועלתה על ידך מהבוידעם. לא רק שהיא הראשונה שפירסמתי היא גם נכתבה לפני שבע מאות שנה.. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת בצורה נפלאה לתאר את כל הסיטואציה בשפתו של ילד, מצאתי את עצמי מדמיינת את כל הסיטואציה כאשר ילד בגילאים שבין חמש לשבע מתרוצץ לו בתרחישים.. מדהים איך אחרי כל השנים שעברו הכל כל כך חי עד כדי להיטיב לתאר אחד לאחד. רוגשתי וחוייכתי! [ליצירה]
תגובות