[ליצירה]
הררית יקרה, אני נלחמת בלפתוח את העיניים חזק חזק בכדי שאצליח לראות את שאני כותבת מבעד למסך הדמעות.
מופת. פשוט מופת.
קראתי שורה אחר שורה, סיימתי והתחלתי שוב מההתחלה.
רוגשתי,
צומררתי,
כמהתי.
השיר הזה בעיני כנבואה.
כחזון.
אומרים, שכשהקב"ה נותן למשהו הארה, זה חיוכו של הקב"ה לאדם.
את כל כך מבורכת שזכית לחיוך כל כך עצום.
תודה תודה תודה.
[ליצירה]
מצטרפת למישי.
שלושת השורות האחרונות התהוו לי בבטן תוך כדי קריאה כשהגעתי לסוף קראתי והוצאתי מהבטן במקביל.
אני חושבת שהן חותמות את השיר בצורה המתבקשת.
ואאוצ' כבר אמרתי?
[ליצירה]
הייתי עונה אמן לו חשבתי שזה באמת רחוק כמתואר בשיר אבל לא.
אני חושבת שדווקא היכולת שניתנה לנו, להתבונן בדברים, להבין ולחקור אותם מטוב ועד רע, היא המאפשרת לנו בסופה של התבוננות לבודד מתוך המכלול את הטוב ו"להתהפנט" אליו באינסופיות.
אם היינו יכולים לצפות ללא מחשבה ושפיטה הכל היה ברור מאליו וכל כך "פרווה" דווקא האתגר למצוא בדברים את איכותם נותן את האפשרות לפרוח איתם ולגלותם בדרך המרגשת והמדהימה ביותר. בעיני כמובן..
[ליצירה]
אני יכולה להכביר מחמאות על צורת הכתיבה, על השפה על צורת ההתבטאות וכו' וכו' אבל את האמת, הכל כל כך מתגמד אל מול האמת, הכאב, הצריבה הזו שהצלחת להשאיר בגרוני..
יפה,
וכואב
ויפה.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
תגובות