ברגעים של התכווצות רק הדבקות ב"הכל קורה רק לטובה" היא שגורמת לגברת פלפלת לצמוח חזרה |
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואי, התקופה הזו עושה לך את זה כל שנה מחדש מה.... בכל תקופה כזו אתה "מפציץ" את העולם בעוד יצירה עצומה שלך, כאילו אגרת אותה במשך כל השנה בפנים. והיא, כשנתנו לה את האפשרות לצאת, עשתה את זה במלוא הודה והדרה... השנה עוד לא התחילה ואני כבר מחכה לתחילת השנה הבאה... שנזכה לעוד אחת מופלאה כזו שלך... :) נעתקו מילותי. תודה. כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] והנה דוגמא קלאסית. את זה האחרון (תגובה אחת למעלה) לא הבנתי. :) הא?? [ליצירה]
- [ליצירה] ובניגוד לליתוש אני חושבת שהוספה תגרע. קלעת. קצר ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נו נו נו בנות אבל זה בדיוק העניין. אפילו אני שכמותכן באתי מנוגה (?!??- אוי לנו ואבוי לנו..) חושבת שבזה בדיוק עוסק השיר, זאת אומרת שאם פרוזאי יקירינו המיוחס לגס (אך מיוחס ותו לא) היה מכניס לב ונשמה, כל הסיפור כאן היה אחר לגמרי. זה בדיוק העניין. זה לא שיר אהבה וחיזור ונשמה וכו וכו גם אם יצירות נוגה אוהבות הפי אנד (ואני בתוכן...) זו הצהרה. ויש בה מן האמת ומן התוכחה והביקרת. אני עם פרוזאי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למישי. שלושת השורות האחרונות התהוו לי בבטן תוך כדי קריאה כשהגעתי לסוף קראתי והוצאתי מהבטן במקביל. אני חושבת שהן חותמות את השיר בצורה המתבקשת. ואאוצ' כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אוי אוי!!! עד כדי כך? חחחחחחחח חשבתי שאחרי זוללת משמינה וכו' יבוא משהו כמו..." שתיחנקי" רחמנא ליצלן.... :) [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אני מוציאה שלדים מארון הזמן, כל כך חבל שהוא האחרון גונז אותן במהירות מקסים, התמונה, היצירה והשילוב בין השניים. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי ליאורה מוגגת אותי כל כך!! מן קסם כזה שכל כך הייתי רוצה לחוות, עם כל המשתמע מכך. קסם כזה שדרכי היחידה לחוותו היא רק דרכך ודרך שכמותך אם יעשו לי את הטובה והחסד הזה.. תקופה מלאת אינסוף משמעות... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את שכתבת וחייכתי. יש משהו בדבריך. כנראה שהרגש הזה קיים בכולנו אי שם פנימה ואנחנו כל כך עקרים ועטופים ומעוטי יכולת לעומת כל הפנים הסוער והמטורף הזה. מתי כבר יגיע היום.. והאמנם יגיע היום או שלנצח ניוותר מחוסרי הבעה מילולית.?? [ליצירה]
- [ליצירה] לא ראויה לעיון?? זו לא קצת הגזמה פרועה מצידך?? אז אחרי ארבע שנים של בלונים נפוחים במקום בו למדתי (שנשמעים בצורה זו או אחרת כמו ההצהרה שלך) אני רוצה לצעוק כבל עם ועדה שהקשקוש הזה פשוט מאוס ופלצני. אין יצירה לא ראויה יש עין לא ראויה. איפה הפסול בלהתבונן בפשטות ביצירה פשוטה, בעין פשוטה, ולהנות בפשטות.??? פשוט לתת לעצמך להנות, מיופי, ממחשבה, מיצירה של אחר ומהיכולת שלו לחלוק את יצירתו ואת היופי שבה עם אחרים... [ליצירה]
תגובות