ברגעים של התכווצות רק הדבקות ב"הכל קורה רק לטובה" היא שגורמת לגברת פלפלת לצמוח חזרה |
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נותרתי פעורת פה... כתיבה מצויינת, דימיון פרוע, מעניין ופסיכי, וסוף מזעזע. אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] ילד. אתה פלא. זו מתת מה שיש לך שם בפנים. עכשיו אני מבינה יותר מתמיד מה הטעם האמיתי של כתיבה, למה נועדו מילים באמת וכמה אדם אחד בודד מכיל בתוך עצמו... [ליצירה]
- [ליצירה] לא ישועות, להיפך. הם הטריגר להמשיך לחפש. לחזור זה לא אל המצומצם הפיזי, הקיים והידוע. אלא לחזור לעצמך, אל האמת האמיתית הפנימית, זו שיודעת כל כך טוב מעין נובע אי השקט ויודעת אף טוב מכך, שמצאה נחלה. לפחות כך אני מרגישה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לכולם ומוסיפה זה כל כך עדין ויפה. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] הבית הראשון עשה לי "הפיכה" בבטן הרטיט משהו. מה שאחריו קצת "הדעיך" לטעמי. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת יותר את גדלים. יותר נכון בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] יש מצבים שמילים פשוט הופכות עקרות. זה אחד מהם. אני אהיה מעט דודה ואוסיף: אחחח ---> (אנחה עמוקה) של נחת כמובן... [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב יקר אף יותר, ביצה ותרנגולת, אין מתחיל ואין מסיים ולא יקירי, תגובתי נולדה כששירך כבר בשל. תודה רבה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] האאאאאאאאאאאאאאא, חייבת לקרוא שוב ושוב ושוב, אתה חייב לחלק את זה למנות, .... לא לא באמת,זה חייב להיות כמו שזה עכשיו. זה פשוט כל כך הרבה במונולוג אחד, הרבה לראש (וטוב שכך) כמה נכון, לפעמים אני מרגישה שהמח שלי קולט לא אחד למיליון, אלא אפס נקודה אחד לחצי מיליון..... ולא סתם ברא אותנו הקב"ה הרבה אנשים ולא יחיד, זו המתנה שלי, שאת כל מה שהוא לא האפס נקודה אחת לחצי מיליון שלי, משהו אחר יחשוב ויעביר לי.... אווף, לו הייתי רוטשילד, במחשבה... ותודה ל"רוטשילדים" שחולקים משלהם! [ליצירה]
- [ליצירה] נשי בניגוד לגבריותי המתפרצת? :-) תודה על התגובות! [ליצירה]
תגובות