[ליצירה]
לא בא לי להגיד שאת כותבת נהדר. לא בא לי להגיד שאת מוכשרת, לא בא לי לנתח את היצירה כיצירה וכמשהו נכון או לא נכון. כל כל המלל המיותר הזה כל כך עקר.
היא פשוט אמיתית, אמיתית ופשוטה. כל כך כואבת,
הגדלת להוציא מהלב!
בדמעות,
כיסוף.
[ליצירה]
אני יודעת הסולחה כבר נעשתה אבל למרות זאת...
אני מסכימה עם הררית לגבי נכונות מקומן של יצירות מסוג זה. כן, משהו בתוכי עצוב שהן נולדות ממקום אמיתי ומצד שני משהו בי מאוד שמח שהן יצאו מהמקום הזה שמערבל בתוך הבטן לאוויר העולם ובכך הביאו הקלה מסויימת לחושב/כותב וצד נוסף, אין לי ספק שהן מעוררות מחשבה רבה אצל הקורא וגורמות לחשבונות נפש, חיזוקים, נחמות,
אז שוב תודה גאון לא מבוטל שכמותך.
[ליצירה]
מבינה גדולה במוסיקה אני לא, אבל זכורים לי כמה דברים מהגן, ריתמיקה... אז אם פורטה זה חזק ופיאנו זה חלש, יש כאן פורטה מטורף שכזה בהתחלה, מן שכרון שבחופש,תאווה, יצר, אבל משהו בתחושת החופש הזה מעיק ואז, שיא!. שורת המחץ שמשאירה מן תחושה של , אאוץ'. פגיעה בנקודה רגישה...
אהבתי מאוד מאוד, צורת הכתיבה של החלק הראשון מכניסה למן מרתון שמסתיים בנוקאאוט. בהצלחה!
אגב... יכול להיות שסגנון הכתיבה שלך מוכר לי? מן תחושה שכזו שכבר נתקלתי בשירים בסגנון זה בעבר..
[ליצירה]
מצטרפת למישי.
שלושת השורות האחרונות התהוו לי בבטן תוך כדי קריאה כשהגעתי לסוף קראתי והוצאתי מהבטן במקביל.
אני חושבת שהן חותמות את השיר בצורה המתבקשת.
ואאוצ' כבר אמרתי?
[ליצירה]
:) קשה להפסיק לחייך! יפה לכם כולכם, באמת!
וכן אלמונית יקרה, מבורך בואך לאתר.
מה שמביא אותי לחשוב על הברכה "ברוכה הבאה" בזכותך אני מבינה כמה היא יפה,
אכן ברוכה.
תודה!
תגובות