[ליצירה]
נעמה יקרה, כבוד לי להגיב ראשונה ליצירה הכל כך עוצמתית הזו ומצד שני אני תוהה איך לא הגיבו עד עכשיו.
קראתי אותה ועדיין קוראת שוב שוב והיא צובטת. כואבת. לא. זה הרבה יותר עמוק, היא מכווצת משהו בפנים, טעם מוכר...
השורה האחרונה מעט לא הסתדרה לי, התסברי את אוזני/עיני?
[ליצירה]
חבר באשר הוא,
מהווה ראי לעצמנו.
לאני שבתוכנו.
התבוננות פנימית, חיצונית, פנימית
וחוזר חלילה
ילבינו או ישחירו.
מחשבה כתובה...
שתהיה שנה של לבנים פנים וחוץ.
[ליצירה]
מבקר המדינה, זה פשוט לא יכול להיות מביך! הכל כל כך עדין ושביר וממוגג,
מתקרבת את מצליחה להדהים אותי כל פעם מחדש! חוט דק וקסום קושר אותי לאורכו של השיר, הרגשה ממוגגת!
[ליצירה]
קראתי את שכתבת וחייכתי. יש משהו בדבריך. כנראה שהרגש הזה קיים בכולנו אי שם פנימה ואנחנו כל כך עקרים ועטופים ומעוטי יכולת לעומת כל הפנים הסוער והמטורף הזה. מתי כבר יגיע היום.. והאמנם יגיע היום או שלנצח ניוותר מחוסרי הבעה מילולית.??
[ליצירה]
תודה עומר! הסיבה שלא כתבתי?.... בעצמי אין לי תשובות. אני חושבת שזה כמו הריון אצלי, תשעה חודשים, צירים לידה, מה שכן, לרוב אני יולדת תיאומים ומעלה... סוג של נחמה...
וחוץ מזה, מי שמדבר! אני כבר צמאה ליצירות משלך. כבר הרבה הרבה זמן לא זכינו לכזאת...
תגובות