אם קין הרג את הבל, איך זה שאני קמה חדשים לבקרים עם אותה תחושה צורבת?
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "... כי הכל הבל..." אהבתי מאוד. נותן הרגשה של 'וואלה'... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון של במשפט אחד כפרומו לסיפור! אשקול לאמץ, אם אי פעם יצא לי בטעות סיפור :-) [ליצירה]
- [ליצירה] על הבל הבלים אמר קוהלת אמרו חז"ל שעל המעשה שעשו שמעון ולוי שהרגו עיר שלמה תנא אחד אמר שעשרת הרוגי מלכות הם כפרה על המעשה תנא שני אמר שבכל דור ודור 10 צדיקים מתים ככפרה על אותו מעשה זה בא ללמד אותנו שכל מעשה לטובה ולרעה לא משנה מי עשה אותו ומתי זכותו או חובתו עומדים לנצח מול הקדוש ברוך הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] סלחתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] בדרך כלל איני נוטה לתקן כי בעצמי קטונתי, אך הרגשתי שיש לי כאן שני "אינו" מיותרים שמפריעים לי לזרימה של היצירה ואולי אני טועה, כרצונך. לדעת לקבל את הטוב. האילן הצוחק בגשם, אינו מיצר על גשמי האתמול,- דואג על גשמי המחר. לדעת להרפות. הנהר השוטף, אינו עוצר זרימתו לברור אבנים קטנות בדרך,- אינו יוצר מעגלים סביב עצמו. כך נראה לי, אך משעשיתי את זה, האינו בבית השני, זה שמתיחס למעגלים אולי כן במקומו... בלבלתי את עצמי. לשיקול דעתך. בכל מקרה, נפלא! אהבתי ביותר והפנמתי! מקווה גם ליישם... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אוי איזו הגזמה פרועה! ערבי? טוב? רע? על מה הדיון בכלל? כל אדם שעומד ליד גבול הוא ערבי? ואם לקחתי סכין בתיק לעבודה האם גם אני מחבלת? למרות שרק התכוונתי להכין סלט? האם איבדנו פרופורציות לחלוטין? [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב יקר אף יותר, ביצה ותרנגולת, אין מתחיל ואין מסיים ולא יקירי, תגובתי נולדה כששירך כבר בשל. תודה רבה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב יקר, כל כך צר וכל כך רחב, זה כל כך אתה הגאונות הזו. רק מה? אתה מתקמצן לנו בשירים, בכל פעם שאני קוראת משהו שלך, יש לי חשק לעוד!! תן לעם מעט נחמה משיריך... תמשיך כך להדהים. כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] קמתי הבוקר, האוויר היה כל כך טהור, ניסיתי לנשום את כולו לתוכי, ועם כל נשימה ונשימה החיוך שלי גדל והרגשה המדהימה של אושר, שקט, שלווה, אהבה, מלאה אותי, כן כן, וכל זה רק מהאוויר... כשקראתי את השיר הזה, הרגשתי איך אותו הרגש שהציף בבוקר, ממלא שוב... [ליצירה]
- [ליצירה] תרשי לי זהירות שביר לחרוג ממנהגי (שלרוב מקבל את תגובותיך בשתיקת הבנה והסכמה קלה) הפעם אני בוחרת בלהגיב, אולי אפילו לחלוק. (בנחרצות..) "כשהלב פועם לו מסתובב, מתגלגל, רוכב תחת אצבעותיי" את באמת לא מכירה את ההרגשה הזו, בה מרוב ציפיה, כמיהה, השתוקקות, עומס רגש, הלב כמו מקבל חיים משל עצמו, משתלט בברוטליות על כל ישותך, עושה בך כרצונו ללא כל יכולת שליטה ולו הבסיסית ביותר?.... "יורה את שאריות ביטחוני העצמי ומפספס" גם את זה קשה לי להאמין שלא חווית אף פעם, זה משהו בסגנון "הצ'אנס האחרון", כמו תגובת נרדף שהגיע למלכוד ולדרך ללא מוצא, זה לנסות ללכת על כל הקופה כמו מתאבד שיעי, ולא משנה מה תהיינה התוצאות, יריות אחרונות של נסיונות בשם איזשהו כח עלום קיים/לא קיים עמוק בפנים... ועכשיו למה שצרם לי ביותר- "אתה מוכר" מוכר? אני חושבת שיש כאן מצד שי חשיפת רגשות בצורה כל כך חזקה ואפילו די יוצאת דופן ונדירה, "מוכר" זה נשמע לי יותר ניסיון שכנוע למשהו שה"משכנע" לא בדיוק מאמין בו בעצמו או מבין אותו לעומק. כאן אין כאן ולו צל של "מכירה" בעיני. יש כאן שיתוף די מקסים, וכן, הוא מצליח לעבור ורק בגלל שהוא כל כך אמיתי. והכי הכי חשוב (ושי, תפנים!) בשום פנים ואופן, אבל בשום פנים ואופן, (מספק נחרץ מצדי?) שלא תעז "לקפוץ" שפה. זה מה שעושה את סגנון הכתיבה הנוכחי כל כך מיוחד, הפשטות שבו, המילים הכל כך אנושיות, הלא מתיימרות, המקום האמיתי הזה שיודע להפוך גם מילים פשוטות לצרור יקר, השילוב בין אמת לרגש שלעולם לא יכול להוליד מילה זולה. היכולת שלי כקורא להתחבר לדברים בלי לפצח קודם את הצופן הגנטי... פשטות מבורכת. אני מאוד אוהבת אותו. גם את יתר האחרונים שלך שי. תם טקס מגילת העצמאות. כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] ידעתי! ידעתי שלא תאכזב. זאת אומרת, לא היתה שאלה בכלל... כל הכבוד טמטום גאוני שכמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אני מוציאה שלדים מארון הזמן, כל כך חבל שהוא האחרון גונז אותן במהירות מקסים, התמונה, היצירה והשילוב בין השניים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, את פשוט מדהימה! אנטיתזה ליצירה שלך שקראתי הרגע (תיקון הגשם) וכל אחת מהן פלאית בדרכה! כל כך כייף לקרוא את היצירות שלך. תמשיכי עוד ועוד ועוד! [ליצירה]
תגובות