[ליצירה]
קראתי את שכתבת וחייכתי. יש משהו בדבריך. כנראה שהרגש הזה קיים בכולנו אי שם פנימה ואנחנו כל כך עקרים ועטופים ומעוטי יכולת לעומת כל הפנים הסוער והמטורף הזה. מתי כבר יגיע היום.. והאמנם יגיע היום או שלנצח ניוותר מחוסרי הבעה מילולית.??
[ליצירה]
אני יודעת הסולחה כבר נעשתה אבל למרות זאת...
אני מסכימה עם הררית לגבי נכונות מקומן של יצירות מסוג זה. כן, משהו בתוכי עצוב שהן נולדות ממקום אמיתי ומצד שני משהו בי מאוד שמח שהן יצאו מהמקום הזה שמערבל בתוך הבטן לאוויר העולם ובכך הביאו הקלה מסויימת לחושב/כותב וצד נוסף, אין לי ספק שהן מעוררות מחשבה רבה אצל הקורא וגורמות לחשבונות נפש, חיזוקים, נחמות,
אז שוב תודה גאון לא מבוטל שכמותך.
[ליצירה]
יש!!!
חזרת לכתוב בעברית!
ועוד בעברית אהובה כל כך ...
כמו תמיד, אני לא מתיימרת להבין בכתיבה, אבל משהו ב / / / קצת עשה לי את כל הדבר הרך הזה לנוקשה,
אני חושב שהייתי פשוט משאירה רווחים גדולים בין מילה למילה ז"א
"אהבתי את מבינה את הרגע
שנגעת שאמרת קרב הלום"
(כן, יש משמעות למרחק, הוא לא אקראי,)
זה נקרא לי נכון יותר, רך יותר בדרך הזו, או בכל דרך אחרת שתעלה על דעתך שתגרום ל / / / להעלם משם...
אבל שוב, מה אני מבינה...
ברוך השב שייקה.
תגובות