[ליצירה]
וואי, שי, עד מתי?
אני אוהבת את האחרונים שלך. למרות שהם נושכים קצת בפְנים.
אולי בגלל שכך......
זה הסתו עם הענן ועם הר(גש)וח המ(עיף אותנו בטלטלות לכל הרוחות)לטף...
[ליצירה]
נפלאה.
תמיד יותר מתמיד.
את שוטחת את כל האמת והרגש שמצויים בך ברגע נתון ומצליחה להעביר את הקסם לקוראים אותך. ככה זה כשהדברים נובעים מהפנים הפנימי והכל כך אמיתי וטהור...
נהנת מכל רגע!
[ליצירה]
והנה ההוכחה (בהמשך למה שכתבתי בתגובה ליצירה צבע) זה פשוט בתוכנו.
וכן. אינספור מילים לא יוכלו להעביר הרגשה.
מילים אכן נשארות עקרות לעומת כל הרגש המדהים הזה שסוער לו בפנים.
[ליצירה]
מעט לא ברור לי הסוף, תוקע לי את כל השיר. עפי=ענפי?
חמש פסקאות מסודרות, ברורות וקצרות, ואילו האחרונה, מעט מבולגנת/מבלגנת.
יש בה כח, חבל שזה יהרוס.
[ליצירה]
קשה לי להחליט מה אני אוהבת יותר,
את פרי יצירתך או את התגובות שאחרי,
אני מניחה שכל אחד בפני עצמו ובדרכו אהוב עלי מאוד.
ואתה יודע מה? אם הייתי אני בחלומי מגיעה לדרך פרויד, בודאות זה היה מסתיים רע מכך.
אך בחרתי לי דרכים חלופיות ומאז, הנפילה משיא לשפל, כמוה כדאיה קסומה, ובתופעת הפוסט התרסקות, אני נלחמת בנשק האהבה.
[ליצירה]
[ליצירה]
אני לא יודעת אם זה אכן כך גיתית,
"נהירים לנו מאשר להם" אני חושבת שזה בעיני המתבונן, קורה שאנשים לא מבינים אחד את השניה ואף חמור מכך, לא מצליחים להתבטא. נכון, כתבתי את זה בלשוני (נקבה) אך זה בהחלט יכול להיות רלוונטי גם לצד השני.
[ליצירה]
נו נו נו אל תגרמו לפילוסופית שבי לצאת. מאוחר מידי. שייקה יקירי,השמש לעולם לא שוקעת באופן מוחלט. היא שוקעת רק ביחס אלי האינדבידואל. אבל חרוצה שכמותה, זורחת במקום אחר. כך גם האהבה שלך, היא תמיד קיימת לעולם לא שוקעת. לפעמים היא בלפלנד. אבל תמיד עובדת וסובבת. וחוץ מזה אני הכי הכי אוהבת בשקיעות ואחר כך. לא לא גם בזריחות. לא, תמיד. אבל במיוחד בשקיעות ואחר כך....
תגובות