ניסית להסביר את ההבדל בין נאלם לנעלם
ואני אומרת ש
מה זה כבר משנה
אם בין כך ובין כך אתה לא כאן
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצטרפת למישי. שלושת השורות האחרונות התהוו לי בבטן תוך כדי קריאה כשהגעתי לסוף קראתי והוצאתי מהבטן במקביל. אני חושבת שהן חותמות את השיר בצורה המתבקשת. ואאוצ' כבר אמרתי? [ליצירה]
- [ליצירה] הררית יקרה, אני נלחמת בלפתוח את העיניים חזק חזק בכדי שאצליח לראות את שאני כותבת מבעד למסך הדמעות. מופת. פשוט מופת. קראתי שורה אחר שורה, סיימתי והתחלתי שוב מההתחלה. רוגשתי, צומררתי, כמהתי. השיר הזה בעיני כנבואה. כחזון. אומרים, שכשהקב"ה נותן למשהו הארה, זה חיוכו של הקב"ה לאדם. את כל כך מבורכת שזכית לחיוך כל כך עצום. תודה תודה תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נעמה יקרה, כבוד לי להגיב ראשונה ליצירה הכל כך עוצמתית הזו ומצד שני אני תוהה איך לא הגיבו עד עכשיו. קראתי אותה ועדיין קוראת שוב שוב והיא צובטת. כואבת. לא. זה הרבה יותר עמוק, היא מכווצת משהו בפנים, טעם מוכר... השורה האחרונה מעט לא הסתדרה לי, התסברי את אוזני/עיני? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת יותר את גדלים. יותר נכון בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] צבעוניים? צבעוניים בערך כמו לשים ציור שחור לבן יפהפה ככול שיהיה בחדר הכי חשוך שיש... אאוצ' קיים ולא קיים. כישרון את. [ליצירה]
- [ליצירה] שייקה. הייתי בהחלט מסכמת את זה ב- "שתיקה" ומוסיפה עליה "בראשית"... כמו יין טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] !!!!!!!!!!!!!!!!!!! וכל השאר נאמר כבר לפני... [ליצירה]
- [ליצירה] בול! נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן... משמח. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן כואב. גורם לי לרצות להיוולד מחדש בעבר... כריתת העץ, כריתת הישן והטוב, כאב הציפורים הבוגרות שרואות איך דור הולך ונעלם ועושר העבר נכרת באכזריות, והגוזלים, שלא יזכרו דבר ולא יזכו להתרפק על עושרו של עץ... "חדש ימינו כקדם".... [ליצירה]
תגובות