ניסית להסביר את ההבדל בין נאלם לנעלם
ואני אומרת ש
מה זה כבר משנה
אם בין כך ובין כך אתה לא כאן
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הבלאגן, הקפיצה מדבר לדבר, הקטיעה, כל המכלול הזה, רק גורם לי לרצות לחבק אותו יותר ויותר... ולא, זה לא חיבוק מרחמים, זה כי הוא פשוט חמוד! בעייתי משהו, אבל פשוט חמוד בטירוף! "את ינון השקט - החולם על הגב, דרך הגב חלומות חלולים." זה אמור להיות דרך הגב או דרך אגב? הוצחקתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שזה עלה מאותה סיבה שההמלצה/קביעה שלך עלתה בתור שיר... [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחה, ברכה ואינסוף טוב, לכולך... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אוי איזו הגזמה פרועה! ערבי? טוב? רע? על מה הדיון בכלל? כל אדם שעומד ליד גבול הוא ערבי? ואם לקחתי סכין בתיק לעבודה האם גם אני מחבלת? למרות שרק התכוונתי להכין סלט? האם איבדנו פרופורציות לחלוטין? [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני הקטנה פרשתי אותו מעט אחרת והוא כל כך מדהים בעיני, כל כך עונה על השאלות הפשוטות שלעיתים אנחנו אפילו לא עוצרים את עצמנו לשאול אותן... מאין באה האהבה? מאין. אהבה מדהימה שאינה תלויה בדבר. פשוט תלויה בפשטות של האהבה. משום מה באה? משום. כי היא חייבת. גם אם אין סיבה נראית לעין היא פשוט חייבת להגיע. פשוט קיימת וחייבת להתממש. או כמו שהיינו ילדים וחכמים, למה? ככה. פשוט ככה. התמיהה הכל כך תמימה של הדור עונה על שאלת הדובר ומסכמת את השורות הראשונות באופן נפלא! והחיבור לתיבת נח, התחבר לי כל כך טוב לכל המערך שבניתי... הרגש ברגעים הראשונים שלאחר המבול, אין כלום, הכל נחרב בשיטפון, היונה באה עם בשורת ההקלה במים, , התרגשות גדולה ועם זאת חשש גדול של לצאת לשממה ולהתחיל לחיות מהתחלה, לבנות, ליצור, כמו האהבה. להתחיל בערפל דף חלק לטוב ולפחות טוב.. ומהבסיס הערפילי הזה לבנות באומץ יצירת חיים מופלאה! בניית יש מכמעט אין... תמשיך! מחכה לעוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מקסים כל כך עדין ומדוייק ורגיש, הצלחת להעלות לי דמעות. הגאונות הזו שלך שמשחררת יצירות במשורה. תמשיך כך. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה איה! [ליצירה]
- [ליצירה] הבית הראשון עשה לי "הפיכה" בבטן הרטיט משהו. מה שאחריו קצת "הדעיך" לטעמי. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמא יקרה, את פלא. מורכבות רגשית שכמותך, עוד לא ראיתי בנמצא. בצר לי, פתחת את סכרי, ברווחתי, העצמת תחושותי, וכל זאת, כמהלכת בין הטיפות, בגבול הדק שבין נדנוד לשיתוף. לשפעת ליבי אליך מילותי עקרות. [ליצירה]
תגובות