הדומם, נאהב
וצמח.
"הצומח "התאנש
וחי.
והחי,
קיבל חיים
ודמם.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שינוי קטן גדול.. לא הצלחתי להכניס את התמונה, תודה למנחם שעשה זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] לעניות דעתי,עדיף המשפט ללא התמונה.אולי בעצם עדיף לקרוא לזה שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] דילמה שיר יותר טוב? בעצמי התלבטתי לאן לשייך, הכל התחיל מהתמונ, היא זאת שרצתה פומביות אבל לא הצלחתי להגדיר כחזותי. תוך כדי ניסיונות כושלים להכניס את התמונה, התחיל לזמזם לי המשפט/שיר הזה שגם אותו לא ידעתי לאן לסווג, התלבטתי גם אם יפה להם יחד או לא. המממממ יש רעיונות? [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ואמיתי עד כאב. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי אנשים כפויי טובה שכמותנו דוממים למה לא בכינו [ליצירה]
- [ליצירה] מקבלת, רק תיקון קטן. התמונה היא שהביאה לכתיבת השיר/משפט. אבל בסופו של דבר למרות אהבתי לתמונה, התחברתי יותר למשפט. [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות אצלי ההרגשה תמיד היא שהמקור ליצירה הרבה יותר יפה ומדהים מהיצירה עצמה כי המקור בעצם נגע בי והיצירה היא רק תוצאה מאותה נגיעה.צריך רק לזכור שלפעמים,לאחרים,המקור ליצירה לא נוגע באנשים כל-כך עמוק כמו שהוא נוגע באנשים מסויימים.אחרת,כולנו היינו כותבים על אותם דברים את אותם הדברים. לכן,אולי באמת כדאי לסווג את היצירה כשיר ולהוריד את התמונה.אבל זו רק דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמינה שאף פעם לא מאוחר.. לא בועז? [ליצירה]
- [ליצירה] כשהיינו ילדים קטנים היה שיר שהלך כך : לבנה השחורה אמרה ליפה המכוערת ששמחה עצובה בגלל שחיה מתה (: [ליצירה]
- [ליצירה] חחחח הוצחקתי! יפה לך/לי/לנו שזה הביא אותך לזה... [ליצירה]
- [ליצירה] 03/06/09? חזון ההרס העצמי... זה מצליח לחלחל חזק. מנת ארס... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת. אכן פשוט ויפה ואמיתי כל כך. מרגישה הזדהות כל כך גדולה. ובעיקר- התחיה המחודשת שבסתיו שמביאה איתה רצון לחיות באמת. הכמיהה להיות חלק מהחיות הזו ולא רק להתבונן בחיות ולעבוד קרוב אליה.. אוהבת מאוד ועם כל קריאה, יותר ויותר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה עם בניהו, רלוונטי לכל זמן, מדוייק. מצטרפת לקודמי. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה לפני שראיתי את הסוף ואת ההקדשה התחלתי לדמוע. משהו באמת כואב בזה, ואני באמת חושבת שהם יודעים בדרכם הם, רק אילמים מלזעוק.... [ליצירה]
- [ליצירה] :) לעבור הריון, לטפח אותו בחום ואהבה, צירים, כאב, תסכול, שמחה... לידה. * איזה ילד חמוד, כן חמוד. אבל הלחי, מעולם לא ראיתי לחי כמו שלו, חייבים להוציא אותה, לתת לה את הזרקור המגיע לה, בלי כל השאר, השאר רק מחליש, או מיתור, או יכול להישאר לבד... "גיוואלד!!! הילד שלי.... להוציא, ילד בלי לחי, כן, היא באמת יפה בפני עצמה, והוא ישרוד בלי הלחי, אוי השם, להוציא? לא להוציא?....." ווואאההההההה, איזו לחי נהדרת, ללא ספק פלא תבל נוסף..... "אבל אני בכלל אוהב את הילד שלי עם שתי לחיים... [ליצירה]
- [ליצירה] צאר יקר, הרצפה עקומה?? שי- יפה. מהסוג שלך שאני אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כל כך! כל כך. חכם ומדויק. [ליצירה]
- [ליצירה] ....ובלכתי בשביל האפל, תועה, הבחנתי לפתע בשביב אור המרמז להמשך דרכי, פסעתי מהססת ובוטחת בשביל ההולך ומתבהר. נחלה, אי מבטחים נראה באופק. זרזיף מחודש החל ממלא את אשר יובש. ליבי ששכח זה מכבר רגש מהו חזר למלא יעודו, חדש ומוכר. ואהוב. באתי לי, שבתי לי א-לי, אל ארצי, אל מולדתי, אל אהבתי. אהבתי. ברוך השם. :) תודה אפרת. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כנפי שחר. האיזון הדק בין גימיק לרגש הופר לטובת הגימיק. אם זו הכוונה אז בסדר. אם לא, אז אפשר לחזק את הרגש ולוותר מעט על הגימיק. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל זה בדיוק הענין טובי, אני בטוחה שכתבת, ושרבים וטובים ממך כתבו עוד לפניך, אבל נקודות כמו של כוכב, לא נבראו מעולם! עד שבא כוכב והפיח בהן רוח חיים! וזו הגדולה. [ליצירה]
תגובות