בלילֶימילים.
כך אני מסכמת אותי,
למולך.
אֶת עוׁצְמת שתיקתך העשויה ללא חת
ל(מיל)-מולי.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] החלק הראשון מצויין. אהבתי "מסכמת אותי". [ליצירה]
- [ליצירה] החידוד חמוד, אבל לא הבנתי את התוכן. מצטערת... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! שנון מאד. יש בעיה במבנה- מאיפה צץ ה"את", למה זה מתחבר? [ליצירה]
- [ליצירה] זה בסדר, מילמולים זה לא חטא, ולפעמים גם הם, עשויים ללא חת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה כוכב, אני מניחה שאין ברירה... מנסה לקבל את מילמולי באהבה... סתיו- אני לא חושבת שהבנתי את ההערה. ה"את" מנוקד בצירה. זה ברור יותר? או שעדיין...? דעה- זה או שמתחברים להרגשה, או שלא. אין על מה להתנצל. הדס וכולם- תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על ניצול השיר למטרות אחרות,אבל: מחר,יום רביעי,כ"ג תמוז(,7\19 )יתקיים מפגש צורה בגן הורדים שבירושלים (ליד הכנסת)בשעה 18:00 אנא אשרו הגעתכם במהירות האפשרית (עוד הערב) כדי שלא נאלץ לבטל את המפגש... (לאישור הגעתכם בפורום:כשנכנסים לחלון שנקרא "פורום" כתוב בתחתית העמוד "הודעות אחרונות בפורום"-הכנסו לקישור של "מפגש גיוס" בעמוד 2.) [ליצירה]
- [ליצירה] סלחתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ניקדתי. בתקווה שעכשיו ברור יותר... תודה שייקה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, טמטום שכמותי, זה באמת הגיוני יותר עכשיו, ואני קראתי את זה אחרת ללא הניקוד... מודה בטמטום. אז זה חצי נחמה לא? אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה בובן. רק לא הבנתי, להתאפק ממה? ושוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלאה. תמיד יותר מתמיד. את שוטחת את כל האמת והרגש שמצויים בך ברגע נתון ומצליחה להעביר את הקסם לקוראים אותך. ככה זה כשהדברים נובעים מהפנים הפנימי והכל כך אמיתי וטהור... נהנת מכל רגע! [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה לפני שראיתי את הסוף ואת ההקדשה התחלתי לדמוע. משהו באמת כואב בזה, ואני באמת חושבת שהם יודעים בדרכם הם, רק אילמים מלזעוק.... [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב, תודה שחשפת אותי לפלא היצירה הזו. היא הצליחה להעלות דמעות בעיני... מילותי תשארנה עקרות לעומתה, חותמת בשתיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת לכמה זמן היא חייבת לעלות שוב... אז הפעם תורי. [ליצירה]
- [ליצירה] ....ובלכתי בשביל האפל, תועה, הבחנתי לפתע בשביב אור המרמז להמשך דרכי, פסעתי מהססת ובוטחת בשביל ההולך ומתבהר. נחלה, אי מבטחים נראה באופק. זרזיף מחודש החל ממלא את אשר יובש. ליבי ששכח זה מכבר רגש מהו חזר למלא יעודו, חדש ומוכר. ואהוב. באתי לי, שבתי לי א-לי, אל ארצי, אל מולדתי, אל אהבתי. אהבתי. ברוך השם. :) תודה אפרת. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים לגלות שאנשים כותבים , את מה שאני מרגישה, אי שם בפנים, ולא מוציאה... [ליצירה]
- [ליצירה] בול! נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] מעט לא ברור לי הסוף, תוקע לי את כל השיר. עפי=ענפי? חמש פסקאות מסודרות, ברורות וקצרות, ואילו האחרונה, מעט מבולגנת/מבלגנת. יש בה כח, חבל שזה יהרוס. [ליצירה]
- [ליצירה] מבינה גדולה במוסיקה אני לא, אבל זכורים לי כמה דברים מהגן, ריתמיקה... אז אם פורטה זה חזק ופיאנו זה חלש, יש כאן פורטה מטורף שכזה בהתחלה, מן שכרון שבחופש,תאווה, יצר, אבל משהו בתחושת החופש הזה מעיק ואז, שיא!. שורת המחץ שמשאירה מן תחושה של , אאוץ'. פגיעה בנקודה רגישה... אהבתי מאוד מאוד, צורת הכתיבה של החלק הראשון מכניסה למן מרתון שמסתיים בנוקאאוט. בהצלחה! אגב... יכול להיות שסגנון הכתיבה שלך מוכר לי? מן תחושה שכזו שכבר נתקלתי בשירים בסגנון זה בעבר.. [ליצירה]
תגובות