בלילֶימילים.
כך אני מסכמת אותי,
למולך.
אֶת עוׁצְמת שתיקתך העשויה ללא חת
ל(מיל)-מולי.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] החלק הראשון מצויין. אהבתי "מסכמת אותי". [ליצירה]
- [ליצירה] החידוד חמוד, אבל לא הבנתי את התוכן. מצטערת... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! שנון מאד. יש בעיה במבנה- מאיפה צץ ה"את", למה זה מתחבר? [ליצירה]
- [ליצירה] זה בסדר, מילמולים זה לא חטא, ולפעמים גם הם, עשויים ללא חת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה כוכב, אני מניחה שאין ברירה... מנסה לקבל את מילמולי באהבה... סתיו- אני לא חושבת שהבנתי את ההערה. ה"את" מנוקד בצירה. זה ברור יותר? או שעדיין...? דעה- זה או שמתחברים להרגשה, או שלא. אין על מה להתנצל. הדס וכולם- תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על ניצול השיר למטרות אחרות,אבל: מחר,יום רביעי,כ"ג תמוז(,7\19 )יתקיים מפגש צורה בגן הורדים שבירושלים (ליד הכנסת)בשעה 18:00 אנא אשרו הגעתכם במהירות האפשרית (עוד הערב) כדי שלא נאלץ לבטל את המפגש... (לאישור הגעתכם בפורום:כשנכנסים לחלון שנקרא "פורום" כתוב בתחתית העמוד "הודעות אחרונות בפורום"-הכנסו לקישור של "מפגש גיוס" בעמוד 2.) [ליצירה]
- [ליצירה] סלחתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ניקדתי. בתקווה שעכשיו ברור יותר... תודה שייקה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, טמטום שכמותי, זה באמת הגיוני יותר עכשיו, ואני קראתי את זה אחרת ללא הניקוד... מודה בטמטום. אז זה חצי נחמה לא? אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל כוכבון, אם הבכיין בא מגישה שהכל נעשה ומה שהוא עושה כבר נעשה גם אם הוא לא יודע שנעשה, העמדה בה הוא נמצא היא עמדת נחיתות מפני מי שכבר עשה. ואם כך אז אדרבה! הבכיין היקר קלע לדעת גדולים! (שכבר עשו...) (: תמיד כייף לעשות יצירה ולחשוב שהיא פאר הבריאה, מאכזב לגלות שמשהו חשב על זה לפני, אבל אם משהו חשב על זה לפני, זה נותן משנה תוקף.... ואני מסכימה איתך. "אין חדש תחת השמש" אבל בהחלט בהחלט אין כמו החידוש שלי, שלך, של החדש. אני אוהבת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] ואי, בועז, תודה שהעלת את הקסם הזה לחיים. כוכב, אני לא יודע איך היא חמקה ממני... זו יצירה פשוט מרטיטה בעיני. מצלול נפלא, משמעות עמוקה וחזקה, כמו תמיד, אתה פלא! [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב, תודה שחשפת אותי לפלא היצירה הזו. היא הצליחה להעלות דמעות בעיני... מילותי תשארנה עקרות לעומתה, חותמת בשתיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת הסולחה כבר נעשתה אבל למרות זאת... אני מסכימה עם הררית לגבי נכונות מקומן של יצירות מסוג זה. כן, משהו בתוכי עצוב שהן נולדות ממקום אמיתי ומצד שני משהו בי מאוד שמח שהן יצאו מהמקום הזה שמערבל בתוך הבטן לאוויר העולם ובכך הביאו הקלה מסויימת לחושב/כותב וצד נוסף, אין לי ספק שהן מעוררות מחשבה רבה אצל הקורא וגורמות לחשבונות נפש, חיזוקים, נחמות, אז שוב תודה גאון לא מבוטל שכמותך. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי לי, איזה כבוד, להגיב ראשונה, אבל אז בקריאה שניה כאבה לי הבטן. כל כך מעט מילים ועם זאת עוצמה מטורפת! אז חברים, הנה אני חוזרת בי, לפעמים מילים יכולות לומר כל כך הרבה! אפילו לעשות פרפר בבטן... [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי להתאפק מלקרוא פעם נוספת, ולא יכולתי למנוע את הצונאמי הצפוי בבטן שלי מלהשתולל. אתה גאון! כל פעם מחדש. פשוט גאון. [ליצירה]
- [ליצירה] כל שאני יכולה לכתוב עכשיו זה "וואי"..... אבל לא סתם וואי, וואי גדול... [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את שכתבת וחייכתי. יש משהו בדבריך. כנראה שהרגש הזה קיים בכולנו אי שם פנימה ואנחנו כל כך עקרים ועטופים ומעוטי יכולת לעומת כל הפנים הסוער והמטורף הזה. מתי כבר יגיע היום.. והאמנם יגיע היום או שלנצח ניוותר מחוסרי הבעה מילולית.?? [ליצירה]
- [ליצירה] יו שי, העתיקים שלך, אז כאלה.... ותודה לדיק לוש. [ליצירה]
תגובות