[ליצירה]
הררית יקרה, אני נלחמת בלפתוח את העיניים חזק חזק בכדי שאצליח לראות את שאני כותבת מבעד למסך הדמעות.
מופת. פשוט מופת.
קראתי שורה אחר שורה, סיימתי והתחלתי שוב מההתחלה.
רוגשתי,
צומררתי,
כמהתי.
השיר הזה בעיני כנבואה.
כחזון.
אומרים, שכשהקב"ה נותן למשהו הארה, זה חיוכו של הקב"ה לאדם.
את כל כך מבורכת שזכית לחיוך כל כך עצום.
תודה תודה תודה.
[ליצירה]
חבר באשר הוא,
מהווה ראי לעצמנו.
לאני שבתוכנו.
התבוננות פנימית, חיצונית, פנימית
וחוזר חלילה
ילבינו או ישחירו.
מחשבה כתובה...
שתהיה שנה של לבנים פנים וחוץ.
[ליצירה]
נו נו אלרואי, אתה תמיד יכול לעשות לך הקבלות לעולמך. יש מקום לפרסם בכל זמן. הבחירה בידך אם לקרוא או לא. אם להפנים או לא. אם להתייחס או לא.
ובאשר אליך ישי, כישרון לא קטן מונח על צווארך, ובהתחשב בגילך, אז ממש ממש לא קטן!!!
תגובות