[ליצירה]
לוידעת מה עם התמונה אבל אני יושבת לבד במשרד ובוכה מצחוק מהתגובות. אבל לא דימוי של בוכה מצחוק, ממש ממש, עם דמעות! בקושי רואה מה שאני מקלידה...
הרגתם אותי!
[ליצירה]
חחחחחחחחח אני מדמיינת אותך אומר את זה , בקול שצריך לומר, וקשה לי לא לצחוק! כוכב, אתה ועולם הפשע לעולם לא תתחברו וטוב שכך! המממ
להזהיר אותו קודם? אבל כוכב, להגיד לו "י'שך פנים יפות" לא רלוונטי אין לו ראש. זו עיקר הבעיה שלו. אילו היה לו ראש והיה תופס את משמעות קיומו, כבר מזמן היה תולה את עצמו, או בוחר מוות איטי יותר אפילו, בשביל לסבול בדרך... לא?
[ליצירה]
....ובלכתי בשביל האפל,
תועה,
הבחנתי לפתע בשביב אור
המרמז להמשך דרכי,
פסעתי מהססת ובוטחת
בשביל ההולך ומתבהר.
נחלה,
אי מבטחים נראה באופק.
זרזיף מחודש החל ממלא את אשר יובש.
ליבי ששכח זה מכבר רגש מהו
חזר למלא יעודו,
חדש ומוכר.
ואהוב.
באתי לי,
שבתי לי א-לי,
אל ארצי,
אל מולדתי,
אל אהבתי.
אהבתי.
ברוך השם. :)
תודה אפרת.
[ליצירה]
לא ישועות, להיפך. הם הטריגר להמשיך לחפש.
לחזור זה לא אל המצומצם הפיזי, הקיים והידוע.
אלא לחזור לעצמך, אל האמת האמיתית הפנימית, זו שיודעת כל כך טוב מעין נובע אי השקט ויודעת אף טוב מכך, שמצאה נחלה.
לפחות כך אני מרגישה.
תגובות