הדומם, נאהב
וצמח.
"הצומח "התאנש
וחי.
והחי,
קיבל חיים
ודמם.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שינוי קטן גדול.. לא הצלחתי להכניס את התמונה, תודה למנחם שעשה זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] לעניות דעתי,עדיף המשפט ללא התמונה.אולי בעצם עדיף לקרוא לזה שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] דילמה שיר יותר טוב? בעצמי התלבטתי לאן לשייך, הכל התחיל מהתמונ, היא זאת שרצתה פומביות אבל לא הצלחתי להגדיר כחזותי. תוך כדי ניסיונות כושלים להכניס את התמונה, התחיל לזמזם לי המשפט/שיר הזה שגם אותו לא ידעתי לאן לסווג, התלבטתי גם אם יפה להם יחד או לא. המממממ יש רעיונות? [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ואמיתי עד כאב. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי אנשים כפויי טובה שכמותנו דוממים למה לא בכינו [ליצירה]
- [ליצירה] מקבלת, רק תיקון קטן. התמונה היא שהביאה לכתיבת השיר/משפט. אבל בסופו של דבר למרות אהבתי לתמונה, התחברתי יותר למשפט. [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות אצלי ההרגשה תמיד היא שהמקור ליצירה הרבה יותר יפה ומדהים מהיצירה עצמה כי המקור בעצם נגע בי והיצירה היא רק תוצאה מאותה נגיעה.צריך רק לזכור שלפעמים,לאחרים,המקור ליצירה לא נוגע באנשים כל-כך עמוק כמו שהוא נוגע באנשים מסויימים.אחרת,כולנו היינו כותבים על אותם דברים את אותם הדברים. לכן,אולי באמת כדאי לסווג את היצירה כשיר ולהוריד את התמונה.אבל זו רק דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמינה שאף פעם לא מאוחר.. לא בועז? [ליצירה]
- [ליצירה] כשהיינו ילדים קטנים היה שיר שהלך כך : לבנה השחורה אמרה ליפה המכוערת ששמחה עצובה בגלל שחיה מתה (: [ליצירה]
- [ליצירה] חחחח הוצחקתי! יפה לך/לי/לנו שזה הביא אותך לזה... [ליצירה]
- [ליצירה] והנה ההוכחה (בהמשך למה שכתבתי בתגובה ליצירה צבע) זה פשוט בתוכנו. וכן. אינספור מילים לא יוכלו להעביר הרגשה. מילים אכן נשארות עקרות לעומת כל הרגש המדהים הזה שסוער לו בפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! כזה פלא! גם אהבתי את הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] :) מה עבר עלי הלך? הבל. הרבה הבל. מאיסה. אבל כמו שבטח שמת לב, תאריך כתיבת ה"הבל" הינו ה 16/2/2005 ומאז המון קין עבר בנהר. ואפילו קין כבר חלף לו ועכשיו, המון אדם.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אח אח אח , כל כך אמביוולנטי, עד שאין מילים, להתענג על העובדה שקיים כזה יצור, או לרחם על עצמי עד אימה שעדיין לא מצאתי לי כזה?.... : ) אין גבול לפלא שלך אני מניחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי יו יוי כולי תקווה שזה מונולוג מצויין כי יש לך דימיון פרוע ולא מפני שחווית את הדברים... [ליצירה]
- [ליצירה] צל, למיטב הבנתי, ספציפית כאן שי כתב על עקרוּת המילים לעומת הרגש העצום שקיים בתוכנו. על אי היכולת של כלל המילים הקיימות בעולם לבטא את הרגש האינסופי הזה שמציף אותנו בפנים מטוב ועד רע... השפה, עשירה ככל שתהיה, מוגבלת ומצומצמת כל כך לעומת הרגש הכל כך אינסופי ולא מוגבל. לכן שתיקה, לכן בראשית... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, יוחאי, זה מעתיק נשימה. יכולה להרגיש את הכותרת בתמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי הצורה הזו דווקא מעבירה מצויין את תחושת ההרס העצמי. זה יוצר מן הרגשה של דעיכה, גם צורנית, "עם קצת מוות בכוס וסיגריה דולקת, בסגנון המעודן שהעדפנו תמיד רקדנו על סיפון הצוללת, למנגינת ההרס העצמי." יש בזה משהו שזורק אותי ישר לתוצאה של ההרס העצמי הזה, תחושה של התמעטות, התכווצות וכו'.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, אני רואה שזה שיטתי אצלך... אין ספק. מגבלה של שפה זה רק נושא לשיר אצלך...אתה כותב חזק מדוייק ומדהים בעיני! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמיתי, היעד הוא הלב ובהחלט בהחלט מורגש שכך!! בהחלט הצלחת. הרבה זמן לא נהנתי כך מיצירה משובחת שכזו. יפהפה. כל מילה מיותרת. [ליצירה]
תגובות