צפצוף.
לא היה הוא חזק במיוחד, אך מספיק סואן בכדי לגרום לי לפקוח את עיני בפתאומיות.
אה! אור!
את עיני עצמתי, וחיפשתי אחר הפלאפון אשר צפצף בהיסטריה. מצאתי אותו, לחצתי על משהו, אולי התקשרתי למישהו, והוא הפסיק לצפצף.
שקט.
הכרית השמיעה קולות רכים מתחת לראשי, ושני מלאכים הופיעו. איני יודע כיצד ראיתיהם, כי הרי היו עיני סגורות. אך ראיתיהם גם ראיתיהם, והם ראו אותי. הפכים גמורים היו הם, שונים אחד מן השני כמו טיפת מים וטיפת קולה. האחד, דמות שמש הוא לבש. השני, עשה עצמו כרית. המלאך בדמות השמש פצה פיו בשיר.
תתעורר,
תתעורר,
פשוט תתעורר.
המלאך בדמות הכרית, גם הוא זימר מזמור.
לך לישון,
לך לישון,
לך לישון כי החרוזים שלי טובים יותר,
לך לישון,
לך לישון,
לך לישון, אל תתעורר.
המשיכו הם לשיר, כדרכם של מלאכים מעולם, ואני שקעתי בהגיגים. האם לקום לבוקר מייגע, או להמשיך לישון במיטה החמה? אכן, החלטה קשה היא זאת. דומני שהייתי מהרהר בה עד עכשיו, אילולא היו המלאכים פונים אלי כשתרעומת בפיהם. אמר מלאך השמש, קום! לבית הספר צריך אתה ללכת, כדי שתוכל לרכוש ידע והשכלה!. אמר מלאך הכרית בתגובה, כלום רוצה אתה לעזוב את מיטתך החמימה ולצאת אל אוויר האוטובוס הקר?. לא התיישבה דעתי, ועל כן לא היה מענה בפי. המשיכו הם בשלהם, האחד מנסה לשכנעני לקום, והשני - להמשיך לישון. פקח את עיניך והסתכל על העולם. האין נהדר הוא? כלום מתכוון אתה לפספס את השמש החמימה, הפרחים המלבלבים, הכלבים הנובחים? מה הוא העולם בהשוואה לכרית ולשמיכה? היש יותר טוב ממיטה חמימה ורכה? בלה בלה בלה לקום בלה בלה בלה יאדה יאדה יאדה לישון יאדה יאדה יאדה תקום! תחזור לישון! תתעורר! תישן! פן יהפוך הוויכוח לקטטה אלימה, קטעתי אותם. די! חדלו! אין זה מן החכם להתווכח כך. כלום אינכם רואים את הפתרון המתבקש? אין פתרון מתבקש! יש רק פתרון אחד! לקום! לישון! הוויכוח נמשך, ולבסוף אחד מהם אמר - תחליט אתה, הו איש חצי ישן! החלט עכשיו, ושא בתוצאות!
אמרתי לך. קינטר אותי מלאך הכרית בשיעור היסטוריה.
תגובות