לחלוטין ארבע מימדי כוכב.. ואולי לא כל כך צר שחסרות מילים כאשר אפשר להתבטא אפילו במבט קטן. הקינה שלי מתייחסת כנראה לכל מה שקשור לעולם הווירטואלי הזה....
אני אחשוב על זה...
קראתי את שכתבת וחייכתי. יש משהו בדבריך. כנראה שהרגש הזה קיים בכולנו אי שם פנימה ואנחנו כל כך עקרים ועטופים ומעוטי יכולת לעומת כל הפנים הסוער והמטורף הזה. מתי כבר יגיע היום.. והאמנם יגיע היום או שלנצח ניוותר מחוסרי הבעה מילולית.??
הנייר הצהוב אינו מבין
תכולה נשגבת
מלבין עצמו
כאילו לא קיים
המיית צבע
מורחת אותיות ישנות
ונקודות מכחול
מכריזות "מלחמה"
עושה לעצמו
קמט ועוד קמט
מטוס,ציפור
העיקר להתעופף
[ליצירה]
לחלוטין ארבע מימדי כוכב.. ואולי לא כל כך צר שחסרות מילים כאשר אפשר להתבטא אפילו במבט קטן. הקינה שלי מתייחסת כנראה לכל מה שקשור לעולם הווירטואלי הזה....
אני אחשוב על זה...
[ליצירה]
קראתי את שכתבת וחייכתי. יש משהו בדבריך. כנראה שהרגש הזה קיים בכולנו אי שם פנימה ואנחנו כל כך עקרים ועטופים ומעוטי יכולת לעומת כל הפנים הסוער והמטורף הזה. מתי כבר יגיע היום.. והאמנם יגיע היום או שלנצח ניוותר מחוסרי הבעה מילולית.??
[ליצירה]
הנייר הצהוב אינו מבין
תכולה נשגבת
מלבין עצמו
כאילו לא קיים
המיית צבע
מורחת אותיות ישנות
ונקודות מכחול
מכריזות "מלחמה"
עושה לעצמו
קמט ועוד קמט
מטוס,ציפור
העיקר להתעופף
[ליצירה]
אמא יקרה,
את פלא.
מורכבות רגשית שכמותך,
עוד לא ראיתי בנמצא.
בצר לי, פתחת את סכרי,
ברווחתי,
העצמת תחושותי,
וכל זאת,
כמהלכת בין הטיפות,
בגבול הדק
שבין נדנוד לשיתוף.
לשפעת ליבי אליך
מילותי עקרות.
[ליצירה]
נפלאה.
תמיד יותר מתמיד.
את שוטחת את כל האמת והרגש שמצויים בך ברגע נתון ומצליחה להעביר את הקסם לקוראים אותך. ככה זה כשהדברים נובעים מהפנים הפנימי והכל כך אמיתי וטהור...
נהנת מכל רגע!
[ליצירה]
נו נו נו בנות אבל זה בדיוק העניין. אפילו אני שכמותכן באתי מנוגה (?!??- אוי לנו ואבוי לנו..) חושבת שבזה בדיוק עוסק השיר, זאת אומרת שאם פרוזאי יקירינו המיוחס לגס (אך מיוחס ותו לא) היה מכניס לב ונשמה, כל הסיפור כאן היה אחר לגמרי. זה בדיוק העניין. זה לא שיר אהבה וחיזור ונשמה וכו וכו גם אם יצירות נוגה אוהבות הפי אנד (ואני בתוכן...) זו הצהרה. ויש בה מן האמת ומן התוכחה והביקרת. אני עם פרוזאי.
[ליצירה]
אלון, זה כל הרעיון. וכל כך ברור מה המקור של היצירה הגאונית הזו! פיקארד לא התכוון אפילו לא לרגע אחד להתהדר בנוצות לא לו, זו פארודיה גאונית ביותר ואני לא מסכימה לחלוטין עם דבריך. תקרא, תבין, תגיב.
[ליצירה]
כמו גשם על ים סוער.
כאשר כל דאגתי שוצפת תחת רגלי ומטה,
חצצת,
מתָחְת קו דק דק,
אך ארוך ואיתן,
עליו אצעד בבטחה ביודעי,
שכל תפילה, מילה הברה,
היוצאת מלבך, אהבה צרופה
מגן היא לי
ברגעי הלא נודע.
תגובות