לחלוטין ארבע מימדי כוכב.. ואולי לא כל כך צר שחסרות מילים כאשר אפשר להתבטא אפילו במבט קטן. הקינה שלי מתייחסת כנראה לכל מה שקשור לעולם הווירטואלי הזה....
אני אחשוב על זה...
קראתי את שכתבת וחייכתי. יש משהו בדבריך. כנראה שהרגש הזה קיים בכולנו אי שם פנימה ואנחנו כל כך עקרים ועטופים ומעוטי יכולת לעומת כל הפנים הסוער והמטורף הזה. מתי כבר יגיע היום.. והאמנם יגיע היום או שלנצח ניוותר מחוסרי הבעה מילולית.??
הנייר הצהוב אינו מבין
תכולה נשגבת
מלבין עצמו
כאילו לא קיים
המיית צבע
מורחת אותיות ישנות
ונקודות מכחול
מכריזות "מלחמה"
עושה לעצמו
קמט ועוד קמט
מטוס,ציפור
העיקר להתעופף
[ליצירה]
לחלוטין ארבע מימדי כוכב.. ואולי לא כל כך צר שחסרות מילים כאשר אפשר להתבטא אפילו במבט קטן. הקינה שלי מתייחסת כנראה לכל מה שקשור לעולם הווירטואלי הזה....
אני אחשוב על זה...
[ליצירה]
קראתי את שכתבת וחייכתי. יש משהו בדבריך. כנראה שהרגש הזה קיים בכולנו אי שם פנימה ואנחנו כל כך עקרים ועטופים ומעוטי יכולת לעומת כל הפנים הסוער והמטורף הזה. מתי כבר יגיע היום.. והאמנם יגיע היום או שלנצח ניוותר מחוסרי הבעה מילולית.??
[ליצירה]
הנייר הצהוב אינו מבין
תכולה נשגבת
מלבין עצמו
כאילו לא קיים
המיית צבע
מורחת אותיות ישנות
ונקודות מכחול
מכריזות "מלחמה"
עושה לעצמו
קמט ועוד קמט
מטוס,ציפור
העיקר להתעופף
[ליצירה]
ילד. אתה פלא. זו מתת מה שיש לך שם בפנים.
עכשיו אני מבינה יותר מתמיד מה הטעם האמיתי של כתיבה, למה נועדו מילים באמת וכמה אדם אחד בודד מכיל בתוך עצמו...
[ליצירה]
נהנתי כל כך, איזה מהלך נפלא. תמונה בתור שיר וקורא שקורא אותו/אותה...
ישר בתחילת הקריאה התחלתי לדמיין.
בתחילה את התמונה, לאחר מכן את התעוררות החיים שבה,
אז את המהלך בשלמותו על כל פרטיו והדינמיקה שבו, עד הדממה. פאוז על הכל, קיפאון. והכל חוזר לתמונתו. חורפי משהו וכייפי ביותר.
חורף טוב!
תגובות