[ליצירה]
אין שחור ולבן
התלבטתי מאד אם להגיב.
ובכל זאת
אני ילד מעברות, שאולי שפר גורלו לראות את אותה התמונה משני צידיה - כך שאני יכול להסכים כמעט עם כולם
אישית לא חשתי את מוראתו של השד העדתי.
אבל סביבתי הקרובה שידרה תמיד דלות וחוסר אונים לעיתים גם של עושק וניצול.
לעולם לא אשכח כיצד אבי המנוח בשביל לקבל עוד יום עבודה, או בשביל שירשם לו עוד שעת עבודה שמימלא הייתה עבודת דחק של חצי יום.
צריך היה לשחד [לפחות בעיניי שבדיעבד]
את המנהל העבודה האשכנזי בכך שהיה הולך לעשות לו ניקיונות בביתו שלו.......
וכנראה בשביל לא לפצוע את נפשינו אנו הילדים היה אבי מרגיע ואומר כי הוא עושה זאת מרצונו משום שאשת המנהל נפטרה ואין מי אשר ינקה לו את ביתו
[ליצירה]
תשובה למשה אהרון
למשה אהרון שלום
הבנתי את המציאות אותה חווית ואני יכול להבין את ההרגשה שיש מעמד מעליך שעושק אותך. אלא שבכוונה כתבתי את המציאות שאני חוויתי ואוכל לשלוח לך פרקים מתולדות חיי "מתחת לקו העוני" של אז. העניין הוא בזה שבילדותי העניים היו אשכנזים וזמן מה גרנו - בידידות אצל משפחה תימנית עשירה. בקיצור לא יכולנו להאשים את האשכנזים כי אנחנו היינו האשכנזים. אני גם היכרתי יוצאי מעברות שהתעשרו במהרה כאשר אבי האשכנזי נשאר דלפון עד סוף ימיו ולא האשים אף אחד. לכן אני חושב שצריך אחת ולתמיד להסיר את המסכות והשלטים ולהבין שאנחנו עם אחד ואין מסכנים ועשירים המחולקים לפי עדות ומוצא. הגיע גם הזמן להסיר את הדחייה שלנו מהאטיופים וזה מחייב את כל העדות, בפרט בקרב החרדים. אני מזמין אןתך לשיח בנושא של האחדות ולהסיר את רגשות התיסכול של ההפרדה לפי מוצא. אגב אני חושב שבשנים האחרונות יש זוגות "מעורבים" ושם קשה לסווג את המעמד לפי המוצא.
[ליצירה]
תודה מלודי,
מוטיבים ומטאפורות קיימות למכביר בכל עולם השירה ואין עליהם זכות יוצרים, הם עוברות מיוצר ליוצר.
מאידך להשוות אותי ליהודה עמיחי, זו מחמאה, שלא מקבלים כל יום. תודה מקרב לב. יהוידע
[ליצירה]
משהו תמיד מתפספס כאשר מגיבים לתגובות או ליוצר, במקום להגיב לשיר. אף פעם לא נעלבתי כאשר אמרו לי: "זרוק את זה לפח" . זו תגובה לגיטימית לשיר של יוצר שמקבל גם מחמאות. אז, בלי משוא פנים, בכנות, מה דעתך על השיר.
[ליצירה]
אכן, הגעגועים הינם תעתוע אכזר
משב רוח נידף
של גן עדן אבוד.
תמיד תמיד נתגעגע
וכשנגיע וננסה לאחוז לממש.
הרגע תמיד יברח לנו שוב.
ימוג אל הריק הכואב.
אל המחוזות האבודים
של געגועי האין סוף.
[ליצירה]
אירונית היא הקידמה...
בילדותי גדלתי על שפת יער רחב ידיים,
היה הוא לי למפלט, למסתור, למשחק.
אך בוקר ולפתע רועשות האוזניים
מקול מסור חשמלי שעל עץ מונחת.
ועתה לה קמה שכונה לתפארת,
בינייני קומות ומשרדים.
איה לו היער ששחקתי בו כילד ??
ביער של פלדה ובטון
ילדים משחקים..
[ליצירה]
כולנו בני-אדם, כולנו רוצים להיות יותר טובים. כולנו רוצים שיאהבו אותנו, אבל בשביל זה לא כדאי להצטער על מה שאנחנו ובפרט לא להצטער על מה שאיננו.
מי שמאמין בעצמו יאמינו בו. מי שאוהב את שעור הקומה שהעניקו לו יאהבו אותו. ואם יתבונן במראה האישית שלו, לעולם לא יצטער, רק יברך ! תנסי ותראי, ואם לא תצליחי כתבי ואעזור לך. יצליח השם את דרכך ואני פה ומקשיב
[ליצירה]
תודה מלודי,
מוטיבים ומטאפורות קיימות למכביר בכל עולם השירה ואין עליהם זכות יוצרים, הם עוברות מיוצר ליוצר.
מאידך להשוות אותי ליהודה עמיחי, זו מחמאה, שלא מקבלים כל יום. תודה מקרב לב. יהוידע
[ליצירה]
למשה אהרון,
תודה על ההסבר והניתוח המקיף של חיי יעקב.
אבל, מעבר לפירושים ולמדרשים:
החוק הבסיסי של הלוקיגה הקלאסית הוא: יש אמת ויש שקר אבל אין אפשרות שלישית.
במובן זה, אהבה אינה לוגית. אם אתה אוהב אשה אחת אינך חייב לשנוא אישה אחרת. (ויש מקרים בהם איש אוהב ושונא את אישתו בו זמנית...)יעקב ידע את לאה, היא היתה אשתו הבלעדית שבע שנים והיא ילדה לו ילדים (נושא השפחות לא נכנס לדיון בסוגייה זו, וגם הוא ראוי להתיחסות...). אין כאן שנאה - שהיא ההיפך מאהבה - אבל נפשו יצאה אל רחל.
בחברה מונוגמית, לפעמים אהבתך הטהורה אינה יוצאת אל הפועל, ואתה בונה חיים עם אשה שלא עליה חלמת, אבל אתה לומד לאהוב אותה, וזו שחפצת בה נשארת בגדר חלום שאינו מתגשם, (ופעמים רבות יוצרת דילמה של "ניאוף" ו-"בגידה" שנחשבים לחטא, שנוגד את אחת מעשר הדיברות). בחברה פוליגמית (כמו בתקופת המקרא) אתה יכול לחיות עם ארבע נשים ולאהוב אחת יותר מכולן מבלי לשנוא את האחרות.
(אגב, בקרב אויבינו, גם כיום - לגבר מותר לשאת כמה נשים, אבל אישה חייבת להיות נאמנה לגבר אחד, אחרת היא תומת עקב "חילול כבוד המשפחה"). אפשר עוד להרחיב בסוגיית האהבה והשנאה. (ראה שירי האחרון: "געגועים - פרדוקס).
גם נושא השדכנות, שעומד לפעמים בניגוד לאהבה, ראוי לדיון.
לעומת זו: החיים והמוות הם דווקא לפי חוקי הלוגיקה: או שאתה חי או שאתה מת ואין אפשרות שלישית.
אשמח אם תתיחס לנושאים שהעליתי יהוידע
[ליצירה]
למשה שלום.
דבריך מצאו-חן בעיניי, ונדמה לי שאנו תמימי דעים בנוגע למורכבות של נושא האהבה והשנאה בפרט במה שנוגע לגבר ואישה. אני חושב שקיימנו דו שיח מרתק ומכובד ואשמח להמשיך בדו-שיח בינינו.
בנושא הלוגיקה: בכוונה כתבתי "קלאסית". ועליה בנויה כמעט כל המתמטיקה. כמה מתמטיקאים חקרו מודל שנקרא: "לוגיקה עמומה" שבה קיים גם שטח אפור. בינתיים זה מהווה נושא למחקר, בעיקר פילוסופי ואינו מעיב על המתמטיקה הקלאסית שעליה מבוססים מרבית חוקי הטבע. לכן גם דבריך על ה-"עמימות" יש להם אחיזה במציאות בעיקר בנושא אהבה וגם במדעי החברה.
יישר כוח יהוידע
[ליצירה]
משהו תמיד מתפספס כאשר מגיבים לתגובות או ליוצר, במקום להגיב לשיר. אף פעם לא נעלבתי כאשר אמרו לי: "זרוק את זה לפח" . זו תגובה לגיטימית לשיר של יוצר שמקבל גם מחמאות. אז, בלי משוא פנים, בכנות, מה דעתך על השיר.
[ליצירה]
לאלי שלום. אין ספק שזו יצירה מעולה (ועוד עם ניקוד...). (השם מזכיר לי את יהודה עמיחי "אלוהים מרחם על ילדי הגן" ).
הערה טכנית: יש הרבה מקומות שאין רווחים בין המילים. כדאי לשים לב ! (או אולי זה בכוונה?).