כאשר מסתיימים
כל החיזורים
וכל התקוות
כל פרידות
וכל הבגידות,
ואתה נוחת
בחוף מבטחים
ומגשים
את כל הציפיות
ומגיע
למי מנוחות,
אז מתעוררים
הגעגועים
לאהבות
הנכזבות.
יהוידע אבריאל
-
כותב לעת מצוא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן, הגעגועים הינם תעתוע אכזר משב רוח נידף של גן עדן אבוד. תמיד תמיד נתגעגע וכשנגיע וננסה לאחוז לממש. הרגע תמיד יברח לנו שוב. ימוג אל הריק הכואב. אל המחוזות האבודים של געגועי האין סוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הגעגועים הינם תעתוע אכזר משב רוח נידף של גן עדן אבוד. תמיד תמיד נתגעגע וכשנגיע וננסה לאחוז לממש. הרגע תמיד יברח לנו שוב. ימוג אל הריק הכואב. אל המחוזות האבודים של געגועי האין סוף. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] לאלי שלום. אין ספק שזו יצירה מעולה (ועוד עם ניקוד...). (השם מזכיר לי את יהודה עמיחי "אלוהים מרחם על ילדי הגן" ). הערה טכנית: יש הרבה מקומות שאין רווחים בין המילים. כדאי לשים לב ! (או אולי זה בכוונה?). [ליצירה]
- [ליצירה] למשה אהרון, תודה על ההסבר והניתוח המקיף של חיי יעקב. אבל, מעבר לפירושים ולמדרשים: החוק הבסיסי של הלוקיגה הקלאסית הוא: יש אמת ויש שקר אבל אין אפשרות שלישית. במובן זה, אהבה אינה לוגית. אם אתה אוהב אשה אחת אינך חייב לשנוא אישה אחרת. (ויש מקרים בהם איש אוהב ושונא את אישתו בו זמנית...)יעקב ידע את לאה, היא היתה אשתו הבלעדית שבע שנים והיא ילדה לו ילדים (נושא השפחות לא נכנס לדיון בסוגייה זו, וגם הוא ראוי להתיחסות...). אין כאן שנאה - שהיא ההיפך מאהבה - אבל נפשו יצאה אל רחל. בחברה מונוגמית, לפעמים אהבתך הטהורה אינה יוצאת אל הפועל, ואתה בונה חיים עם אשה שלא עליה חלמת, אבל אתה לומד לאהוב אותה, וזו שחפצת בה נשארת בגדר חלום שאינו מתגשם, (ופעמים רבות יוצרת דילמה של "ניאוף" ו-"בגידה" שנחשבים לחטא, שנוגד את אחת מעשר הדיברות). בחברה פוליגמית (כמו בתקופת המקרא) אתה יכול לחיות עם ארבע נשים ולאהוב אחת יותר מכולן מבלי לשנוא את האחרות. (אגב, בקרב אויבינו, גם כיום - לגבר מותר לשאת כמה נשים, אבל אישה חייבת להיות נאמנה לגבר אחד, אחרת היא תומת עקב "חילול כבוד המשפחה"). אפשר עוד להרחיב בסוגיית האהבה והשנאה. (ראה שירי האחרון: "געגועים - פרדוקס). גם נושא השדכנות, שעומד לפעמים בניגוד לאהבה, ראוי לדיון. לעומת זו: החיים והמוות הם דווקא לפי חוקי הלוגיקה: או שאתה חי או שאתה מת ואין אפשרות שלישית. אשמח אם תתיחס לנושאים שהעליתי יהוידע [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להפליא. (הערה: הייתי מחליף את המילה "להרגיש" במילה "לחוש" את השבירה מבפנים.) [ליצירה]
- [ליצירה] למשה שלום. דבריך מצאו-חן בעיניי, ונדמה לי שאנו תמימי דעים בנוגע למורכבות של נושא האהבה והשנאה בפרט במה שנוגע לגבר ואישה. אני חושב שקיימנו דו שיח מרתק ומכובד ואשמח להמשיך בדו-שיח בינינו. בנושא הלוגיקה: בכוונה כתבתי "קלאסית". ועליה בנויה כמעט כל המתמטיקה. כמה מתמטיקאים חקרו מודל שנקרא: "לוגיקה עמומה" שבה קיים גם שטח אפור. בינתיים זה מהווה נושא למחקר, בעיקר פילוסופי ואינו מעיב על המתמטיקה הקלאסית שעליה מבוססים מרבית חוקי הטבע. לכן גם דבריך על ה-"עמימות" יש להם אחיזה במציאות בעיקר בנושא אהבה וגם במדעי החברה. יישר כוח יהוידע [ליצירה]
- [ליצירה] שי דוידס. הסבר ! יהוידע [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד ! :-) סוד הבריאה בראש סיכה. פילוספית היקום בשיר אחד. אני אוהב לשאול שאלות על בריאתנו, שלא ניתן לקבל עליהם תשובות, כי אנחנו חלק מן הבריאה עצמה. אשמח לקרוא עוד מחשבות מעמיקות של תהייה על סוד הבריאה. (שאלה: האם המילים המחוברות, חוברו בכוונה? אם כן, אשמח לשמוע הסבר. אם לא כדאי לתקן. הניקוד - מושלם !) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מלודי, מוטיבים ומטאפורות קיימות למכביר בכל עולם השירה ואין עליהם זכות יוצרים, הם עוברות מיוצר ליוצר. מאידך להשוות אותי ליהודה עמיחי, זו מחמאה, שלא מקבלים כל יום. תודה מקרב לב. יהוידע [ליצירה]
- [ליצירה] אני מנסה פעם שלישית לשלוח תגובה בתקוה שהתקלה באתר תוקנה. "להסתכל בגובה העינים" [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מבריק. יצירה שלך דומה לשעון חול. כאשר הגעתי לתחתית היצירה, הפכתי אותה ותשומת לבי זרמה הכוון ההפוך, בשני הכוונים נשמעת זעקתך. "וככל שתהפוך בה, כולֵי בה". ובכן, תן לזמן לעשות את שלו.... [ליצירה]
- [ליצירה] משהו תמיד מתפספס כאשר מגיבים לתגובות או ליוצר, במקום להגיב לשיר. אף פעם לא נעלבתי כאשר אמרו לי: "זרוק את זה לפח" . זו תגובה לגיטימית לשיר של יוצר שמקבל גם מחמאות. אז, בלי משוא פנים, בכנות, מה דעתך על השיר. [ליצירה]
תגובות