יש לי חברים טובים באמת.
משתדלים להיפגש מעת לעת.
החברות שלנו נגישה, אמיתית.
איננו חברים ברשת חברתית.
(היו גם חברים שהלכו לעולמם,
אך בלבי פנימה שמור מקומם).
ואולם
רשת חברתית – אולי זה מביש
פרושה לפנינו כקורי עכביש.
רבים וטובים נלכדים במקסם
ומתמכרים לה כמכורים לסם.
כי לא כל שמוקש על קלידים
מגיע בהכרח לידי ידידים.
הגולש בה נופל במדרון התלול
ונעשה לכולם שקוף וחלול.
ואם פעם יתם העידן של הרשת
אולי יישאר גם מקום למורשת.
