אֶת אֲהָבָתֵךְ מָצָאתִי
עַל סַפְסָל עֵץ בַּגַּן הַצִּבּוּרִי
עֲטוּפָה בִּנְיָר עִתּוֹן יָשָׁן
שֶׁעַל דַּפָּיו מוֹדָעוֹת אֶבֶל
עַל אֲהָבוֹת שֶׁפָּג תָּקֱפָּן.
אֶת נְיָר הַעִתּוֹן הֵסָרְתִּי
וְהִשְׁלָכְתִּי לְסַל הָאַשְׁפָּה.
אֶת אֲהָבָתֵךְ נָטַלְתִּי עִמִּי
וְעָטַפְתִּי בְּצָעִיף שֶׁל מָשִּׁי
כְּדֵי שֶׁלֹּא יָפוּג תָּקְפָּה
לְעוֹלָם.