[ליצירה]
דימויים
דימויים מיוחדים - העכבר והחרכים, הנחש, הצמר של השמיכות
- לפעמים כשאני כותבת אני שומעת קול אומר בפנים - אל תשקרי - תכניסי את המילה האמיתית - ולפעמים כך אני עושה ולפעמים לאו (הרי לא כתבתי מאות שירים) ומה שאני רוצה לומר הוא שהשיר שלך עדיין עטוף בהרבה צעיפים. אך אין בזאת מן הביקורת כי אני לא חיה בעולמך וייתכן שכאן בצורה יש קוראים רבים שכבר היו בתוך הצעיפים הללו.
ליאורה
[ליצירה]
.
"לא מרגישה געגוע" - את מתארת פרידה לא כואבת, אלא הרגשה שכלית של פספוס, וזה מאוד מתאים לתיאורים שלך בקטעים הקודמים. עד עכשיו המילים והשכל וכל מה שמסביב הקהו את האווירה וערבלו את החושים מתוך נסיון להסתיר את זה שהעיקר חסר.
[האהבה. הרגש. הגעגוע.]
[ליצירה]
וואו.
אמאלה.
וואו. מדהים. מדהיםמדהים. מהמם. עצוב.נוגע
האם מדובר בכולנו, הנשים?
תהיתי לעצמי אם גם אני כזו. אם כולנו..
גם הבנים כך.
תסלח לי,
ואפילו יותר.
[ליצירה]
יאללה!
יו!! אני לא מאמינה! וואלה-אתה מטיב לקלוע, אחי...
זה קרה לי כ"כה הרבה פעמים, ועד שכתבתי כאלה דברים יפים-שלא נשמרו בשום מקום-זה נעלם מעל פני האדמה.
ואתה לא יודע איך התעצבנתי בטירוף על האתר(מה הוא אשם? רחמים..)
והיצירה שכתבתי-הלכה לעולמה.לבלי שוב.
מה אני אגיד לך, באסה.
אבל טוב לי שכתבת את זה בעיקר שכתבת "שאת כועסת" פשוט הרגשתי שאתה אומר את זה לי...
ובאמת כעסתי. כי אני לא יכולה לחזור בדיוק על מה שכתבתי.
הלך לעזעזל...
לפחות אולי שם יהנו מזה..
ותאמין לי אני מקווה שזה לא יחזור על עצמו..
רק טוב!
עטרת
[ליצירה]
אמל'ה.
מדהים
מדהים
וואו.
דווקא אהבתי. אהבתי את האמת בדבר. כ"כ ...ממ..נכון.
כ"כ קשה לעמוד מול האמת הפנימית של עצמך. מי אני,ולמה עשיתי את כל הדברים הנוראים שעשיתי-שאני חייב לבקש סליחה ממי שברא אותי,ותודו-זה קשה מאוד. ולא תמיד נעים לעמוד מולו,ולהתחרט, וזה גם כ"כ קשה,
אני מבינה אותך.
מבינה, ו..מה אני אגיד לך,צריך פשוט לעבור את זה,כמו כולם,עם כולם-ובסוף זה עובר... כמו כל דבר בחיים...
תקופה קשה,ומחייבת,אבל,אין מה לעשות..
עטרת