גם אני רוצה
לצרוח את הנשמה החוצה
לאפיסת כוחות ואז
לנבול
גם אני רוצה
לשיר בכח להיות בפועל
צליל צרוד ואז
לחדול
וגם אני רוצה
ששיר יבחר אותי לכתוב אותו
היות נשׂוּא שלו
בסי במול
מחפש מילה עברית
לַצורך המטריד
לפרוץ בשלל צבעים
לשבור את
מהירות הקול
קודם כל לפתחיה (כדי שהשורה הזו תופיע בעמוד הראשי) - עשה לכולנו טובה וחסוך מאתנו הערות שאינן לעניין.
אהבתי במיוחד את ההתפרצות באמצע כל בית (אם קראתי נכון), שדועכת שורה לאחר מכן. בדיוק כמו התחושה המתוארת בשיר. שילוב נהדר בין תוכן וצורה.
תודה למגיבים ולמגינים על שמי. אגב, פתחיה, אני בנוי גם לביקורת בונה אבל ההערה שלך לא עזרה לי להבין שום דבר חדש מלבד העובדה הלא כל כך רלוונטית שאתה לא מחבב את השם הזה. אם תרצה להסביר את עצמך אשמח לשמוע בהודעה פרטית.
[ליצירה]
אהבתי...
קודם כל לפתחיה (כדי שהשורה הזו תופיע בעמוד הראשי) - עשה לכולנו טובה וחסוך מאתנו הערות שאינן לעניין.
אהבתי במיוחד את ההתפרצות באמצע כל בית (אם קראתי נכון), שדועכת שורה לאחר מכן. בדיוק כמו התחושה המתוארת בשיר. שילוב נהדר בין תוכן וצורה.
[ליצירה]
תודה למגיבים ולמגינים על שמי. אגב, פתחיה, אני בנוי גם לביקורת בונה אבל ההערה שלך לא עזרה לי להבין שום דבר חדש מלבד העובדה הלא כל כך רלוונטית שאתה לא מחבב את השם הזה. אם תרצה להסביר את עצמך אשמח לשמוע בהודעה פרטית.
[ליצירה]
אה כן, ואחר כך פעם בחודשיים מישהו יפתח דיון בפורום על 'למה רמת היצירות ירדה' ומישהו יענה לו שאנשים לא נותנים ביקורת בונה אלא רק חיבוקים ונשיקות.
אם זה מה שקורה כשמישהו נותן ביקורת בונה אז אולי התשובה ברורה..
[ליצירה]
אהם!
....רק רציתי לומר שעל פי מספר התגובות לכל יצירה ששמה של הלהקה המונומנטלית הזו מוכר בה, הופתעתי לגלות את כמות האנשים שמוקירים את פועלה, וטוב שכך.
ורק רציתי לומר שאני הייתי הראשון!
כן.
[ליצירה]
תגידו מה קורה פה??
למה לא סיפרו לי עדיין על האיש הכשר ומעלליו המופלאים?
למה מופתים כאלה לא מתנוססים בראש חוצות?
במחשבה שניה,
יותר כיף לגלות אוצרות כאלה סתם פתאום בהיסח הדעת...
תודה איש.
[ליצירה]
בתמימותי (עאלק..), נראה לי שהבנתי אחרת מכל המגיבים ומאוד אהבתי עד כדי גאוניות.
לעשות משהו עם החיים שלך זה לעשות משהו עם האחר, לא במובן היפה והבנאלי של לתרום לאחרים, מי דיבר על זה בכלל? החיים שלך הם האחר, לעשות איתם משהו זה לעשות להם טובה במובן מסוים, כי אתה כשלעצמך (ללא החיים האלה כביכול) פשוט היית זורם לך הלאה ולעולם לא מתמקם, לעולם לא מאט את זרימתך לכדי שהות מספיקה לבניה של משהו אמיתי. ומאוד אהבתי את ההפרדה המוזרה הזאת בין החיים שלך לבינך, ומאוד אהבתי את הרעיון שמה שידחוף אותך לבנות משהו בחיים שלך היא ההרגשה הפשוטה של גמילות חסד. גמילות חסד עם החיים שלך.
נדמה לי שרק מי שמרגיש חזק את המתח הזה שבין הרצון לעשות דבר אחד חשוב וגדול כמו שצריך בחיים, לבין הצורך להתפזר כל הזמן ונסות הכל ולעולם לא לוותר על חוויות וחלומות, יכול להבין את זה נכון.
אבל מצד שני, אולי הכל בראש שלי?
:)
[ליצירה]
צ'יפס צהוב, לא כך אמרת?
ואת הבוטן כבר שכחת?
אלעד יקר מנין צצת
ולמה זה עלי קצפת?
הרי סיבה יש לדבר
שכך הגבתי (זה מכבר)
איני נוהג לקרוא תגר
על חרזניו של המחר
היות וכשרוני קלוש
הרשתי לעצמי לפוש
והסתפקתי בגיבוש
משפט תמיכה לבעלבוסט
אך אם נקראתי אל הדגל
אצעד באון (אינני נפל)
ואגייס את כל המלל
מקודקודי ועד כף רגל
לעמירם אשר פצח
בשיר הזה המשובח
ולממזר פרחים הטוב
שעוד מעט והוא קרילוב
הם אלופי החריזה
ומגיעה להם מלגה
שכל שומעם מיד ילהב
ותצילנה שתי אוזניו
וגם לילד, אודיה,
ובול גלויה שמסתירה,
מצד אחד - אחת מצד
ומאידך - אתה אלעד
ולכולם שהצטרפו
ראו, שמחו והתיישבו
תודות אשלח לכם רעי
ומי יתן - תזכו לפאי.
[ליצירה]
חריזה מושלמת, כל הכבוד! :)
אסתר, למה טפשית? השיטה הזו של הפרדוקס מאוד שימושית במצבים כאלה. אם אני לא טועה זה אותו הרעיון שבמשל 'קטלוג הקטלוגים שאינם כוללים את עצמם' שהביא סיימון סינג בשם מישהו חשוב שאינני זוכר את שמו...
תגובות