לנועה,

האחיינית,

האחת

והיחידה.

כשנועה ישנה,

ציפורים מזמרות שיר ערש נושן

והצרצרים עונים להן

צרר צרר

חרישי

וצמרות העצים לוחשים

שששש

נועה ישנה.

 

כשנועה ישנה,

האגדות מתעררות לחיים

ובחדר מסתובבים

פיות ושדונים,

נסיכות ואבירים

וריח

אבק קסמים נושנים

עולה ונישא באויר.

 

כשנועה ישנה,

הזמן כמו עוצר מלכת

והחדר נמלא

בצבעי נשימותיה הרכות.

אני לוגמת בשקיקה

את פניה השלוות

ונשארת

צמאה.