רגש שלא נותן לך דרור
יונה שלא מצאה מנוח
המים עוד לא כלו
היא לא תחזור ובפיה עלה של זית.
אולי כשתחליטי לצאת
הים ישוך מזעפו
המילים ---
לא יכאבו
ים ~
-
סתם אחת. מכורה לאהבה.
לקט יצירות
- פרספונה
- כשנועה ישנה
- שבר סורי אפריקאי
- לא היה בינינו אפילו זוהר
- ואז הוא הגיע... (ההמשך יגיע, אט אט, כמו האושר)
קשור אלי
- [ליצירה] מתוקונת, היית נשמעת כל כך נואשת שהחלטתי לקרוא ולהטריח את עצמי לכתוב תגובה. יש ליצירה (למה סיווגת אותה בתור מאמר?) פוטנציאל אבל היא צריכה לעבור ליטוש (של הגהה למשל). חוצמזה אני חושבת שהאושר נמצא איפושהו בתוכנו פנימה ואנחנו צריכים לחפש אותו, אושר שמגיע ממשהו אחר הוא אושר זמני, רגעי ולא מספק. [ליצירה]
- [ליצירה] התגברתי על כל הפחדים והפרפורים מהחשיפה. הקול האמיתי של יעל מדבר ולא הפיצול שלה. אז ככה הקטע הזה אמור להיות מקוטלג לנונסנס כי זה מה שהוא באמת. אולי כדי להבין מה הוא באמת רוצה לאמר או יותר נכון מה הסיפורון הזה מספר צריך לקרוא את שלושת החלקים שלו. תודה על הפירגון ותודה לפיצול א.ר. שעשה ויעשה את מלאכתו נאמנה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה, לדעתי, שילוב צובט בין השיר 'את תלכי בשדה' של לאה גולדברג לבין השיר 'שדות גולדברג'(ילדתי שלי) של מאיר אריאל. הנה ציטוטים נבחרים : האמנם, האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד, ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם. ומחשוף, ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספסת או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם. ונשמת, ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע וראית את השמש, בראי השלולית הזהוב. ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע ומותר לאהוב, ומותר ומותר לאהוב. (לאה גולדברג) הוא יקסום לך אלף גוון בחידת מרחקיו אך בכל מקום ליבו אוון הוא לעינייך זב כזב זב אכזב... הוא יתן לך רעננה הוא יביא לך מטר רץ פרדס חנה כרכור צל עלי בננה רק ליבך הנמרץ נמרט נשרט ונמחץ... (מאיר אריאל) [ליצירה]
- [ליצירה] אמהלה, הפחד פורץ בי עם כל מילה גם בלי מחוך קשה לי עכשיו לנשום איני יודעת מה ברצוני לומר פחד משתק אימה. (מותר לי לכתוב שאת כותבת מופלא?) [ליצירה]
- [ליצירה] מגונדררררת שלי, (תראי, אני פה, מגיבה!) מוצאי חלום, שבת, זאת את עכשיו מצויינת כמו אז ואף יותר... נ.ב. אני, יומרנית שכמותי, מרשה לעצמי לחשוב שהיכנשהו אני, בתוך המחרוזת שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] תאור שחור של לילה שחור. דינה, איך כמעט כל דבר שאת כותבת מצליח לבעוט בבטן ולהדמיע את העיניים?! (שאלה רטורית) [ליצירה]
- [ליצירה] (אם יורשה לי בתור אלוקים התשובה היא לא!) וכרגיל אתה מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. אפשר ממש להרגיש את הכאב של הגיבורה, למשש אותו, ולכאוב איתה. [ליצירה]
- [ליצירה] אם יש מילה שאני ממש סולדת ממנה זאת המילה מסר. מי אמר שהיא רצתה להעביר מסר? אתה יכול להגיד שחסר לו פואנטה או איזה משהו שמביא אגרוף לבטן או עונג צרוף, אבל מסר?! שיר הלל לים השותק ומכיל לתוכו את חייהם של האנשים הבאים להתבודד מולו בעיקר בזמני משבר. נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] היא מחזיקה את עצמה, ולפעמים מועדת, אבל יודעת לקום, עם שיר חדש בלב, עם קרן שמש מחממת. דינה, את מדהימה! אמרתי את זה פעם, לא? [ליצירה]
תגובות