[ליצירה]
ישנם שתי אפשרויות למצב שבו היית כשכתבת את הקטע הזה-
האחת- רעב מאוד, השניה- משועמם נורא.
הקטע נחמד מאוד אבל קצת מאכזב לקרוא מאביב וסתיו קטע המדבר על הגיגי קונה מנת פלאפל.
(אולי התכוונת להצחיק ואני לא הבנתי?)
[ליצירה]
אם אני הייתי בן, הייתי לוקחת מהבחורה הזאת מרחק של קילומטר, או שולחת אותה לטיפול נפשי לפני שהייתי מפתחת איתה קשר.
סליחה על הנחרצות. אני לא מסוגלת לסמפט בנות כאלו.
[ליצירה]
זה
לא סיפור קצר- קצר מידי בשביל להקרא סיפורת?
אני לא חושבת שאתה צריך להמשיך את הקטע (הוא מספיק יפה ומביע בלעדי זה) אבל לדעתי אתה צריך לסווג אותה למקום אחר.
יש לך שפה יפה, נהנתי מהמשחק שלך בה.
[ליצירה]
קיים פה איזשהו פרדוקס (עד כמה שהמודע שלי הצליח לגעת בקטע). היא (או הוא) שונא(ת) אותו אבל הוא נושא בתוכו רגש כלשהו שמצריך לעבור תהליך של אובדן. כאילו הוא סובל ממזוכיזם שגורם לו לאהוב אנשים שפוגעים בו, אבל הוא מנסה להתגבר ...
הסתבכתי
כרגיל, כתיבה טובה.
[ליצירה]
עצמי ואני בילבלו אותי כהוגן.
קשים הם חיי הסכיזופרן..
הקטע היה עשוי להיות חמוד לולא השורה האחרונה
אבל היא בועטת בבטן המתגלגלת ומורידה עלי חשיכה...
ברוך שובך,
התגעגתי (ונשארתי בגעגועים)
[ליצירה]
קצת קשה לי להתייחס אל השיר כיצירה אומנותית, ולא כביטוי לתחושה חזקה ונוראית. אני מקווה שאני טועה בהבנה או בהלך נפש.
בכל אופן, אתה כותב יפה.
שנדע כולנו לראות את הטוב האלוקי בעולם ולא לשאוף אל דברים הרסניים...
[ליצירה]
אני לא אוהבת מספרים ראשוניים. אני אף פעם לא יודעת אם הם באמת ראשוניים או שאני לא מצליחה לחלק אותם כי אני לא טובה בחילוק. מספרים זוגיים הם נחמדים- ברור שהם מתחלקים בשתיים וזה כבר עושה אותם יותר פשוטים.
בקשר לעבודה- אפשר למצוא בתור מכונית משטרה או להוסיף כמה אפסים מקדימה ולהיות מונית אבל הכי שווה להיות אמן דיכאוני ועני שאחרי מותו יחשב לאמן דגול ושמו יזכר לעולם.
הכי חשוב- רשמת שהסיפור לא משו לדעתי הוא משו משו.
תגובות