רגש שלא נותן לך דרור
יונה שלא מצאה מנוח
המים עוד לא כלו
היא לא תחזור ובפיה עלה של זית.
אולי כשתחליטי לצאת
הים ישוך מזעפו
המילים ---
לא יכאבו
ים ~
-
סתם אחת. מכורה לאהבה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מרגישים את הכאב שנוטף מכל מילה. הכתיבה שלך מקוטעת וקופצת כמו המחשבות. יש פה ביטויים ודימיים שאני עוד צריכה להבין. כמו תמיד את כותבת כאב בצורה מדהימה, הלוואי שיום אחד תכתבי על השמחה (אמן). [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזרה, אבל הכי יפה במוזרות שלך. מי אוהב אותך? אני! אני! אני! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. אפשר ממש להרגיש את הכאב של הגיבורה, למשש אותו, ולכאוב איתה. [ליצירה]
- [ליצירה] (אם יורשה לי בתור אלוקים התשובה היא לא!) וכרגיל אתה מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] החלום ושיברו. במיטבו. [ליצירה]
- [ליצירה] נקרעתי מצחוק!! אוי, עוררת בי געגועים למתילדה ולכל באי ספריית בית אבו ראס. [ליצירה]
- [ליצירה] כשיגיע השקט המיוחל פתאום תגלה שאתה לא יכול בלי הזמזום הבלתי פוסק ובלי התופים הרועמים. החיים סתם משעממים בלי הרפתקאות בלגנים וילדים צורחים. השקט הפסטורלי בין העננים יפה רק על הנייר ובחלום. נעזוב את הציניות- אהבתי ממש את הביטוי "שווא של אמצע" ואת הרוגע שהשיר משרה למרות הרעש. [ליצירה]
- [ליצירה] ישנם שתי אפשרויות למצב שבו היית כשכתבת את הקטע הזה- האחת- רעב מאוד, השניה- משועמם נורא. הקטע נחמד מאוד אבל קצת מאכזב לקרוא מאביב וסתיו קטע המדבר על הגיגי קונה מנת פלאפל. (אולי התכוונת להצחיק ואני לא הבנתי?) [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט. יפה. (לא מצאתי מילים יותר טובות). קראתי שלוש פעמים ברציפות ולא רוויתי... [ליצירה]
- [ליצירה] יפתי, את הולכת ומשתבחת, שיהיו שמינו על כתפינו תלויים, רחומים מבקשים עלינו. הארת אותי. [ליצירה]
תגובות