[ליצירה]
מרגישים את הכאב שנוטף מכל מילה. הכתיבה שלך מקוטעת וקופצת כמו המחשבות.
יש פה ביטויים ודימיים שאני עוד צריכה להבין.
כמו תמיד את כותבת כאב בצורה מדהימה, הלוואי שיום אחד תכתבי על השמחה (אמן).
[ליצירה]
התגברתי
על כל הפחדים והפרפורים מהחשיפה. הקול האמיתי של יעל מדבר ולא הפיצול שלה.
אז ככה הקטע הזה אמור להיות מקוטלג לנונסנס כי זה מה שהוא באמת. אולי כדי להבין מה הוא באמת רוצה לאמר או יותר נכון מה הסיפורון הזה מספר צריך לקרוא את שלושת החלקים שלו.
תודה על הפירגון ותודה לפיצול א.ר. שעשה ויעשה את מלאכתו נאמנה.
[ליצירה]
קיים פה איזשהו פרדוקס (עד כמה שהמודע שלי הצליח לגעת בקטע). היא (או הוא) שונא(ת) אותו אבל הוא נושא בתוכו רגש כלשהו שמצריך לעבור תהליך של אובדן. כאילו הוא סובל ממזוכיזם שגורם לו לאהוב אנשים שפוגעים בו, אבל הוא מנסה להתגבר ...
הסתבכתי
כרגיל, כתיבה טובה.
[ליצירה]
קצת קשה לי להתייחס אל השיר כיצירה אומנותית, ולא כביטוי לתחושה חזקה ונוראית. אני מקווה שאני טועה בהבנה או בהלך נפש.
בכל אופן, אתה כותב יפה.
שנדע כולנו לראות את הטוב האלוקי בעולם ולא לשאוף אל דברים הרסניים...
[ליצירה]
כשיגיע
השקט המיוחל פתאום תגלה שאתה לא יכול בלי הזמזום הבלתי פוסק ובלי התופים הרועמים.
החיים סתם משעממים בלי הרפתקאות בלגנים וילדים צורחים.
השקט הפסטורלי בין העננים יפה רק על הנייר ובחלום.
נעזוב את הציניות- אהבתי ממש את הביטוי "שווא של אמצע" ואת הרוגע שהשיר משרה למרות הרעש.
תגובות