[ליצירה]
לחשוב
שהם אכלו ... עושה לי בחילה.
בזמן שקראתי חשבתי כל הזמן- מה את רוצה? מה הקטע שלך? עד שהגעתי לסוף ואז אהבתי ממש.
הערה אחרונה- אל תתחילי מהתחלה, לפעמים מבינים יותר כשמתחילים מהסוף.
[ליצירה]
הרגשתי אי נוחות לקרוא את הקטע, כאילו אני קוראת ביומן אישי, בכל אופן מדובר בפרטים אישיים של אדם (או לפחות נשמע ככה)...
האוטוביוגרפיה כתובה יפה מאוד (וגם מעניינת) אבל, לדעתי, קצת התמסמס משהו במהלך הכתיבה שלך. אתה כותב שהשירים שעליהם גדלת, השיחות, (אני מוסיפה) המריבות ודמויות שונות שעברו בבית מהווים חלק ממי שאתה, אבל אתה לא מתייחס אליהם בכלל.
אהבתי במיוחד את המשפט אדם, על אף שהוא תבנית נוף מולדתו, הוא גם הרבה מעבר...
בדיוק.
[ליצירה]
אני לא אוהבת מספרים ראשוניים. אני אף פעם לא יודעת אם הם באמת ראשוניים או שאני לא מצליחה לחלק אותם כי אני לא טובה בחילוק. מספרים זוגיים הם נחמדים- ברור שהם מתחלקים בשתיים וזה כבר עושה אותם יותר פשוטים.
בקשר לעבודה- אפשר למצוא בתור מכונית משטרה או להוסיף כמה אפסים מקדימה ולהיות מונית אבל הכי שווה להיות אמן דיכאוני ועני שאחרי מותו יחשב לאמן דגול ושמו יזכר לעולם.
הכי חשוב- רשמת שהסיפור לא משו לדעתי הוא משו משו.
תגובות