[ליצירה]
התגברתי
על כל הפחדים והפרפורים מהחשיפה. הקול האמיתי של יעל מדבר ולא הפיצול שלה.
אז ככה הקטע הזה אמור להיות מקוטלג לנונסנס כי זה מה שהוא באמת. אולי כדי להבין מה הוא באמת רוצה לאמר או יותר נכון מה הסיפורון הזה מספר צריך לקרוא את שלושת החלקים שלו.
תודה על הפירגון ותודה לפיצול א.ר. שעשה ויעשה את מלאכתו נאמנה.
[ליצירה]
קיים פה איזשהו פרדוקס (עד כמה שהמודע שלי הצליח לגעת בקטע). היא (או הוא) שונא(ת) אותו אבל הוא נושא בתוכו רגש כלשהו שמצריך לעבור תהליך של אובדן. כאילו הוא סובל ממזוכיזם שגורם לו לאהוב אנשים שפוגעים בו, אבל הוא מנסה להתגבר ...
הסתבכתי
כרגיל, כתיבה טובה.
[ליצירה]
דינה, הצלחת ממש לרגש אותי בשיר הזה.
הערה קטנה- בשורה "כי לא סלחתי- ולא אמחל" נדמה לי שיותר מדויק לכתוב מחלתי. (אלא אם כן היתה לכך משמעות שלא ירדתי לעומקה).
[ליצירה]
[ליצירה]
מקסים! תמיד משמח למצוא סיפורים שמעלים חיוך ולא מפעילים את הברזים בעיניים.
את השאלה אם יש לסיפור איזה שהיא אמירה אשמור לעצמי.
[ליצירה]
מרגישים את הכאב שנוטף מכל מילה. הכתיבה שלך מקוטעת וקופצת כמו המחשבות.
יש פה ביטויים ודימיים שאני עוד צריכה להבין.
כמו תמיד את כותבת כאב בצורה מדהימה, הלוואי שיום אחד תכתבי על השמחה (אמן).
[ליצירה]
הרבה זמן שאני מחכה למייל שיודיע לי שפרסמת משהו.
היום זה קרה וחנוכה נראה קרוב ורחוק
ואני יודעת שהחיפושים ממשיכים
ואיני יודעת אם אי פעם נפסיק
ואני מבקשת עלי שלכת
לרקום מהם תפילות
לחבר ירושלים של מטה עם זו שלמעלה
רייזלי,
תודה על המילים, תודה שאת מצליחה להיות לי לפה
(ועם זאת אני חושבת שהחלק השני פחות טוב מהראשון)
[ליצירה]
אני לא אוהבת מספרים ראשוניים. אני אף פעם לא יודעת אם הם באמת ראשוניים או שאני לא מצליחה לחלק אותם כי אני לא טובה בחילוק. מספרים זוגיים הם נחמדים- ברור שהם מתחלקים בשתיים וזה כבר עושה אותם יותר פשוטים.
בקשר לעבודה- אפשר למצוא בתור מכונית משטרה או להוסיף כמה אפסים מקדימה ולהיות מונית אבל הכי שווה להיות אמן דיכאוני ועני שאחרי מותו יחשב לאמן דגול ושמו יזכר לעולם.
הכי חשוב- רשמת שהסיפור לא משו לדעתי הוא משו משו.
תגובות