רגש שלא נותן לך דרור
יונה שלא מצאה מנוח
המים עוד לא כלו
היא לא תחזור ובפיה עלה של זית.
אולי כשתחליטי לצאת
הים ישוך מזעפו
המילים ---
לא יכאבו
ים ~
-
סתם אחת. מכורה לאהבה.
לקט יצירות
- סיפורים לחושך
- לא היה בינינו אפילו זוהר
- כמו סיפור אגדה
- ואז הוא הגיע... (ההמשך יגיע, אט אט, כמו האושר)
- כשהאושר מגיע יש לאחוז בו בעדינות...
קשור אלי
- [ליצירה] ארספואטיקה במיטבה. [ליצירה]
- [ליצירה] קיים פה איזשהו פרדוקס (עד כמה שהמודע שלי הצליח לגעת בקטע). היא (או הוא) שונא(ת) אותו אבל הוא נושא בתוכו רגש כלשהו שמצריך לעבור תהליך של אובדן. כאילו הוא סובל ממזוכיזם שגורם לו לאהוב אנשים שפוגעים בו, אבל הוא מנסה להתגבר ... הסתבכתי כרגיל, כתיבה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא סיפור קצר- קצר מידי בשביל להקרא סיפורת? אני לא חושבת שאתה צריך להמשיך את הקטע (הוא מספיק יפה ומביע בלעדי זה) אבל לדעתי אתה צריך לסווג אותה למקום אחר. יש לך שפה יפה, נהנתי מהמשחק שלך בה. [ליצירה]
- [ליצירה] תאור שחור של לילה שחור. דינה, איך כמעט כל דבר שאת כותבת מצליח לבעוט בבטן ולהדמיע את העיניים?! (שאלה רטורית) [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשתי אי נוחות לקרוא את הקטע, כאילו אני קוראת ביומן אישי, בכל אופן מדובר בפרטים אישיים של אדם (או לפחות נשמע ככה)... האוטוביוגרפיה כתובה יפה מאוד (וגם מעניינת) אבל, לדעתי, קצת התמסמס משהו במהלך הכתיבה שלך. אתה כותב שהשירים שעליהם גדלת, השיחות, (אני מוסיפה) המריבות ודמויות שונות שעברו בבית מהווים חלק ממי שאתה, אבל אתה לא מתייחס אליהם בכלל. אהבתי במיוחד את המשפט אדם, על אף שהוא תבנית נוף מולדתו, הוא גם הרבה מעבר... בדיוק. [ליצירה]
- [ליצירה] העיקר שאת עדיין כאן איתנו... (א.ר- הפיצול) [ליצירה]
- [ליצירה] בתי, גם ליבי חלל בקירבי. אהבתי גם, חלל רוקד בכל מקום פנוי. היא צריכה למצוא לא רק את הקול שלה אלא גם הלב שניתן בקלות כזאת לבלי שוב. מיסטר דארסי לא יחזיר את שניהם. ליבו שבוי אצל אליזבת הוא אוהב אנשים עם קול יציב וברור. חוץ מזה טעות לחשוב שיש אנשים שיעניקו לנו קול, עצם המחשבה הזאת מראה שלעולם לא יהיה לנו קול משלנו (כי הוא תלוי באחר) כרגיל, כתיבה נוגעת. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן שאני מחכה למייל שיודיע לי שפרסמת משהו. היום זה קרה וחנוכה נראה קרוב ורחוק ואני יודעת שהחיפושים ממשיכים ואיני יודעת אם אי פעם נפסיק ואני מבקשת עלי שלכת לרקום מהם תפילות לחבר ירושלים של מטה עם זו שלמעלה רייזלי, תודה על המילים, תודה שאת מצליחה להיות לי לפה (ועם זאת אני חושבת שהחלק השני פחות טוב מהראשון) [ליצירה]
- [ליצירה] עוד סיבה ללמה אני אוהבת את החורף. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. אפשר ממש להרגיש את הכאב של הגיבורה, למשש אותו, ולכאוב איתה. [ליצירה]
תגובות