זה מקסים בעיקר הקומפוזיציה, אבל שני דברים מפריעים לי ואני לא מבינה:
1. מה זה הג'יפה הפיצית הזו בצד שמאל יחסית-למעלה?
2. מה פשר הכותרת? התאמצתי מעט ולא הבנתי.
לא זכרתי שקילומטר מהבית שלי יש ים, אבל היי, תמיד מגלים משהו חדש...
קומפוזיציה מיוחדת, התמונה כמעט זזה מול העיניים.
(אתה מוזמן לקפוץ בכל עת אם תבוא לך מקלחת אמיתית, סתם לישון או לאכול אוכל יותר ביתי...)
חזרתי שוב להתפעל מחדש. החול- בדיוק בצבע הנכון (יש שם פלאש? איך זה יצא כ"כ בהיר?) , הצב והמים- ניגוד/שילוב שמשחרר את עולם המחשבות לנדידה ארוכה, קומפוזיציה מדויקת, תפיסת רגע. אין לי אלא להצטער שלא אני צילמתי את זה :-)
יש מספר בתי קפה (בנהריה ?) שסוגרים להם את השולחנות על החוף (לא ישתמשו בחוף) כי הצבים מטילים שם. אך הם מתנגדים. ויש גם דיונות יפות שגם בהן לא יטילו יותר ביצים. קדיש לצבים.
זה "made in beit jala" לשעבר, והוא בקרוב יופיע שוב על מסכיכם (כשעורכים כותרת בחזותי היצירה נעלמת...)
זו הכותרת אחרי שנלאיתי ממשחקי המילים עם "צב-צף" או "צב הביתה" במקום "שב הביתה".
(לגבי הקונטקסט: התמונה צולמה כשהחזרנו לים צב שנפלט לחוף...)
זה מה שיש ועם זה ננצח.
(ה "made in" המקורי יתפרסם בקרוב ויש אפילו מבצע "שניים במחיר אחד")
ממזי.
שתי בעיות שמטילות בי ספק על אמיתות התמונה:
1. מאיפה השגת אפקט של גלים בבית ג'אלא שבפעם האחרונה שבדקתי (לא מזמן) היתה בדרום ירושלים?
2. מאיפה השגת צב בבית ג'אלא שבפעם האחרונה שבדקתי (לא מזמן) היתה שכונה של פלשתינים?
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!
זאת בכלל לא התמונה הרצויה!!!!!!!!!!!!!
ככה זה כששולחים חזותי דרך מישהו שלישי. (שכוונותיו ודאי טובות)
אני אחפש כותרת נוספת ליצירה הזו, והתמונה האמיתית של הכותרת הראשונה תתפרסם אי"ה בקרוב, אם לא יהיה "אינטרנט שבור" כמו הפעם.
ותודה למגיבים. (טל בת רא"פ, לא כולם פה יודעים שאנחנו קרובי משפחה, אל תביכי אותי עם הזמנות... :) )
אהה,וסליחה, אם מישהו יוכל להסביר לי מהי הקומפוזיציה הזו שעשיתי בה שימוש כה נהדר בלי לדעת מהי..
[ליצירה]
זה מקסים בעיקר הקומפוזיציה, אבל שני דברים מפריעים לי ואני לא מבינה:
1. מה זה הג'יפה הפיצית הזו בצד שמאל יחסית-למעלה?
2. מה פשר הכותרת? התאמצתי מעט ולא הבנתי.
[ליצירה]
לא זכרתי שקילומטר מהבית שלי יש ים, אבל היי, תמיד מגלים משהו חדש...
קומפוזיציה מיוחדת, התמונה כמעט זזה מול העיניים.
(אתה מוזמן לקפוץ בכל עת אם תבוא לך מקלחת אמיתית, סתם לישון או לאכול אוכל יותר ביתי...)
[ליצירה]
חזרתי שוב להתפעל מחדש. החול- בדיוק בצבע הנכון (יש שם פלאש? איך זה יצא כ"כ בהיר?) , הצב והמים- ניגוד/שילוב שמשחרר את עולם המחשבות לנדידה ארוכה, קומפוזיציה מדויקת, תפיסת רגע. אין לי אלא להצטער שלא אני צילמתי את זה :-)
[ליצירה]
יש מספר בתי קפה (בנהריה ?) שסוגרים להם את השולחנות על החוף (לא ישתמשו בחוף) כי הצבים מטילים שם. אך הם מתנגדים. ויש גם דיונות יפות שגם בהן לא יטילו יותר ביצים. קדיש לצבים.
[ליצירה]
אז ככה
זה "made in beit jala" לשעבר, והוא בקרוב יופיע שוב על מסכיכם (כשעורכים כותרת בחזותי היצירה נעלמת...)
זו הכותרת אחרי שנלאיתי ממשחקי המילים עם "צב-צף" או "צב הביתה" במקום "שב הביתה".
(לגבי הקונטקסט: התמונה צולמה כשהחזרנו לים צב שנפלט לחוף...)
זה מה שיש ועם זה ננצח.
(ה "made in" המקורי יתפרסם בקרוב ויש אפילו מבצע "שניים במחיר אחד")
ממזי.
[ליצירה]
אוי דחילק!
ברור שזו פארודיה! תוכלי להבין את זה מהרבה ביטויים מוגזמים... ואגב, אם הייתי כותב את זה ברצינות לא היית משתכנע מ"לקיחת הדברים" שלך.
בכל מקרה אני שמח שגרמתי לרגעים האלו.
ותפרסמי כבר עוד דברים.
מ.Z.
[ליצירה]
אויייש סו!
באמת חבל. אני מכיר עוד כמה אנשים שמתייחסים בצורה דומה לכתיבה שלהם- חלקם משאירים את זה לעצמם, בפינה צנועה בלב,
וחלקם כותבים על זה אבל לא מפרסמים את כתביהם בראש חוצות.
אולי בשביל זה יש את במה חדשה וציבור לקוחותיה,
אני עדיין לא רואה לגיטימציה לפרסום הבוטות הזאת כאן.
גם התגובה שלך צרמה לי עד מאד.
עשיתם לי איכסה. ממש.
מ.z.
[ליצירה]
אז יוסף שמח הוא פרידמן נפתלי
והשרשור הזה דורש כבר נפטלין
והמפוחלץ ההוא, שמסתבר שהוא נוצץ
גם הוא כאן בשרשור מנסה להתלוצץ,
הוא אולי מצטט מ"משינה" (פרס לפותרים נכונה)
אבל שגיאותיו יעשו לי אנגינה.
בחייאת, חבר, תסדר את החרוז,
עדיף לאט מאשר סתם חפוז.
רק מרב נשכחה בין השורות
ולה מגיעות הרי כל התשורות...
על כל הכשרונות שכאן התגלו,
ועם ישראל שבזכותה יגאלו
כשתשוב לארצנו הקדושה ,הטהורה,
ותפיץ בה את אור התורה
ולא רק באפריקה או חלקה הדרומי
אלא גם בשנקין לכל המי ומי..
עד כאן אידיאלים להפעם
לפני שיירו בי פה אנשים מרוב זעם
אז להתראות בינתיים
(אולי אהיה זמין כבר בשתיים...)
[ליצירה]
ה' שפתי תפתח.
לרן, מתקרבת ושאר המאזינים,
יהיה לי קשה להתייחס לכל מה שנאמר בדו שיח הפורה הנערך ביניכם, נכנסתי מאוחר מדי, אבל בכל אופן:
א. מאחורי נונסנס בד"כ לא עומד שום דבר אבל אם זה הציף נושא כ"כ חשוב שמטריד כל-אחד מאיתנו,נראה שרק הרווחנו.
ב. לעניות דעתי, גם אם לא תמיד נוח לנו עם נוסח התפילה, אנחנו בהחלט זקוקים לו.
שים לב, רן, איך התפילה מנוסחת במבנה נכון (ולזה אפשר לשים לב בעיקר בתפילת שמונה-עשרה שם יש תשבחות, בקשות והודאה, בדיוק איך שאנחנו מאמינים שצריך לדבר עם בשר ודם,במובן החיובי של המילה) ומקיפה נושאים רבים מחיי היום-יום שלנו:
מי שיש לו חולה בביתו בד"כ מתכוון יותר ברפאנו,
אנשי יש"ע מתחברים "ולמלשינים" (ששוב, לא נוסחה כתפילה נגד הפלשתינים, אבל נמצאת רלוונטית גם היום) ואני אישית לפני מבחנים, משתדל להשקיע ב"אתה חונן". אני משער שמי שיצא לחודש שליחות עם קהילות יהודיות בחו"ל ימצא את ברכת "תקע בשופר" חשובה ומהותית, ולא חסרות עוד דוגמאות.
התפילה היא אכן "מיושנת ומקובעת",עתיקותה מקשה עלינו לעתים להתחבר, מה שגורם גם לומר מילים בלי להבין ולטעות ב "אודך כי אני תנין" פשוט כי אנחנו לא משתמשים במילה "עניתני" בחיי היום-יום שלנו,
אך עצם היותה עתיקה, מוסיפה הרבה לקסם שלה, ואם תחשוב כמה אנשים (ובאילו סיטואציות...) התפללו את אותן מילים בדיוק, הביטוי "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יקבל פתאום משנה תוקף. אני לא כ"כ נאיבי, ואני לא חושב שזה יקרה לך היום בשמונה עשרה, אבל אם הדיון הזה מוסיף נקודות למחשבה, אני מקוווה שזו תהיה אחת מהן.
מקווה שלא איבדתי את עצמי תוך כדי כתיבה.
ולך, מתקרבת- זרקת אותי למי החסידות, שאני לא יודע לשחות בהם אבל ההסבר על שני הפנים בעבודת ה' והדימוי לאש השחורה והלבנה, אהבתי.
נראה לי שאני אלך לקרוא את זה שוב.
אגב,
אני שמח שיש גם דיונים כאלו באיזור הגובות, שבד"כ מכיל ביטויים קצת פחות "ברומו של עולם"
ממזי.
[ליצירה]
נו, באמת...
אין פה שום טעות. "המתחיל במצווה פטור מן המצווה"
הוא אח של "מצווה הבאה בעבירה אל תחמיצנה"
ובן דוד של "וכי יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חבירו"
משפטים שאנחנו הדתיים אוהבים לעוות...
שבת שלום, חבר.
[ליצירה]
חברים!!! עשינו זאת!
אחרי כשלוש שנות התכתבות
(ואפילו לינק ב"כיפה", ב"פורום תרבות"!)
ניגשה הילדה אל שולחן המחשב
(מעניין מה עכשיו אביה חושב...)
וגרמה בימיה של שנת תרפפ"ו
לתפנית בשרשור, שרבים לה ציפו
(אגב, לגבי איזכור השנה-
מהגימטריא של תשס"ו- אין היא שונה!)
ואחרי שדנו במי היא מאוהבת,
ת'מקלדת תפסה ובעצמה היא כותבת!
(אמנם עוד לא ברמה של אביה,
אך רחוק מהעץ היא ודאי לא תגיע)
וישבה לה מרב וכתבה איחולים
לשנה חדשה שעודֵנה בחיתולים
והוסיפה ש"שנה הבאה בירושלים"
ואני, במפתיע, שם גר כעשוריים!
מקווה שהפעם אינני מגזים
אז אוסיף פה עוד שניים/שלושה חרוזים-
כתבת שנמשיך עם רמזים בשירים-
האם אין בתגובה זו כמה די ברורים!?!?!?!
[ליצירה]
.
האמת, אני חולק על שן תותבת-הוא לא היה מפתיע וגם לא קולח, אבל אהבתי בו דברים אחרים:
א. הצלחת להפוך שיר תמים ועליז למשהו קודר כל-כך ע"י התיאורים שלך וזה מעניין.(יש גירסה של ארקדי.ד. ל"ליצן קטן שלי",עצוב כמו שרק הוא יודע לשיר)
ב. זה פתאום מעלה את המחשבה למה שלומית היא זאת שבונה ולא אבא שלה או בעלה. אישה גלמודה...
ג. "הוא לא יחזיק מעמד עוד שנה"- מזכיר את "העלה האחרון" של או הנרי. כשהעלה יפול היא תמות. כשהסוכה לא תחזיק מעמד...
בהחלט יפה,בברכת "ושמחת בחגך"....
[ליצירה]
אני נתקלתי בכמה יוצרים שכל יום שלהם מתחיל אוטומטית בשלשה בקרים שונים בו-זמנית...
הסוג הזה צריך בד"כ להמתין זמן רב לביקורת הקוראים, אם בכלל.
אגב,איך אני דואג שהיצירה שלי תהיה מוצבת בראש הרשימה?
[ליצירה]
134
כאן מתבקשת התנצלות
בגלל תגובה ובה זילות
אז לא אוכל להתעלם
עליי ודאי להיכלם.
סליחה משפחת עמירם
מרב מישל ואורי גם.
אני את הגבולות אלמד
אחרת אשאר לבד...
עכשיו תורך לומר סליחה
על שנכתב בתגובתך:
"אשתי, אגב היא נח"לאית
(כן, אז, זה עוד היה להיט)"
בתור ירוק-כומתה מושבע
אני גם טיפטיפה נפגע
כי גם היום, החטיבה
היא בטח לא פחות טובה.
וגם אם השמצות יגידו
ישנם רבים אשר יעידו
באתר כאן ובכלל
שנח"ל אין זה קרנבל.
תגובות