--- רעמים וברקים בליל חורף קר.. וילד קטן מכווץ באפרכסת שתפוסה לו בידו ובאמו המכווצת בתוכה. מול שער בית חולים לילדים הוא מתייפח באזניה ביראתו את הכרזות הצהובות ואת הביטחון הזה, המכרסם בנו כולנו ש'זה שטויות. ומה פתאום שהמשיח יופיע פה מחר?!'. יש רעמים שמאוד מפחידים ויש כאלה שרק קצת. והילד הזה הייתי אני ה7/10/99, כ"ז תשרי תש"ס.