[ליצירה]
רק כדאי להיזהר שהמרירות לא תעבור אל הילדים.. לא שיש לי נסיון אבל אומרים שילדים מרגישים הכל, אז אני מקווה שהם לא ירגישו אשמים או משהו כזה
וחוץ מזה אתמול חברה שלחה לי את זה:
http://www.shoresh.org.il/spages/Articles/main.aspx?ID=148
[ליצירה]
סיפור פשוט ומוכר, על חיים ומוות וגשם ובצורת, אבל כתוב יפה, לפעמים מטפטף בקצב הסטקטו של הגשם ולפעמים שוקע באיטיות הכבדה של השרב.
(הפונט הזעיר מציק קצת, אבל הולם את אווירת ה'גשם' של הסיפור)
אהבתי, תודה
[ליצירה]
.
הייתי חייבת להוסיף שזה מצטרף לי עם זלדה:
ואיקץ והנה הבית מואר
ואין איש אתי בבית
ועצב כזה
וצער.
והלא שמחת השמש דבר יום ביומו
והלא הר
והלא אש.
הוי
היופי נתקע כמו סכין בלב.
[ליצירה]
אהבתי !
את שברי הספינות שמתחת,
את "הדגים שומרים למענו על זכות השתיקה",
"בקצף שיצא עליו",
ובכלל - את הרעיון..
התחבר לי משום מה לדליה רביקוביץ' ("גם סלעים נשברים, אני אומרת לך").
[ליצירה]
סוערה
את גדולה! יכולת כתיבת הסיפורים שלך פשוט לא מצליחה לאכזב. כל פעם מחדש.
מצטרפת לחתלתול: יש בסיפור הזה איזו רגישות דקה ועצב שנרקם לאורך כל הסיפור, עד לתקווה. משהו אחר מסיפורים אחרים שלך.ככה נראה לי.
"האמונה - ציפור החשה באור ומזמרת
בעוד השחר עוטה אופל" (הרב קוק)
[ליצירה]
וואו
איזו עוצמה. ישראלה התחייתה לי לדמות טורפת ואוכלת יושביה ואחר כך נגמר הכח והיא רק בחורה עדינה ומוכה ואומללה נשענת שם על הגדמים - -
יפה, יפה ועייפה.
[ליצירה]
.
ארספואטיקה בגדלותה. כנראה לא זכית באור מן ההפקר...
המשך לכתוב, שכני היקר לשעבר... איך מ"יהודי ממעלות" הפכת ל"מעורב ירושלמי" (ואני ל"אלפי רבבה")...