בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
[ליצירה]
מעוררת קנאה
היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.)
כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת.
מזל טוב! דיק
[ליצירה]
רעיון יפה, אם כי אותי אישית האירוטיקה פה קצת הסלידה, (יתכן שאם הייתי כותב בעצמי את השיר לא הייתי מרגיש כך גם במקרה שהייתי כותב אותם מילים.
לא דדקדתי לסוף כל שורה, כמו הדס, אך גם לדעתי יתכנו שיפורים, אך ממש אהתי.
[ליצירה]
מה לא ברור?
החוזק הוא שהגברת ליאורה, שתח', לא ריססה את הנמלים שאכלו את הפרפר שלה, כי היא מכבדת את עולם הטבע ותפקודו הסדיר, גם אם הוא בחר לתפקד במסדרון ביתה. צל"ש על זה!
אגב, זה שיר יפה מאד; יפה המבט, הצומת לב אל הפרפר הזה. (בקשר לצבע ולאורך חייו, את בטוחה שזה היה פרפר ולא עש? שכן עשים הם בדר"כ חומים. את יכולה להבחין בינהם גם על פי המחושים, של הפרפר- חלקים וזעירים, ואילו לעש- מברשות עבות.)
אגב אני מזמין אותך לקרוא את יצירתי גם היא בשם 'פרפר', מבט שונה על חרק מופלא זה, ומה שהוא מסמל עבורינו, אני מקווה שתהני.
(תגיבי, טוב?)
ושבת שלום
[ליצירה]
מקסים.
מתוך עייפותי אני דולה מעיין
שנובע מאדמת חמרה אדומה
יבשה
שהתלחלחה
ממכתבייך הנוגעים
אל ליבי
נוגעים בחלק המודחק בתודעתי
נווגעים בשכול.
אני מבין אותך מעמק היותי
ומקווה
שזה רק כשרונך
שבדה לו
ריגושים של חושך
שזה רק דמיונך הפרוע
ולא בא-
מת.
[ליצירה]
"הו מכסים!
קראה בלה בהתרגשות".
סתם, יצא לי בטעות, התכוונתי, הו מקסים.
ואני לא רוצה לקרוא תגובות אחרות לפני שאני מגיב כי זה פשוט יערער לי את החוויה.
לא ידעתי שאת לומדת ציור, אצל מורה.
זה פשוט סיפור יפה ואמיתי.
כל הכבוד לגברת שהייתה מוכנה לשמש לך מודל, אולי תוכלי להעלות לנו את הרישום לחזותי?
תגובות