בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
[ליצירה]
מעוררת קנאה
היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.)
כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת.
מזל טוב! דיק
[ליצירה]
אוי
למה את מתיחסת כך למילים?
אני חושב שאת צריכה לבקש מהם סליחה.
להקיא מילים?
מילים נולדות, מילים זורמות או נוטפות, אך לא נפלטות בכאב כמו קיא, ואם זה כך אצלך, אני נורא מצטער בשבילך.
[ליצירה]
:)*
יותר מאשר חמוד, נוגה,
(אסור, ליפול לעצבות, אפילו לא לנוגות
ויותר מאשר אני אומר לך, אני אומר זאת לעצמי.
:)
לכל הרוקים בנינו נראה לי עוברות בראש המחשבות האלו, (---אני פה לבד, איפה היא/הוא?---),
זה יעבור בקרוב, אני מברך אותך ואותי ואת כל רווקי ישראל,("בזכות שעלו לכבוד השבת לכבוד התורה ולכבוד הרגל").
נ.ב.
זה עוצמות הים או הי-ם?;)
[ליצירה]
גמני
סובר כמו כולם.
ממש נושא חן, השיר הזה.
נראה לי שהמחלה הזאת בריאה. ב"ה
אני דווקא הבנתי שהחשיפה לשמש היא נסיון של הבראה- הוצאה של החולה אל מחוץ לעולם הדתי-אמוני, אל השמש הזורחת הגדולה, אל העולם הגדול, וכך אולי להרפות קצת מחבלי הימאים.
(חשבתי אפילו להאשים אותך בהסתה, אבל אני מבין שזו לא הייתה כוונתך).
תגובות