בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
[ליצירה]
מעוררת קנאה
היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.)
כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת.
מזל טוב! דיק
[ליצירה]
אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ.
[ליצירה]
חמו
ר... סתם, זה חמוד, גם אני כמו כולם מסכים, אך זה בהחלט מסוכן שלחרר את זיגמונד, הוא הרי הנחש הכי ארסי שיש, נכון, גם ככה כל אחד מאיתנו סוחב אחד כזה, אבל עד עכשיו לכל אחד היה עסק עם הזיגמונד שלו, ועכשיו יש אחד משוחרר שיכול להמריד את האחרים נגדינו!
אתה לא אמור לשחרר אותו אלא להביס אותו, לשעבד אותו אל הרוח האצילית.
[ליצירה]
אני שמח שאין לך את האומץ לכתוב זאת כתגובה (אם התכוונתשיש לך איזו שהיא בעיה עם שירים שכאלה), כנראה שאתה לא מבין או לא מזדהה עם כתיבתם, לגבי השיר שלך דווקא מצאתי אותו מאד יפה וכלל לא היתולי ויש בו עומק רב וגם הוא יכול להיווסף לאותה קטיגוריה של שירים.
[ליצירה]
ענק!
מכיר את השיר של מתי כספי;" כמה שירים אפשר להמציא"?
אביאו לפניך:
"כל השירים של היום נכתבו כבר לפני
הרבה שנים
מה שחשבנו הספיקו פשוט לחשוב
גם אחרים
אל נהיה עד כדי כך תמימים ונחשב
שיש יוצאים מן הכלל-
כמה שירים כבר אפשר להמציא בכלל?"
ובכל זאת, אנו מוצאים את מיטב המשוררים והפיזמונאים יוצרים ונובעים מעיין שאין לו סופים, כולל מתי כספי עצמו.
יתכן ואנו לפעמים חוזרים על רעיונות, אך לא דומה שעה אחת למשנה, כך שלא דומה דבר שנכתב בשעה אחת לדבר שנכתב בשעה אחרת, כל שכן בידי אדם אחר ש'כשם שפרצופיהם וכו'.
סך על השיר, קרע אותי, אני ממליץ!
[ליצירה]
זה נשמע כמו שהכל מתחיל מה"פוס משחק", עצור צריך לברר פה משהו שמעצבן וכו' ונגמר בסוף ב"פוס משחק" אחר, מטאפורי, אנשים, זה כבר לא משחק, זה עלול להוביל לאסון, הכעס, השנאה, אז פוס!!!
[ליצירה]
המזיק הקטן, זה הבן שלך?
אהבתי,
אני מאד מאמין בזה, צריך הרבה להתנסות ולקחת סיכונים, כדי ללמוד בחיים, אני שובר הרבה , פעם אחר פעם, וכל פעם למרות שכבר למדתי, יש תחושה שיש פה עוד מה ללמוד, וזה שוב מתנפץ בפנים, ובפנים מהדהד לקח, והמטבע מצטלצל, צלול וחד, עד שכבר הופך לקניין של חכמת חיים.
תודה, כתבת את זה בצורה יפה ומאד חיה.
תגובות