בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
[ליצירה]
מעוררת קנאה
היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.)
כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת.
מזל טוב! דיק
[ליצירה]
מה לא ברור?
החוזק הוא שהגברת ליאורה, שתח', לא ריססה את הנמלים שאכלו את הפרפר שלה, כי היא מכבדת את עולם הטבע ותפקודו הסדיר, גם אם הוא בחר לתפקד במסדרון ביתה. צל"ש על זה!
אגב, זה שיר יפה מאד; יפה המבט, הצומת לב אל הפרפר הזה. (בקשר לצבע ולאורך חייו, את בטוחה שזה היה פרפר ולא עש? שכן עשים הם בדר"כ חומים. את יכולה להבחין בינהם גם על פי המחושים, של הפרפר- חלקים וזעירים, ואילו לעש- מברשות עבות.)
אגב אני מזמין אותך לקרוא את יצירתי גם היא בשם 'פרפר', מבט שונה על חרק מופלא זה, ומה שהוא מסמל עבורינו, אני מקווה שתהני.
(תגיבי, טוב?)
ושבת שלום
[ליצירה]
רחל
(הא עליתי על שמך, למרות שלחשו לי שכבר הזדהת באתר, אבל בכל זאת)*\*
אני קורא את הקטע שלך שוב ושוב ואני מוקסם איך במילים אחדות את קולעת לתסכול שפוקד את הורינו נוכח התופעה של בנים הסרים מדרך אבותם ונוטשים תורת אימם.
רעיון יפה
אהבתי.
[ליצירה]
זה נשמע כמו שהכל מתחיל מה"פוס משחק", עצור צריך לברר פה משהו שמעצבן וכו' ונגמר בסוף ב"פוס משחק" אחר, מטאפורי, אנשים, זה כבר לא משחק, זה עלול להוביל לאסון, הכעס, השנאה, אז פוס!!!
תגובות