בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
[ליצירה]
מעוררת קנאה
היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.)
כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת.
מזל טוב! דיק
[ליצירה]
היצירה מקסימה.
גם אני מסכים ומצתרף לתגובותיהם של "עולמות שבורים" ו"מ." התמונה נחמדה אהבתי בעיקר ההשתקפות של הקירות במים למטה.
השיר הרבה יותר נוגע.
אגב, הייתי שמח אם תסבירי לי איך שולחים לאתר תמונה ושיר בצידה גם לי יש יצירה כזאת ואיני יודע איך עושים זאת
בתודה- הלך.
[ליצירה]
איילה...
את בעיקר, קלעת לתחושות שליוו אותי בעת כתיבת השיר, השורה ההזויה הזאת (אני מודה), נכתבה מהחומרים הנ"ל, קריאת הצאן במרעה, הניגון/יבוב החסידי, ופשוט זעקה מלב שעלתה בי כשכתבתי זאת מזום מה בניסוח הזה, אפשר גם לחשוב אולי זה כינוי חיבה לאותה דמות נאדרת שעליה הדובר מקונן.
תודה לכולם על התגובות, אגב, יש לזה גם לחן נוגע ללב, כשאזכה להקליט אותו בע"ה, אכניס אותו גם לקטגוריה-מוסיקה.
[ליצירה]
אני מקווה שזה אותנטי ולא עבר עיבוד, ואם כך זה מדהים.
אני דוקא לא רואה בזה משהו כואב, יותר אם כבר איזה שהוא עוז/גבורה למרות הכל הדגל רם ומתנוסס ואפילו שולח זרועות בתפילה אל הרוח.
לאהודות, ללא ספק!
[ליצירה]
לא! אל תעשו את זה!
זה הורג אותם אם נוגעים להם בכנפיים, זה נראה שהם עפים אחרי זה, אך הם מאבדים מהאבקה שיש להם על הכנפיים ואז התעופה שלהם לוקה והם מתים מיאוש.
הדרך היחידה לחזות ביופיים המרהיב מקרוב, היא אם נצליח לשכנע פרפר נחמד שיתישב לנו על כף היד, בלי שנלכוד אותו בין ידינו.
ובכל זאת טלוש, תודה על התגובה ואגב, השיר הוא גם משל!
תגובות