בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
[ליצירה]
מעוררת קנאה
היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.)
כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת.
מזל טוב! דיק
[ליצירה]
ערוגה- תודה.
דיקלוש- אין מילים, רק הרבה תגובות, בכל תגובה את מוצאת עוד מילה להגיד, תודה על המילים הפשוטות, אפילו מילים מעטות שהם בחינת 'אין', עושות הרבה. אני בעיקר כותב שירים, קטעי ה'פרוזה' האלה נכתבים במהלך סדנאות הכתיבה שאני משתתף בהם, רק באופן הזה אני מצליח לכתוב קולח וגם על זה יש כאן ביקורת שזה לא מצטרף, שזה מקוטע, שאולי יש לזה יותר מדי אופי לירי/שירי?!
כנפי שחר- לא פגעת כלל, תודה על התגובה הכנה, סוף סוף יש מי שמגיב עניינית, ביקורתית, שמשתתף בתהליך הכתיבה שאפשר ללמוד ממנו.
את צודקת בהחלט בכל מה שכתבת, הקדימה אותך חלמונית שאמרה שחסר לה חוט שידרה, זה לא פעם ראשונה שמגיבים לי כך על קטעים שלי, אני מחפש לעשות עם זה משהו, האמת, כפי שכתבתי לעיל, זה נכתב במהלך סדנת כתיבה והרגשתי שזה לא אחד, אך, לא רציתי לוותר על התובנות האלה וחששתי שאם הם לא היו מדוברים בפי אדם אחד, הם היו נאבדים לי.
[ליצירה]
המ...
הלואי, שהיינו מרגישים כך תמיד.
זה, עניין של הרגל, זה ודאי נראה כך מהצד אצל מי שיש לו/ה עיניים טהורות.
(כנסי ל'תפילת יחיד' שלי, תגלי צורה אחרת של הסתכלות על שחרית, ממקום אישי מאד).
[ליצירה]
כמו משה רע"ה, שגם הוא היה על סף יאוש, כשהקב"ה הציע לו (מנבכי מחשבתו שהרי ידע ה' מחשבות בנ"א), ובכל זאת מסר נפשו על עמ"י- "מחני נא מספרך אשר כתבת"!
גם את, זה כל כך מוכר הרצון הזה לזרוק הכל ופשוט לגלגל את עצמנו במורד אברים אברים, אך האמת נמצאת בכינוס העדרים, כך מוצאים תורה שלימה, כך מוצאים את האות שלנו, את התפקיד שלנו בימי חלדינו, יש לך אינטואיציה בריאה, קודם כל לאסוף את השנים, המעשים, הפירות שיצאו ממך, אך אל תתיאשי מזה להיפך, אני חושב שהיאוש נמצא בלהתגלגל בצוק.
זה מחול טוב, זה מחול מכנס, מנכס ובורר לך את הנכסים המעשיים, הרוחניים שצברת עד כה.
ישר כוחך!
תגובות