בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
[ליצירה]
מעוררת קנאה
היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.)
כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת.
מזל טוב! דיק
[ליצירה]
תודה למגיבים והמציעים.
אך, עדיין לא מצאתי בהצעותיכם מצע טוב לשירי.
הקשר להתנכרות:
המילה 'התנכרות' והמילה 'היכּרות' באות מאותו השורש- נ.כ.ר, אדם המתנכר למשהו חייב להכיר אותו לפני זה, כדי שיהיה לו ממה להתנכר, זו כביכול פעולה של זרות, אך, זו פעולה מעושה של זרות, כשאני מתנכר אני עושה את עצמי לא מכיר, אך באמת אני מכיר מאד מקרוב. אדם המתנכר אלי מגלה אלי יחס, הוא לא אדיש, אני פגע בו, אני מזיז אותו מהמקום שלו, הוא חייב להיות אקטיבי לגבי, ויתכן שאם זה ימשך מספיק זמן- ההתנכרות, יתכן ובסוף הוא יבחין בעצם, עד כמה הוא אוהב ולכן לא יכול להיות אדיש.
הלב בוער, לא מים לא יכבוהו ולא רוח, הרוח רק תלבה לזמן מה והמים ירתחו, במצב שכזה, רק ניגוד כזה, שבא בפרצוף ומנחית את האגו שלי, הוא מכוון אל מה שאני באמת צריך, לכן, אני אומר שהיא שתגלה לי התנכרות, בעצם מגלה לי בזה אהבה גדולה, או לפחות אהבה מסותרת, ('כי אהבת' לא שהיא אוהבת עכשיו, יתכן גם שתאהב).
ושוב תודה, בינתיים השיר נשאר גם לי כחידה, על כן עוד מתאימה לו הכוכבית*.
[ליצירה]
רחל
(הא עליתי על שמך, למרות שלחשו לי שכבר הזדהת באתר, אבל בכל זאת)*\*
אני קורא את הקטע שלך שוב ושוב ואני מוקסם איך במילים אחדות את קולעת לתסכול שפוקד את הורינו נוכח התופעה של בנים הסרים מדרך אבותם ונוטשים תורת אימם.
רעיון יפה
אהבתי.
[ליצירה]
לא רק נדמה
לצערינו זה לא רק נדמה, באמת אין כח בעולם ואי אפשר להפוך את הנפש המתכלה, אך יש כח אחד שנקרא תשובה, מכירה?
היא נבראה לפני העולם, היא לא בעולם, היא מעליו ואפשר בקלות להגיע אל הכח הזה, אומרים עליו שאין קל יותר ממנו אך גם אין יותר קשה ממנו, קחי אורות התשובה, אולי תמצאי שם תשובה, אולי תצליחי להפוך את הנפש המתכלה למשהו נצחי, הנפש אולי מתכלה אך הנשמה שבתוכה נצחית, נסי להתחבר אליה.
בהצלחה!
[ליצירה]
אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ.
[ליצירה]
עמוק
במיוחד המשפט הראשון.
עמוק מאד.
השירים שנשיר מחר נולדים מחשכת אתמולינו
ומלחץ תפוס בצואר ומצחוק מתגלגל מבטנינו
שעוד לא מספיקה לעכל
את אשר עבר עלינו
באתמולינו.
[ליצירה]
מקסים.
כיף לראות שיש עוד משהו כמוני שיודע לחוש את האור, את הצבעים את העוטף אותנו.
אני ממש מבין את התחושה ואתה ממש קלעת במילותיך לתיאור החוויה.
ממש חוייה היה לי לקרוא את שירך.
[ליצירה]
אין ספק. חשוב להקשיב. זו יכולה להיות תרופה להרבה מחלות, זו יכולה להיות תשובה להמון שאלות.
בני אדם יכלו להציל את נפשם, לו רק היו משתפים את משהו במה שעובר עליהם. אני מאד מאמין בזה.
יפה כתבת.
ובורכה הבאה לאתר. תצליחי.
תגובות