בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
[ליצירה]
מעוררת קנאה
היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.)
כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת.
מזל טוב! דיק
[ליצירה]
את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב.
[ליצירה]
נני!
הקהל זועק להסבר!!!!!
את לא שומעת את זה?
או שעדיין לא ראית את התגובות.
אני עם רדף, ברור שהגברת למדה קידושין אך, באמת לא ברור אם ללעוג באה או רק להדגיש את האירוניה שבדברים ובאמת לא יזיק הסבר וביאור של חיבור מוזר ומורכב זה של לימודים והשילוב הזה שהיוצרת עשתה.
[ליצירה]
הוי כנרת...
הסוגריים האחרונים ממש במקום, אמנם, זה חונק אותנו ביניהם, אך, לולא הסוגריים, היה נוצר מצב בו המלכות היתה נחנקת חלילה בינינו, ל'דבר' כמלכות יש לתת מקום גדול לשרות בו, אמנם כל אדם הוא עולם מלא, כ"ש זוג, שהוא אדם שלם, אך, לערך מלכות יש שיכות יותר רחבה מלשרות רק בין בני זוג, על כן, השארתי את זה כביכול פתוח. (בינינו)- זה אנטימי יותר, ובשביל כל עולם הערכים השארתי את המלכות חופשיה לשרת בכל.
תודה ושבוע טוב.
[ליצירה]
וואוו
סיפור מבהיל.
הרעיון, הביצוע, הטרגדיה המהולה בטירוף עדין.
איזו עוצמה.
זה לקח אותי בנשימה עד שהגעתי לסוף.
כמובן, גם השפה.
ובקשר לילדה, חבל עליה.
[ליצירה]
יווו!
")
כיף לראות אותך מפרסמת שוב, וכיף כפליים לראות את פירות המפגש.
צריך לרכז את זה לדעתי בצורה בקפה או משו כזה, כדי שאנשים יראו ויגיעו למפגשים הבאים.
שבוע טוב ומועדים לשמחה.
תגובות