אני מרגיש צורך עז לצטט:
"אם תצלם אותם בצבעים, תראה את גוון בגדיהם.
אם תצלם אותם בשחור לבן,
תראה את צבע נשמתם"
או משו כזה..
הצילום עצמו יפה מאד, והכותרת- אין מילים..
הצלחת להעביר את תחושת הבדידות
של הילד (ילדה?), הטישטוש מעט מעיק..
יומטוב!
עומר
יא. זה מדהים.
אין, את פשוט אדירה.
איך תפסת את המבט הזה? את המבט הנודד-התוהה הזה? עצוב/שמח...
והכותרת.
פשוט נהדר.
הרעש בתמונה דווקא מוסיף, אבל גם הורס, אז אולי כן כדאי למצוא סורק חדש...
[ואני לא בטוחה שעדיף בש/ל, אבל בד"כ אני בטוחה שזה לא טוב, ככה שכאן זה טוב..]
צילום מתוק. אבל הכותרת, כשרואים אותה ללא התמונה, נראית לי ממש לא מתאימה... אני מבינה שרצית להגיד שהאם ותינוקה לבד, רק שניהם. אבל למילה "לבד" יש קונוטציות שליליות של בדידות, גלמודות וכו'. לי זה נראה דוקא חמים ואוהב ששתי הדמויות מצאו להן רגע אחד אינטימי.
[ליצירה]
כל כך אנושי!
יש פה חיבור פיזי אבל למעשה אין מפגש של מבטים, אני לא יודעת אם הבנתי נכון את הפרוש של השם אבל יש בתמונה הזאת המון עומק.
את ממש נהדרת!
[ליצירה]
אני מרגיש צורך עז לצטט:
"אם תצלם אותם בצבעים, תראה את גוון בגדיהם.
אם תצלם אותם בשחור לבן,
תראה את צבע נשמתם"
או משו כזה..
הצילום עצמו יפה מאד, והכותרת- אין מילים..
הצלחת להעביר את תחושת הבדידות
של הילד (ילדה?), הטישטוש מעט מעיק..
יומטוב!
עומר
[ליצירה]
יא. זה מדהים.
אין, את פשוט אדירה.
איך תפסת את המבט הזה? את המבט הנודד-התוהה הזה? עצוב/שמח...
והכותרת.
פשוט נהדר.
הרעש בתמונה דווקא מוסיף, אבל גם הורס, אז אולי כן כדאי למצוא סורק חדש...
[ואני לא בטוחה שעדיף בש/ל, אבל בד"כ אני בטוחה שזה לא טוב, ככה שכאן זה טוב..]
[ליצירה]
צילום מתוק. אבל הכותרת, כשרואים אותה ללא התמונה, נראית לי ממש לא מתאימה... אני מבינה שרצית להגיד שהאם ותינוקה לבד, רק שניהם. אבל למילה "לבד" יש קונוטציות שליליות של בדידות, גלמודות וכו'. לי זה נראה דוקא חמים ואוהב ששתי הדמויות מצאו להן רגע אחד אינטימי.
[ליצירה]
.
כך גמני מרגישה כשסוקרת עוברי אורח.
והביטויים שלך..מקסימים ממש ("לראות איך העולם
מתקפל כול יום אל תוך עצמו במגע קל, שלא ניתן לראות אם הוא השאיר סימן")
יפה כתבת!
[ליצירה]
היי, זו המצלמה שגמני משתמשת בה! :-) (לפחות עד שאחסוך מספיק כדי לשדרג). אשר לתמונה- אהבתי יותר את הגירסה המקורית ("חיבוק"), היא יותר אמיתית,אותנטית.
[ליצירה]
ובכן.. מזרח תאילנד.עומס חום מטורף (באיזור ה40 מעלות) וכל החיות במנזר מעולפות, כולל העיט הזה. אבל מה..ממש רציתי לצלם אותו..אז הצקתי לו המון- ברעשים, מחיאות כפיים, קולות משונים..בסופו של דבר הוא התעצבן וזז והתוצאה לפניכם :-)
(שמתם לב לזקן??)
[ליצירה]
לכל מי שהתמרמר על איכות התמונה (העובדה שהיא מטושטשת קלות), זו בעיה בסריקה.. התמונה המקורית חדה בהרבה. תאלצו להאמין לי :-)
(ולמה כולם התחילו להגיב בהודעות אישיות פתאום?)
ו-מנחם ומישי,את הזוית הנמוכה יותר ג"כ ניסיתי, אבל אז מאבדים את הסירה. עניין של סדר עדיפויות..
ומשהו אחרון.. זו לא קומפוזיציה מלאכותית, הדלי (פשוט) היה שם.
תגובות