אני מרגיש צורך עז לצטט:
"אם תצלם אותם בצבעים, תראה את גוון בגדיהם.
אם תצלם אותם בשחור לבן,
תראה את צבע נשמתם"
או משו כזה..
הצילום עצמו יפה מאד, והכותרת- אין מילים..
הצלחת להעביר את תחושת הבדידות
של הילד (ילדה?), הטישטוש מעט מעיק..
יומטוב!
עומר
יא. זה מדהים.
אין, את פשוט אדירה.
איך תפסת את המבט הזה? את המבט הנודד-התוהה הזה? עצוב/שמח...
והכותרת.
פשוט נהדר.
הרעש בתמונה דווקא מוסיף, אבל גם הורס, אז אולי כן כדאי למצוא סורק חדש...
[ואני לא בטוחה שעדיף בש/ל, אבל בד"כ אני בטוחה שזה לא טוב, ככה שכאן זה טוב..]
צילום מתוק. אבל הכותרת, כשרואים אותה ללא התמונה, נראית לי ממש לא מתאימה... אני מבינה שרצית להגיד שהאם ותינוקה לבד, רק שניהם. אבל למילה "לבד" יש קונוטציות שליליות של בדידות, גלמודות וכו'. לי זה נראה דוקא חמים ואוהב ששתי הדמויות מצאו להן רגע אחד אינטימי.
[ליצירה]
כל כך אנושי!
יש פה חיבור פיזי אבל למעשה אין מפגש של מבטים, אני לא יודעת אם הבנתי נכון את הפרוש של השם אבל יש בתמונה הזאת המון עומק.
את ממש נהדרת!
[ליצירה]
אני מרגיש צורך עז לצטט:
"אם תצלם אותם בצבעים, תראה את גוון בגדיהם.
אם תצלם אותם בשחור לבן,
תראה את צבע נשמתם"
או משו כזה..
הצילום עצמו יפה מאד, והכותרת- אין מילים..
הצלחת להעביר את תחושת הבדידות
של הילד (ילדה?), הטישטוש מעט מעיק..
יומטוב!
עומר
[ליצירה]
יא. זה מדהים.
אין, את פשוט אדירה.
איך תפסת את המבט הזה? את המבט הנודד-התוהה הזה? עצוב/שמח...
והכותרת.
פשוט נהדר.
הרעש בתמונה דווקא מוסיף, אבל גם הורס, אז אולי כן כדאי למצוא סורק חדש...
[ואני לא בטוחה שעדיף בש/ל, אבל בד"כ אני בטוחה שזה לא טוב, ככה שכאן זה טוב..]
[ליצירה]
צילום מתוק. אבל הכותרת, כשרואים אותה ללא התמונה, נראית לי ממש לא מתאימה... אני מבינה שרצית להגיד שהאם ותינוקה לבד, רק שניהם. אבל למילה "לבד" יש קונוטציות שליליות של בדידות, גלמודות וכו'. לי זה נראה דוקא חמים ואוהב ששתי הדמויות מצאו להן רגע אחד אינטימי.
[ליצירה]
חמוד ממש! וגם הצילום נכון בעיניי- להאיר את החלק הקידמי של המדורה ולהחשיך את הדמות, זה יוצר אפקט אמיתי. כיף לדעת שיש עוד מי שמתעסק בפלסטלינה :-)
[ליצירה]
מצטערת, כאן זה לא פורום מפוני גוש קטיף (למרות שקל להתבלבל לפעמים) ועם כל אהדתי לרגשות הקשים, זהו אתר אומנות. ומבחינה זו, אין בצילום הזה ולא כלום.
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
[ליצירה]
מקסים! אני אף פעם לא שובעת מן הים. לעניין הפוקוס, קיבלת תוצאה מצוינת אבל לא זו שכיוונת אליה. התמונה יוצרת תחושה מאוד ממוקדת (בגל הקרוב) ולא של אינסוף (הגלים ברקע). אני חושבת שקשה להשיג תחושת מרחק כשמצלמים מזוית כ"כ נמוכה (אין עומק).
תגובות