אני אדם הולך ובוכה
הבכי מתערבל בתוכי
מכלה אותי מבפנים
אדים של כאב עולים ממני
מרוקנים אותי עד תום
אני עומדת לפניך כולי
בתחינה
...
בהירות חדשה מנביעה מתוכי
ציפורים השמיימה
אני אוספת את כל הכאב
לאגרוף
ומעלה אותו לקורבן
אליך
כן, דווקא לאגרוף, ולא בגלל כעס- אלא כביטוי לעוצמה, כל הכאב והמתחים והלחצים מתכנסים לכדי פקעת אחת חזקה, בתהליך של פורקן שפורק את הכל ממני, את כל הרע והקשה, והכל מועלה אליו לקורבן.
אולי לא לגמרי מובן... השתדלתי.
[ליצירה]
תגובה (מאוחרת) לאודיה
כן, דווקא לאגרוף, ולא בגלל כעס- אלא כביטוי לעוצמה, כל הכאב והמתחים והלחצים מתכנסים לכדי פקעת אחת חזקה, בתהליך של פורקן שפורק את הכל ממני, את כל הרע והקשה, והכל מועלה אליו לקורבן.
אולי לא לגמרי מובן... השתדלתי.
[ליצירה]
הרעיון עבר בצורה חזקה. ועם זאת, קצת עוכר שלווה: אבל איפה את באמת? אני מתכוונת, באמת הכי פנימית - חייב להיות מקום שהוא יותר, לא ? כי איך את רואה את החיים הלאה, נגיד זוגיות ומשפחה, עם הפסיחה הזאת על שתי הסעיפים?
סתם תהיות. כתוב טוב.
[ליצירה]
מדהים.
איך אתה עושה את זה כל פעם, ברגישות עדינה ומדויקת כל כך... אין לי כבר כח לחכות ליצירה הבאה.
ואגב, ילד - תודה על הכוונה. אמנם הבנתי בעיקרון אבל אתה עזרת לי להבין קצת יותר. זה הרי היופי ביצירות, שהן מגלות טפח ומכסות טפחיים...
[ליצירה]
.
זהו, הפכתי למעריצה קבועה. ואחרי שקלטתי את הקשר המשפחתי, אז זו פשוט הערצה משפחתית נמשכת. שתהיו בריאים.
מדפיסה את כל השירים שלך ומתחילה לצטט בלב.
[ליצירה]
.
גם לדעתי גרב זה זכר אבל זה פשוט לא מסתדר לי פה... הצירוף "גרב קטן" לעומת "גרב קטנה" - זה לא זה...
אגב, אהבתי את ההבחנה של ערוגה בקשר ל"נמתקת". אני הכנסתי במילה הזו גם את הרבדים בעולם ובנפש: הכנעה, הבדלה, המתקה. זה מסתדר עם המבנה של השיר, ויכול מאד להוסיף למי שמבין בזה...
תגובות