[ליצירה]
הסבר קט:
ב"ה
זה מעין השלמה של היצירה שהזכרתי (העונות וכו'), ולקרוא רק חצי.. זה פשוט לא שלם... למען האמת כבר כשכתבתי את החלק הראשון תכננתי לכתוב את החלק הנוכחי, כדי שזה יהיה כאילו חורף (החלק הקודם), קיץ (החלק הזה), ועונות המעבר (הסוגריימים, שהם גם זהים בשתי היצירות). אבל היה אז תחילת הקיץ, ולא הייתי מספיק קייצית כדי לכתוב את זה, אז רק עכשיו יצא לי לכתוב. אבל אם עכשיו הייתי מוסיפה ליצירה הקודמת את החלק הזה בתור "עריכת יצירה", אפחד לא היה רואה את זה , אז כתבתי את זה ביצירה חדשה, אבל זה בעצם אותה יצירה... וכוונתי היתה שתקראו אותה בשלמותה. מה גם שאפשר להתחיל לקרוא אותה מאיזה קטע שרוצים, כי זה מעגלי.
מה, אני משווקת את עצמי? אני?! אני אמרתי למישו להעלות מן האוב את החלק הקודם של היצירה, שכבר טבע באבק?..
[ליצירה]
המממ...
הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:))
נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית...
'אבן שואבת' בלעז...
[ליצירה]
ממממ... טעים.
ב"ה
פשוט תענוג לעיניים. גם יפה וממושקל ומחורז היטב, וגם לא גורע כלום מהתוכן. וגם סתם כזה שנעים לקרוא. אהבתי במיוחד את הבית הראשון והאחרון, אם כי האמצא הוסיף אווירה.
[ליצירה]
יצחק'לה..
ב"ה
אם אחותך לא תרביץ לך, היא תחטוף מכיווני. ההחלטה בידה, לסבול ממני או לסבול ממך. בכל אופן, כבר השלמת על עוף, אז אני מבטלת את המכות.
[ליצירה]
השיר היחיד שראיתי בו הסרת כובע היה של שמואל ירושלמי.
וזה מעיד הרבה על הבד שממנו עשוי הכובע שלך!
וכמובן, אני תמיד שמחה להתפס בכלכלתי. אם כבר, אפשר לתפוס את ביבי בכלכלתו, לי אין כ"כ כלכלה משלי.
(ולמקרה שלא הבנת את הרמז: היתה לך פה שגיאת כתיב קטנה).
אני לא חושבת שיש צורך בחרבות. אא"כ אתה בא ע"מ לחרחר ריב. או סתם לנחור ולחרחר באזנינו, בקולך הערב כקרקור עורב. אני חושבת שביקורת שנאמת בנעם ובעדינות יכולה להקלט טוב יותר אצל היוצר, כאשר לא תוקפים אותו - הוא כמובן מוכן לשמוע.
[ליצירה]
הממ,
ב"ה
לא נותר לי אלא להסכים עם אדם - "אז כנראה שגם הוא בעצמו איפשהו דוס ספקן."
אין ספק, משפט הראוי לציון.
ויש לי שתי יצירות חשובות להפנות אליהן, שאם עוד לא קראתם אותן, אתם פשוט חייבים.
א. כתבת "גאל ישראל ושתיקה". העתקה כמעט מושלמת של
"גאל ישראל
ושקט.
כי כעת אוכל
להתפלל"
מתוך ריצת בוקר של מויש (יצירה ששווה לקרוא)
http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=4689&code=433
ב. כל העניין הזה ממש ממש דורש לקרוא את "ספקות" של החתלתול. זה כ"כ מתאים, ובכלל, זאת יצירה שכדאי מאוד לקרוא, כמו שאר יצירותיו. אז הנה:
http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=415&code=122
[ליצירה]
טוב, אם מבקשים אני חייבת למלא את תפקידי!
ב"ה
אין ספק שהשילוב בין הירוק-חאקי לשחור המטאלי ובין היד המאובקת, לחלקה העליון המרוח ונמשך כמו בהבזק מהירות, מעיד על הרצון לאחד בין הישן לחדש , בין הטבעיות והחיבור לאדמה הנושנים, ובין המהירות וההבזקים של התקופה המודרנית והפוסט-מודרנית.
המוטיב של המחשת תנועה בתמונה, שבעצם לא זזה, בולט כאן מאוד. אך רואים שכל הקווים שממחישים תנועות מכוונים כלפי מטה. כמו-כן, גם היד פונה למטה. אולי בגלל כח המשיכה, בגלל שכך נח לו לאדם לחיות - לרדת למטה. לעלות זה תמיד יותר קשה. הטשטוש הקל שבקצות האצבעות, שקרובות ללמטה, מראה רק מעט מן העלטה והערפילים שמצפים למטה. גם הקווים מצד ימין שנראים כמו שבר בדף נמצאים למטה. מתחילים מהקצה, ומנסים לחלחל גם למקומות הנעלִים יותר.
היד מתוארת בפירוט רב, ואינה נראית שמוטה כלפי מטה אלא זזה וחיה, בעלת אישיות. אם כי קצוות האצבעות מִטשטשות ככל שהן מתקרבות ל"למטה" האיום, שמעכיר את הכל.
עד כאן להיום, תודה למאזינינו ושלום רב.
[ליצירה]
זאת התגובה ה-87 בשרשור.
י"ג תגובות נותר לגבב
כדי להגיע למספר מלבב.
בקרוב חגיגות המאה לשרשור
וכולכם מוזמנים אליו לסור!
(וסליחה על ההתערבות הממש לא שייכת,
אל תדאגו - אני כבר הולכת)