[ליצירה]
הסבר קט:
ב"ה
זה מעין השלמה של היצירה שהזכרתי (העונות וכו'), ולקרוא רק חצי.. זה פשוט לא שלם... למען האמת כבר כשכתבתי את החלק הראשון תכננתי לכתוב את החלק הנוכחי, כדי שזה יהיה כאילו חורף (החלק הקודם), קיץ (החלק הזה), ועונות המעבר (הסוגריימים, שהם גם זהים בשתי היצירות). אבל היה אז תחילת הקיץ, ולא הייתי מספיק קייצית כדי לכתוב את זה, אז רק עכשיו יצא לי לכתוב. אבל אם עכשיו הייתי מוסיפה ליצירה הקודמת את החלק הזה בתור "עריכת יצירה", אפחד לא היה רואה את זה , אז כתבתי את זה ביצירה חדשה, אבל זה בעצם אותה יצירה... וכוונתי היתה שתקראו אותה בשלמותה. מה גם שאפשר להתחיל לקרוא אותה מאיזה קטע שרוצים, כי זה מעגלי.
מה, אני משווקת את עצמי? אני?! אני אמרתי למישו להעלות מן האוב את החלק הקודם של היצירה, שכבר טבע באבק?..
[ליצירה]
המממ...
הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:))
נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית...
'אבן שואבת' בלעז...
[ליצירה]
גדול!
ב"ה
חייבת לתקן: לא 10 מטר לשניה, אלא 9.8. וזה גם תלוי במיקום על פני הגלובוס. וזה בכלל לא מטר לשניה, זה מטר לשניה בריבוע. זה גם לא מהירות, אלא תאוצה. כלומר, כל רגע מהירות הנפילה שלך גדלה ב-9.8 מ\ש.
ואם כבר שאלת, בהנחה שבכל קומה יש כ-3 מטרים, תגיע תוך בערך שמונה שניות וחצי.
<<מעבר נושא>>
ממש אהבתי את היצירה. לא יודעת למה. פשוט אהבתי. בעיקר את המשפט האחרון. וגם את כל האווירה הרגועה הזאת ביצירה, במצב שבדר"כ גורם להיסטריה.
[ליצירה]
יפה. אין ספק.
כמובן שומדבר בעולם לא יכול לעלות על תיקון הגשם (או שאולי תפתיעי אותנו?), אבל זה שיר יפה.
"המוצא הישר
אינו צריך להכריז:
הוא יכול לקחתי לעצמו"
צודקת במאה אחוז - מי שבאמת *ימצא* אותך - יקח אותך לעצמו לעולם. אבל בזה הוא גם ישיב לך את עצמך.
[ליצירה]
נגה נגה! את ילדותית, את כותבת מילים חיצוניות כקליפת נגה, את מרושעת, את הוא הצד האפל בהתגלמותו, את בחורה רדודה שמתלהבת משנינויות חסרות תוכן, ובנוסף לכל את מכשייפה! נכון? אה, בעצם זאת אני.
ועכשיו נעבור לגברת הנכבדה:
צחית צחית, לפני שאת באה לבקר, קראי נא את המילים שאת עצמך כותבת:
"כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח"
ראשית: תיבול זה ב-ת'.
שנית: נדבך זה ב-ד' ו-כ', נטבח זה מישהו שנרצח באכזריות. אם טיבול מוסיף נטבחים לעולם, לא כדאי לטבל. אבל ממילא א"א לטבל אלא רק לתבל.
שלישית: המילה "עלול" לא שייכת כי היא מבטאת נימה שלילית, והנדבך הנוסף עקב השנינות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי. על כן היתה מתאימה לכאן המילה "עשוי".
בעצם, ההערה האחרונה לא שייכת, כי הוספת נטבחים היא אכן דבר שלילי ולכן יש לומר עלול.
ובכן, המסקנה העיקרית שנובעת מן הדברים היא שקליפת הנגה , בנוסף לכל פשעיה, גם בחרה בדרך הקלה והוסיפה נטבחים לעולם.
אבוי לך, נגה.
אך אל דאגה, אומרים שעד הושענא רבא ניתן לכפר על עוונות. יש לך הזדמנות אחרונה!
[ליצירה]
שיר מדהים. אין מילים בפי. בואו לראות! זה פשוט מוש-לם! החריזה, המשקל, הכל עשוי כ"כ בקפידה. פשוט אין מילים. וגם התוכן פסדר.
(הממ, מעניין למה החריזה והמשקל מושלמים.. טובי, לגלות להם?)
[ליצירה]
נו במת, פיצ
את לא יודעת שיש עצי פטל? הם נורא טעימים, יש גם עצי פטל לבן, שנראה כאילו הוא פשוט לא הבשיל, אבל הוא כן. תטעמי פעם.
והיצירה חביבה (אני כידוע קמצנית במחמאות).
[ליצירה]
ואם בנשים עסקינן,
ב"ה
עשרה קווין של טלפון ירדו לעולם. תשעה נטלו הנשים, והעשירי היה תפוס. (יש עוד המון גרסאות: עם העשירי אפשר לעשות מה שרוצים).
[ליצירה]
אודיה, את לא יודעת?
יצחק גור לא יודע ללחוץ על הסיווג "שירה", ובכלל, על כל סיווג שבעולם. האצבע שלו מכוונת אוטומטית באופן מודע ובלתי ניתן לשינוי, לסיווג "במשפט אחד". הוא, יצחק גור, מעולם לא ידע שירה מהי.
מומלץ לקרוא כמה ממשפטיו האחדים.