[ליצירה]
הסבר קט:
ב"ה
זה מעין השלמה של היצירה שהזכרתי (העונות וכו'), ולקרוא רק חצי.. זה פשוט לא שלם... למען האמת כבר כשכתבתי את החלק הראשון תכננתי לכתוב את החלק הנוכחי, כדי שזה יהיה כאילו חורף (החלק הקודם), קיץ (החלק הזה), ועונות המעבר (הסוגריימים, שהם גם זהים בשתי היצירות). אבל היה אז תחילת הקיץ, ולא הייתי מספיק קייצית כדי לכתוב את זה, אז רק עכשיו יצא לי לכתוב. אבל אם עכשיו הייתי מוסיפה ליצירה הקודמת את החלק הזה בתור "עריכת יצירה", אפחד לא היה רואה את זה , אז כתבתי את זה ביצירה חדשה, אבל זה בעצם אותה יצירה... וכוונתי היתה שתקראו אותה בשלמותה. מה גם שאפשר להתחיל לקרוא אותה מאיזה קטע שרוצים, כי זה מעגלי.
מה, אני משווקת את עצמי? אני?! אני אמרתי למישו להעלות מן האוב את החלק הקודם של היצירה, שכבר טבע באבק?..
[ליצירה]
המממ...
הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:))
נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית...
'אבן שואבת' בלעז...
[ליצירה]
ומה אני עשיתי!??!
ב"ה
חגית מותק, אני מבקשת לא להשחיל את שמי לדיון שלא השתתפתי בו בכלל!!!
"ומישי- הסברתי את עניין שיר השירים"
!?!?
מה את מנסה להביע? אני הייתי פה בכלל? אני שאלתי משהו על שיר השירים?! את הסברת *לי* משהו!?!? מהההה?!
קודם כל אני רוצה לטהר את שמי.
ושנית, אם כבר הזכרת את שמי, אז אולי אני אגיב בכ"ז:
באופן כללי אני מסכימה עם כל מילה של ממזי, ובאופן ברטני אני חושבת שהטיעון של חגית מגוחך ולא לעניין בכלל.
"אבל מה אתם רוצים ממנו?! זו התחושה שלו כשהוא כותב- יש לכם
בעלות על רגשותיו ותחושותיו? לא נראה לכם- אל תקראו אותו
וזהו."
ממש לא מפריעה לי התחושה שלו כשהוא כותב, כל בנאדם חש כלמיני דברים במצבים מסויימים, אבל יש דברים שלא צריך לחשוף בציבור. אל תקראו אותו וזהו זה לא פתרון, כי כדי לדעת מעתה ואילך לא לקרוא אותו, יש הכרח להחשף לפחות לדבר אחד כזה מפרי עטו, ואחרי ההחשפות הנזק כבר נעשה. אבל לגמרי לא שייך לטעון אי בעלות על רגשותיו, כי אף אחד כאן לא טען בעלות על רגשותיו של הכותב.
חגית, לפעמים נדמה לי שאת כ"כ נהנת להתווכח, ואת קצת מאבדת את עצמך. מה שצרם לי זה היהירות המוגזמת שלך והנסיון לעקוץ על כל צעד ושעל. אפשר להתווכח גם אחרת. ואני לא חושבת שאחרי כ"כ הרבה לעג ועקיצות בעניינים שלא תמיד קשורים לוויכוח - כמו צבא למשל, או התעללות בשנינות שממזי אמר - אחרי זה אני לא חושבת שמה שיתקן את האווירה זה לזרוק איזה "ממזי, את יודע שאני מתה עליך". כל הצורה של ההתכתשות האובססיבית שלך עשתה לי קצת רע. וגם היצירה עשתה לי קצת רע, אז בכלל, עכשיו רע לי שני קצתים.
[ליצירה]
טוב, מרק, אחרי הכל תמונה שווה אלף מילים. (טכנית, בתמונות אפשר לעשות להטוטים מגניבים יותר עם הרעיון הזה. ובכ"ז, הביצוא המילולי שלך מוצלח והרעיון יפה).
[ליצירה]
כשאני קוראת את השיר הוא מתנגן לי בראש בקול שלך, אבל חלק מהקטעים חסרים לי בקול שלך, כי קראת יותר מדי בשקט , ובדיוק באו כמה משאיות ופיזרו את הרגע.
[ליצירה]
לא, לאאא
ב"ה
אני חולקת עליכם:
זה לא שהיא בוחרת דווקא אפיק מסויים ומוותרת על כל האפיקים האחרים. לא. היא יכולה דווקא לעבור בכלמיני אפיקים.
הרעיון הוא, שהיא לא רוצה סתם לזרוק את עצמה בלי הגדרה, היא לא רוצה להיות בלי אפיק, היא רוצה שבכל מקרה יהיה לה אפיק מוגדר ומסודר. ומה היתרון באפיק כזה? שהוא יכול להיות ככלי, וגו' (ע"ע תגובתי הקודמת).
[ליצירה]
אודיה, את לא יודעת?
יצחק גור לא יודע ללחוץ על הסיווג "שירה", ובכלל, על כל סיווג שבעולם. האצבע שלו מכוונת אוטומטית באופן מודע ובלתי ניתן לשינוי, לסיווג "במשפט אחד". הוא, יצחק גור, מעולם לא ידע שירה מהי.
מומלץ לקרוא כמה ממשפטיו האחדים.
[ליצירה]
(כמו שאמר איש חכם אחד:) נו, באמת..
אתה לא יודע מה זה דופלו? בוש והכלם!
לדעתי זה חלק מהחלומיות של החלום. כמו שאמרת בעצמך, "התמונות לא לגמרי ברורות, הדמויות לא לחלוטין מאופיינות".
הראל - אני חולקת עליך בכל לשון של מחלוקת! למה נונסנס?!!? חלום זה עניין שברומו של עולם! אדם שחולם נמצא בעולמות עליונים ורמים ביותר! אדם ישן שרוי במצב שבו הוא חי 98 אחוז וארבע שישיות, ומת אחוז אחד ושתי שישיות! (סופרפוזיציה, למומחים שבינינו). האין זה דבר נעלה ביותר, כ"כ קרוב לעוה"ב?!
[ליצירה]
104
הו, ממזי, אל תחלום
אל תהיה תמים..
לא נפגש ביום
ולא מן הימים.
(אלא אם כן תבוא פתאום
לצומת שילת, בשיא החום)
אם המפגש יהיה בסוף,
(מה שלא כל כך נראה לי)
זה יהיה ביום לא טוב:
לא יכולה לי או לא בא לי.
המניין כבר נמנה
והכפילות לא נחשבה
אולי אתה נמנה
על התגובה השבעים ושבעה?
לא, כי גם אותה כתב
המשורר, אבי מרב...
אז אם פרס ניחומים דרשת
הרי לך מה שביקשת:
התגובה המאה ועשרים
תהא לממזי, חברים!