[ליצירה]
הסבר קט:
ב"ה
זה מעין השלמה של היצירה שהזכרתי (העונות וכו'), ולקרוא רק חצי.. זה פשוט לא שלם... למען האמת כבר כשכתבתי את החלק הראשון תכננתי לכתוב את החלק הנוכחי, כדי שזה יהיה כאילו חורף (החלק הקודם), קיץ (החלק הזה), ועונות המעבר (הסוגריימים, שהם גם זהים בשתי היצירות). אבל היה אז תחילת הקיץ, ולא הייתי מספיק קייצית כדי לכתוב את זה, אז רק עכשיו יצא לי לכתוב. אבל אם עכשיו הייתי מוסיפה ליצירה הקודמת את החלק הזה בתור "עריכת יצירה", אפחד לא היה רואה את זה , אז כתבתי את זה ביצירה חדשה, אבל זה בעצם אותה יצירה... וכוונתי היתה שתקראו אותה בשלמותה. מה גם שאפשר להתחיל לקרוא אותה מאיזה קטע שרוצים, כי זה מעגלי.
מה, אני משווקת את עצמי? אני?! אני אמרתי למישו להעלות מן האוב את החלק הקודם של היצירה, שכבר טבע באבק?..
[ליצירה]
המממ...
הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:))
נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית...
'אבן שואבת' בלעז...
[ליצירה]
מה?
להקפיץ את הסיפור החמוד הזה? איזה סיפור חמוד?! כמעט חטפתי התקף לב מחדש בכל שורה. נראה לי שנלחצתי כמו אמא של המספר בערך.
איזה יופי זה, הלוואי שגם אני הייתי יכולה לא להתקבל על הדעת.
[ליצירה]
נההה...
ב"ה
בלי להסתכל אפילו על זה שזה חוצפה מצד ילד, הסוף של מתקרבת פשוט יותר מתאים, אין מה לאמור. אם לוקחים את הסוף של ילד זה הורס את כל האפקט זלדה. לא תעשה כלאיים בין זלדה לרחל! חוצמיזה שגם מבחינה פנימית יותר אהבתי את הסוף של מתקרבת. של ילד גם לא נשמע לי מתאים, וגם פחות קוסם לי במשמעויות הטמונות בו.
וגם חצוף, שלא לדבר על זה בכלל.
[ליצירה]
מה אתה מגחך?
ב"ה
האינך יודע שבאנטרקטיקה, בקור החודר דרך כל העצמות, כללל המוני האנשים שחיים שם מדליקים את הלפטופ בתוך האיגלו, קוראים את מילותיו של שמואל ירושלמי, ולבם מתחמם (עליו)?
ומרוב ששיריו מדברים (או צועקים) על כל לב, אין צורך לתרגם אותם, לפי סימני הפיסוק, הכל כבר מובן!
הנה, לדוגמא, שיר שתורגם לצ'רקסית:
- ! ,
- - ;
!!!!!!
!! , - , ;
!!! , -
הרי כל קומוניסט שפוי (יש דבר כזה?), לאחר קריאת שיר כזה, ישר מתעוררים בו ניצוצות קומוניסטיותו והוא הולך להבעיר צמיגים כדי לחמם את הנשים החד הוריות שאין להן כסף לקנות מזגן משוכלל עם תריס נפרד לכל חדר שלא עושה יובש!