[ליצירה]
נההה...
ב"ה
בלי להסתכל אפילו על זה שזה חוצפה מצד ילד, הסוף של מתקרבת פשוט יותר מתאים, אין מה לאמור. אם לוקחים את הסוף של ילד זה הורס את כל האפקט זלדה. לא תעשה כלאיים בין זלדה לרחל! חוצמיזה שגם מבחינה פנימית יותר אהבתי את הסוף של מתקרבת. של ילד גם לא נשמע לי מתאים, וגם פחות קוסם לי במשמעויות הטמונות בו.
וגם חצוף, שלא לדבר על זה בכלל.
[ליצירה]
או במילים אחרות:
אנשים ואנשות יקרות,
בואו והגיבו לכל שיר
קצצו את שורותיו,
וזעקו בקול גדול:
"פון דה לה מורטה
ממליץ להסיר
את שבע-עשרה השורות
האחרונות בשיר"
וכמובן:
וג'ו!
[ליצירה]
נו, מה הפלא?
ב"ה
מה הפלא שהנעל התלהב מהשיר? הרי השורה האחת לפני אחרונה, אותה שורה שלא התחברה לעדי (ואף לי), די דומה לשורה מסויימת מהשיר האחרון של אותו נעל.
אודיה, מה עם זכויות יוצרים? ובכלל, אם השורה הזאת לא מתאימה לדעת עדי ולדעתי, אז לה לשים אותה? (סתם כדי להתחנף לנעל?)
[ליצירה]
עלתה לי עוד מחשבה.
כשהעלה מת ומתייבש ומאבד את חיותו, הוא נעשה חסר אונים וכח המשיכה מושך אותו אל השרשים. אבל כל עוד יש לו כח משלו והוא ירוק וחי, ויש לו עתיד - הוא לא זקוק להתרפקות על העבר והוא מסוגל להחזיק את עצמו ולהתקדם.
אולי העמסתי יותר מדי משמעויות על עלה אחד מסכן, אבל לא נורא, הוא גם ככה ינשור מן העץ.
[ליצירה]
:)
אני בטח אראה מטופשת אם אראה את התלהבותי מהסיפור ע"י קריאות שמחה וצהלות וצעקות התלהבות, ולכן לא אתלהב ולא אגיד כמה זה גאוני.
(תנחשו בעצמכם כמה!)
[ליצירה]
[ליצירה]
צחית יקירתי, אולי כדאי שתסתכלי בשם השולח של התגובה? מי שכתב את התגובה זה *אני* ולא נגה.
עתה, את מוזמנת לקרוא שוב את תגובתי בידיעה שאני לא נגה :-)
וסתם, למקרה שלא שמת לב - כל מה שאמרתי היה בצחוק. אני מצטערת אם לפעמים אני לא ממש מובנת, ואנשים לוקחים אותי קשה מדי. הייתי צריכה להוסיף איזה סמיילי או שניים.
[ליצירה]
מדהים.
ב"ה
היתי מגיבה על כל אחת ואחת מהיצירות שלך שכרגע גמרתי לצלול בהן, אבל אין לי משהו מיוחד להגיד, חוץ מלהביע תדהמה ועונג צרוף מהכשרון שלך. אני לא רוצה להפיג את הקסם של היצירה הזאת, שלמרות הסוף הנורא נשארת יצירה מדהימה, ולכן רק אביע את הזדהותי עם אוריה.
תגובות