תמונות, דפים, פסוקים, מילים
שתיקה
אוויר חנוק מעשן סיגריות
גל אבנים ודמעות
בפינת-חדר
הלב
חושך
לאור נרות
ורוח מרחפת על פני האוהל.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ממש יפה. ועצוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] במילה אחת מצוין. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] . ממש ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם! פשוט מהמם :) [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה שיר תמציתי, מילים פעוטות חופנות עולם. שלא נדע מצער... אהבתי את הכתיבה והשזירה במיני רבדים. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מהמם, ציניות של התחושה אל מול המציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת הקבועה: מממ. ב"ה קודם כל הצהיל את לבי לראות שההוא עם הנמשים כלל לא התייחס לדיון שהפנתי כלפיו, אלא ישר נפנה להגן על מתקרבתו מפני תיקוני הלשון של מישי. הה, כמה רומנטי! בדיוק היום פיצ הקפיצה את השרשור עם הבקבוקים. אחח, אחחח. --- ולעניין: שיר יקירתי, אז בטעות שמתי א' במקום ס', הרי מובן שהתכוונתי לסובייקטיבי. אז טעיתי, תהרגי אותי? אני, כשאני מתקנת שגיאות בהודעה, אני לפחות עושה את זה בקיצור ולעניין, ואילו את מנסה לרדת עלי המשך הודעה שלמה. מה יש? נעלבת שתיקנתי לך את הגרש? תראי, אני לא סתם מתקנת, טעויות באמת מפריעות לי, ואני חושבת שאולי אם יגידו לך מליון פעמים שבגוף ראשון עתיד אין תחילית י' אלא א', ייתכן שבסוף זה ישתרש איפושהו. (וכוונתי כמובן לזה שאת אומרת "יתחיל" במקום "אתחיל", "ילך" במקום "אלך", וכדו'). ובקשר לתוכן ההודעה שלך - את לא סותרת במאום את מה שאמרתי. אמרתי שיש אמת, אבל בתוכה יש מספיק מרווח לנטות לפה או לשם! ואת פשוט חזרת על דברי ופירטת אותם, וניסית להגיד שבזה את חולקת עלי. אופס. ולכם, המנומשים ואלו שמתקרבות אליהם: ניסיתי לבחון את טענתכם בהתאם למציאות, וקשה היה לי למצוא את האמת שבה. חשבתי, אולי יש בה אמת משום שאכן "פועל" זה יותר ברטי ורגעי מ"פעילות", "צודק" זה יותר פרטי ורגעי מ"צדיקות", אבל גיליתי שהדוגמא הזאת לא שייכת לעניינינו, וההבדל שבינה לבין הדוגמאות שמתאימות לנו הוא גם בזה שהנ"ליות הן פעלים והענייניות לנו הן שמות עצם (או שמות עצם של תארים, הלא הם שמות תואר). ניתן לראות אף את ההבדל בה|טעמה (בדוגמאות הנ"ל ההטעמה מלרעית, בדוגמאות שיובאו בקרוב ושייכות לעניין, ההטעמה מלעילית). את הדוגמא שלנו, יושר (במלעיל) וישרות, ניתן להשוות לדוגמאות כמו אומץ ואמצות (ולא אמיצות, כי אם זה היה אמיצות זה היה מֻשווה לישירות ולא ליַשרות), כושר וכשרות, וכדו'. דווקא בדוגמאות הנ"ל ניתן לראות שאם בכלל קיימת בשורש המדובר הטיה במשקל כזה, היא מתייחסת למשמעות שונה לחלוטין. שמעתם למשל על אמְצות? אם כבר אֻמצוֹת, זה יותר שימושי... (: ולעניין כשרות - כשרות זה לא מצב כללי (אא"כ יש לאיזה מסעדה תעודת כשרות כללית מאוד לטווח זמן ארוך), ובוודאי שלא מצב כללי של המילה כושר. וכושר, היא דווקא מילה שמבטאת היטב מצב כללי שבו האדם נמצא. וכנ"ל אומץ, תכונה כללית ביותר ולא מעשה. אני כלל לא מבינה איך אפשר לטעון שיושר זה מעשה, כאשר יושר אינו שם פועל כלל ועיקר, וכן הוא משמש לרוב כתיאור תכונה, שהיא דבר הטבוע באדם. הא לכם, מנומשים. [ליצירה]
- [ליצירה] נגה נגה! את ילדותית, את כותבת מילים חיצוניות כקליפת נגה, את מרושעת, את הוא הצד האפל בהתגלמותו, את בחורה רדודה שמתלהבת משנינויות חסרות תוכן, ובנוסף לכל את מכשייפה! נכון? אה, בעצם זאת אני. ועכשיו נעבור לגברת הנכבדה: צחית צחית, לפני שאת באה לבקר, קראי נא את המילים שאת עצמך כותבת: "כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח" ראשית: תיבול זה ב-ת'. שנית: נדבך זה ב-ד' ו-כ', נטבח זה מישהו שנרצח באכזריות. אם טיבול מוסיף נטבחים לעולם, לא כדאי לטבל. אבל ממילא א"א לטבל אלא רק לתבל. שלישית: המילה "עלול" לא שייכת כי היא מבטאת נימה שלילית, והנדבך הנוסף עקב השנינות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי. על כן היתה מתאימה לכאן המילה "עשוי". בעצם, ההערה האחרונה לא שייכת, כי הוספת נטבחים היא אכן דבר שלילי ולכן יש לומר עלול. ובכן, המסקנה העיקרית שנובעת מן הדברים היא שקליפת הנגה , בנוסף לכל פשעיה, גם בחרה בדרך הקלה והוסיפה נטבחים לעולם. אבוי לך, נגה. אך אל דאגה, אומרים שעד הושענא רבא ניתן לכפר על עוונות. יש לך הזדמנות אחרונה! [ליצירה]
- [ליצירה] סופיתי ב"ה אשה נעלה מלשון עליונות, נעלה נעלה, כלומר נעלה (לבשה) את הנעל שלה, ואז נעלה מלשון מנעול את הדלת בפני בעלה. זה קל. ועכשיו תחביר: אשה - נושא, נעלה1 - לוואי, נעלה2 - נשוא, נעלה3 - מושא (ישיר, אבל לבגרות לא צריך לדעת אם ישיר או עדיף), נעלה4 - זה כבר התחלהשל חלק ב' חסר במשפט המאוחה שלנו. כלומר, אין נושא בחלק ב' של המשפט. נעלה4 הוא נשוא, את הדלת - מושא (שוב ישיר), בפני בעלה... המממממממ... זה צריך להיות או מושא או תיאור ע"פ בדיקתי. נלך על תיאור, מה שיהיה. נו, כמה נקו-דוט? [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גמני לא הבנתי מה בדיוק עובר על ההבל. הדמות הוא זכר שלובש בגד ים, שבא בצורת מכנסיים קצרות ורחבות, להגדרתך. אני זוכרת לפני זמן כלשהו, די קרוב להצטרפותו של מגן, שהוא מרסם פה את התמונה הזאת. אני עדה! היה פה דיון על התפישה שמביע הצילום, לגבי גדולת האדם וכו'. היו תגובות רבות. ואם זכרוני אינו מטעני בפרסום הקודם מגן כבר אמר שהוא צילם. אם אני לא טועה. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מזכיר קצת את אחר, שפרש מהיהדות לאחר שראה ילד שהלך, כמצוות אביו, לעשות שילוח הקן, שזה שתי מצוות שנאמר עליהן שמי שעושה אותן מאריך ימים, והילד מת במקום. בכולופן, אי אפשר לדעת למה קיבלת שברי הליכה. אולי כי את מציקה לי במסרים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו. כמה מהמם. מהמם = גורם לאנשים להיות המומים. שלא תבינו לא נכון. אבל זה גם נורא יפה כזה. מעבר לכל החושך שאתה מנסה להראות נרקם לו משהו מופלא: תינוק מתבוסס בדמיו = מי שזה עתה נולד, וטרם נרחץ. "מלאך המוות בראשו עם מטהו מכה" - המדרש אומר שכשנולד תינוק, איזה מלאך מכה אותו, כאפה בפה וכאפה ברגל, או בסנטר. בקיצור, מכה אותו. ערפל כחומה סוכך על האור - כן, לאשה שיולדת קשה מאוד בזמן הלידה, אפילו אומרים שאשה יולדת מקריבה קרבן כי יתכן שהיא נשבעה איזה משו לא טוב כשהיא היתה באמצע הלידה. אבל הערפל סוכך על האור, ז"א שיש אור! זאת לידה של חיים חדשים! אנשים במדים מנסים לעזור - אלה כמובן הרופאים והאחיות. איש במדים לקח בבשורה את לבה - הרופא, הלבוש במדי לבן מלאכיים כאלה, מבשר לה את הבשורה: "זאת בת". ולבה קופץ לשמים מרוב אושר. והמלה "אבא", שחוזרת על עצמה בסוף היצירה - היא כמובן המילה הראשונה שלומד התינוק הטרי להגות. מתוארת פה, כמו שאתם רואים, סצינה של לידה ושל חיים. זה קשה, כמובן, אך בסופו של דבר זה טוב. כנראה שהעם שלנו נמצא במן תהליך שכזה. והבעיה היחידה היא: "איש קטוע יד מנסה לזעוק לעזרה" - לפעמים אין לנו יד, אנחנו יותר מדי חושבים ופחות מדי עושים, ואז באמת קשה לצאת מתוך האפלה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבל הבלים, אמר קהלת אכן, צריך להתרחק מהחטא אך לא להשמיט את ה-ח'! הח' נזרקה ול-כ' נהפכה פעמיים בכל תגובתך "לאָכל", בחייאת" תתביש לך ותכלם לה מקלדתך. (ולכל התוהים - עיניכם לא טועות: מדברת בעלת מילון השגיעוט..) ותפסיק כבר לחשוב רק על כסף ולהיות אדם חומרני. תן למירב להתחתן עם רב ולבנות עולם רוחני. [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שיש! אני המפלצת, ואני תמיד. אז יש. :-P וזה שיר מאד מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] שווה, פשוט שווה. ב"ה והרי ציטוט מהודעה אישית שנשלחה אלי הערב: ..."כאלה שברור שחייבים להעריך אותם בכל קנה-מידה, כמו ביאליק, עגנון, מתקרבת, וכאלה"... [ליצירה]
- [ליצירה] למה השבעתי אתכם? ב"ה לי זה דווקא הזכיר את השעיר לעזאזל. אבל לפני שראיתי את החלק התחתון של התמונה!! וגם מבחינה טכנית החלק התחתון של התמונה עשוי הרבה יותר טוב: יותר עומק, יותר זרימה, והשתקפת - ממש בטוב טעם. אבל בחלק העליון, קודם כל יש קווי מתאר חזקים מאוד - מה שקצת מוריד לדעתי, ושנית - המפלים ישרים כמו סרגל, ולא גועשים ועפים במרווח קטן מהצוק, כמו שהם במציאות. וגם החלקים שמהםיוצאיםהמפלים - לא ממש ברור מה הולך שם: ניסחה את זה יפה שקופית, מאיפה בדיוק יוצאים המיל במפל? אני חושבת שזה בעיקר הקווי מתאר, וגם קצת הצללה, שהרדידו את עומק התמונה (לא עומק רוחני! רק פיזי!) בחלקה העליון. אבל למרות כל ההערות השוליות שלי (והן באמת שוליות מבחינתי, אפילו שהן תופסות כמה שורות) - זה פשוט ציור מקסים. ומחינת ההרגשות שזה עושה והתכנים שאפשר להכניס לזה, אין לי מה להגיד, אז אני לא אומרת. [ליצירה]
תגובות