[ליצירה]
בלה בלה בלה
ב"ה
שיר, אני מצטערת שהאשמתי אותך בהאשמות שווא.
ואם זה כ"כ מציק לך, התיקונים, אני אשתדל לא לתקן אותך (אבל זה לא אומר שאני לא אתקן אחרים כמובן!).
ולעניין:
מה שנאמרתי בהודעה הארוכה שלי זה בעצם שלטענה של המנומשים, הטוענת שיושר זה יותר מעשה מסויים וישרות זה יותר כללי, אין כל שחר, ואף ניסיתי להוכיח זאת ע"ע דוגמאות לשוניות מקבילות, שבטח ממש לא מעניין אותך לדעת אותן אז לא אנסה לתרגם אותן לשפת "לא מחוננים ולא בוגרי תרבות" או מה שלא יהיה.
[ליצירה]
לענ"ד
ב"ה
המוטיבים הספרותיים לא אמורים להיות משהו ששמים לב אליו או שמחמיאים עליו. דווקא אם הם מוצלחים, הם נמחבאים מן העין, אבל יוצרים הרגשה של סיפור שכתוב טוב, וההרגשה הזאת דווקא השתקפה מהתגובות שקיבלת.
[ליצירה]
והרי דעת המישי:
אני מסכימה בהחלט שבכי משחרר ומביע רגשות בצורה אמיתית, אבל קשה להגיד ש*זה* מה שהופך אותנו לבני אדם: דווקא האדם מתאפיין בשליטה עצמית, בניגוד לחיה, ששופכת החוצה את רגשותיה ויצריה בלי מודעות ומחשבה.
גם אני מאוד לא מחבבת את השיר המצוטט בסוף, ונראה לי שזה "הו" ב-ה'. (מצטערת על הקטנוניות, כזאת אני).
[ליצירה]
וגם הזדהות אישית קטנה:
ב"ה
"ולו בשביל חורף אחד
גשום במיוחד
שבו אני עולה על גדותי.."
אמנם השיר הזה לא כפשוטו, אבל דווקא אצלי, משומה, אני באמת עולה על גדותיי בעיקר בחורפים...
[ליצירה]
אלפא,
נניח באופן היפותטי מאוד שיש זרעים שצומחים הפוך. אי אפשר להגיד שהם "לא יודעים" לאן ללכת או משהו. אם הם עושים כך, הם בסה"כ נמשכים אחרי כח המשיכה.
וזה לא קורה, זה פשוט לא!!!!! אני עוד אוכיח לך את זה בצורה נחרצת.
הם חיים. הם יצורים חיים. נושם, אוכל, גדל ומתרבה = חי. תארי לך שאדם חי, חלילה, קבור עמוק באדמה. הוא צריך אוויר! הוא צריך שמש! הוא ינסה למצוא את הדרך למעלה. ואין מצב שהוא לא ידע איפה זה למעלה. כח המשיכה מושך למטה, כך שלמעלה זה הכיוון ההפוך. ותחושת הלמעלה טבועה באינסטינקט של החי, הוא לא צריך להיות ניוטון כדי לדעת איפה למעלה. ניוטון רק הגדיר כמה דברים שהיו מעורפלים לאנשים.
גנבת - קטע מעולה, ממש אהבתי. אם כי הייתי מוסיפה בסוף בנימה של אופטימיות וסגירת מעגל, שגם בתפוח המרדן הזה יש זרע, שיצמח שוב.
תגובות