[ליצירה]
זאת התגובה ה-87 בשרשור.
י"ג תגובות נותר לגבב
כדי להגיע למספר מלבב.
בקרוב חגיגות המאה לשרשור
וכולכם מוזמנים אליו לסור!
(וסליחה על ההתערבות הממש לא שייכת,
אל תדאגו - אני כבר הולכת)
[ליצירה]
מה אתה מגחך?
ב"ה
האינך יודע שבאנטרקטיקה, בקור החודר דרך כל העצמות, כללל המוני האנשים שחיים שם מדליקים את הלפטופ בתוך האיגלו, קוראים את מילותיו של שמואל ירושלמי, ולבם מתחמם (עליו)?
ומרוב ששיריו מדברים (או צועקים) על כל לב, אין צורך לתרגם אותם, לפי סימני הפיסוק, הכל כבר מובן!
הנה, לדוגמא, שיר שתורגם לצ'רקסית:
- ! ,
- - ;
!!!!!!
!! , - , ;
!!! , -
הרי כל קומוניסט שפוי (יש דבר כזה?), לאחר קריאת שיר כזה, ישר מתעוררים בו ניצוצות קומוניסטיותו והוא הולך להבעיר צמיגים כדי לחמם את הנשים החד הוריות שאין להן כסף לקנות מזגן משוכלל עם תריס נפרד לכל חדר שלא עושה יובש!
[ליצירה]
אויש, משו.
ב"ה
זה בא עם הזמן. כמו שאמר אחי להורי בילדותו - כשתהיו קטנים תבינו...
בעניינים כאלה יש גאות ושפל, ויש סיכוי רב כי עוד תזכי להיות קטנה (:. אבל אין ספק שאת גדולה, גדולה!
[ליצירה]
הו, שמואל היקר...
ב"ה
אכן, מותר להשתמש בכתיב לקוי לשם ה-ח-ר-י-ז-ה. אך אם תשים לב, אין בשיר שלך א-ף שורה שמתחרזת עם "קודר". ואתה גם כותב "זיעקי" במקום "זעקי". מכאן שאתה טועה סתם, פשוט כי אינך יודע לכתוב נכון, ולא לשום תכלית נעלה ומשגבת.
[ליצירה]
הסבר קט:
ב"ה
זה מעין השלמה של היצירה שהזכרתי (העונות וכו'), ולקרוא רק חצי.. זה פשוט לא שלם... למען האמת כבר כשכתבתי את החלק הראשון תכננתי לכתוב את החלק הנוכחי, כדי שזה יהיה כאילו חורף (החלק הקודם), קיץ (החלק הזה), ועונות המעבר (הסוגריימים, שהם גם זהים בשתי היצירות). אבל היה אז תחילת הקיץ, ולא הייתי מספיק קייצית כדי לכתוב את זה, אז רק עכשיו יצא לי לכתוב. אבל אם עכשיו הייתי מוסיפה ליצירה הקודמת את החלק הזה בתור "עריכת יצירה", אפחד לא היה רואה את זה , אז כתבתי את זה ביצירה חדשה, אבל זה בעצם אותה יצירה... וכוונתי היתה שתקראו אותה בשלמותה. מה גם שאפשר להתחיל לקרוא אותה מאיזה קטע שרוצים, כי זה מעגלי.
מה, אני משווקת את עצמי? אני?! אני אמרתי למישו להעלות מן האוב את החלק הקודם של היצירה, שכבר טבע באבק?..
תגובות