[ליצירה]
אני לא יכולה להתאפק.
"ביקורת יכולה להיות גם היבט מזוית שונה על הנושא הכתוב...
ואינה חייבת להתייחס באופן ישיר אליו"
אולי בגלל זה, פון, כל קשר בין היצירה לבין התגובה שלך עליה הינו מקרי בהחלט...
[ליצירה]
צחית יקירתי, אולי כדאי שתסתכלי בשם השולח של התגובה? מי שכתב את התגובה זה *אני* ולא נגה.
עתה, את מוזמנת לקרוא שוב את תגובתי בידיעה שאני לא נגה :-)
וסתם, למקרה שלא שמת לב - כל מה שאמרתי היה בצחוק. אני מצטערת אם לפעמים אני לא ממש מובנת, ואנשים לוקחים אותי קשה מדי. הייתי צריכה להוסיף איזה סמיילי או שניים.
[ליצירה]
(כמו שאמר איש חכם אחד:) נו, באמת..
אתה לא יודע מה זה דופלו? בוש והכלם!
לדעתי זה חלק מהחלומיות של החלום. כמו שאמרת בעצמך, "התמונות לא לגמרי ברורות, הדמויות לא לחלוטין מאופיינות".
הראל - אני חולקת עליך בכל לשון של מחלוקת! למה נונסנס?!!? חלום זה עניין שברומו של עולם! אדם שחולם נמצא בעולמות עליונים ורמים ביותר! אדם ישן שרוי במצב שבו הוא חי 98 אחוז וארבע שישיות, ומת אחוז אחד ושתי שישיות! (סופרפוזיציה, למומחים שבינינו). האין זה דבר נעלה ביותר, כ"כ קרוב לעוה"ב?!
[ליצירה]
כן, אסתר, אבל
דווקא הלקיחה של הנושא האופטימי כביכול והחדרת המרירות גם אליו, היא מה שחזק פה. גם אותי משפט הפתיחה ציער, וגם המגמה הכללית של הקטע ציערה אותי, אבל ללא ספק הזדהיץתי עם המרירות הנוטפת מהמילים. זה פשוט חזק.
[ליצירה]
עלתה לי עוד מחשבה.
כשהעלה מת ומתייבש ומאבד את חיותו, הוא נעשה חסר אונים וכח המשיכה מושך אותו אל השרשים. אבל כל עוד יש לו כח משלו והוא ירוק וחי, ויש לו עתיד - הוא לא זקוק להתרפקות על העבר והוא מסוגל להחזיק את עצמו ולהתקדם.
אולי העמסתי יותר מדי משמעויות על עלה אחד מסכן, אבל לא נורא, הוא גם ככה ינשור מן העץ.
[ליצירה]
אין ספק שילד צודק.
ראשית, אם חמשירים זה סתם שטויות שלא מתיימרות להיות יצירה ספרותית - כמו שאמר מסר - אז למה בכלל לעסוק בהם בסדנת כתיבה, ולמה לפרסם אותם באתר יצירה.
שנית, גם כחמשירים הם לא משו, לפחות בחלקם יש פשלות רציניות בחריזה ומשקל (שהם הדברים המרכזיים בחמשירים). חוצמיזה שגם היתוליות אפשר לעשות בצורה שנונה ועוקצנית, ואפשר לעשות בצורה סתמית או אפילו בוטה.
תגובות