העצב מנגן על מיתרי לבי
ברטט של עוצמה עדינה
והם מאמצים אותו אל חיקם
ונושפים רוח באפו
של החליל המיילל.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * אהבתי את הדימוי והמטאפורה שבשירך!!!! חביב ומקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, מיש - איך פיספסתי את זה? מדהים! מאז ששמעתי את חברה שלי מנגנת בדרבוקה אחרי רצח כלשהוא אני יודעת שכל כלי יכול לבכות.. גם גיטרה, גם חליל, וגם דרבוקה (אבלבשביל זה באמת צריך מוכשרות, וכנראה שגם באמת המון עצב..) [ליצירה]
- [ליצירה] מכיר... וואלה נכון, עכשיו גם אני שם לב, שחליל זה כלי למי שרוצה ליילל, לזעוק, לצרוח!!! מכיר את ההרגשה. מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שכבר אמרתי: חזק, עמוק, מטורף ושרוט. לאו דווקא בסדר הזה. ויש לי השגות על עניין האפילפסיה כאמור, ואף על עניין המעברים מגוף שלישי לראשון וראשון לשלישי. אם כי זה לא עד כדי כך נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, נראה כאילו הוא תופס את האדמה בכח. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. (זה אומר שאני קוף?) [ליצירה]
- [ליצירה] כשאני קוראת את השיר הוא מתנגן לי בראש בקול שלך, אבל חלק מהקטעים חסרים לי בקול שלך, כי קראת יותר מדי בשקט , ובדיוק באו כמה משאיות ופיזרו את הרגע. [ליצירה]
- [ליצירה] 104 הו, ממזי, אל תחלום אל תהיה תמים.. לא נפגש ביום ולא מן הימים. (אלא אם כן תבוא פתאום לצומת שילת, בשיא החום) אם המפגש יהיה בסוף, (מה שלא כל כך נראה לי) זה יהיה ביום לא טוב: לא יכולה לי או לא בא לי. המניין כבר נמנה והכפילות לא נחשבה אולי אתה נמנה על התגובה השבעים ושבעה? לא, כי גם אותה כתב המשורר, אבי מרב... אז אם פרס ניחומים דרשת הרי לך מה שביקשת: התגובה המאה ועשרים תהא לממזי, חברים! [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שילד צודק. ראשית, אם חמשירים זה סתם שטויות שלא מתיימרות להיות יצירה ספרותית - כמו שאמר מסר - אז למה בכלל לעסוק בהם בסדנת כתיבה, ולמה לפרסם אותם באתר יצירה. שנית, גם כחמשירים הם לא משו, לפחות בחלקם יש פשלות רציניות בחריזה ומשקל (שהם הדברים המרכזיים בחמשירים). חוצמיזה שגם היתוליות אפשר לעשות בצורה שנונה ועוקצנית, ואפשר לעשות בצורה סתמית או אפילו בוטה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מקסים, והשיר מאד יפה ומעורר מחשבה. האם אפשר באמת להוולד שוב ושוב? גם העלים הנושרים מגיעים בשלב מסויים לאדמה קשה, ומתפוררים אל הלא-כלום בלי לגעת בעומק השורש. שום דבר לא יכול להיות כמו שהיה. הלידה המחודשת כביכול, היא לדעתי צמיחה של ענף חדש. ההתחבטות בגעגועים ובעבר לא מצליחה להחזיר אותנו לשם. רק להכאיב קצת ולהעיף אותנו ברוח. וגם אני לא ממש הבנתי את הקשר לדם. [ליצירה]
- [ליצירה] אהההההההההחחחחחח ב"ה מממ... כמה אוויר נשפת בי הרגע! אסוציאציה חופשית: מזכיר לי את ההדים ביצירה עם החימר. עוד אסוציאציה שעלתה לי: ריק לא רק יוצר הרמוניות. כל העולם בנוי מריק! אם לא היה ריק היינו נקודה אחת קטנה מרוכזת מאוד. כל השוני שבין דבר לדבר בעולם קיים בגלל הרווחים, ואכמ"ל. אוף, היה לי יותר מה לכתוב, התבלבלתי באמצע [ליצירה]
- [ליצירה] שיר - הלל, למדינת - ישראל, ! ב"ה (שיר זה, מוצע כתחליף - נוסף, להמנון - המדינה;) יום - חדש, אורותיו - השיאיה! השיאיה - אורותיו, אורותיו - הגדולים, הושאויו! ויושאויו, אורותיו, ויבוא, אור גדול - על - כל, אומות - ישראל, על האומה - הפלישתית, האומה - הרוסית, האומה - הרומנית, והדרוזית - גם; כן, כל אומות - ישראל, קמות - לתחיה, לשמש - ולבריכה! האח, הידד, הקץ - לכיבוש. (פזמון. יש לחזור עליו עד בוא המשיח) --- שיר יפה? [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת, ב"ה אני זוכרת את הפעם ההיא (שהיא, אגב, לא נחשבת לפעם שבה לא מצצתי הסברים מהאצבע - הפעם ההיא התחילה מצדי לפחות בתור הגבה לא רצינית בעליל, ולכן גם המשכתי בקו שלי, וד"ל, וגם אתה שיתפת פעולה - אגב. אולי כי לא היה לך "רגע לא נכון" באותו רגע), ולא זכור לי שום התפרצות גועל נפש שכזאת מהפעם הקודמת. אם אמרתי הפעם או בפעם הקודמת משו שפגע בך, זה היה רק בצחוק ולא התכוונתי לפגוע באף אחד, בניגוד לאנשים מסויימים כאן שחושבים שתירוץ של מצברוח רגעי שלהם הוא תירוץ מספיק טוב כדי ללכלך על בנאדם דברים חסרי שחר בפומבי. אם הייתי יודעת שעוד אנשים יקראו את מה שאני כותבת (ויתעניינו בו), אולי הייתי מכניסה את התייחסותי העניינית, אבל היות שאני יודעת שזה מיועד בעיקר לעיניך - אין בי שום רצון לספק לך עוד סיבות ליריקה. לילה טוב. [ליצירה]
תגובות