מדהים!
מאז ששמעתי את חברה שלי מנגנת בדרבוקה אחרי רצח כלשהוא אני יודעת שכל כלי יכול לבכות..
גם גיטרה, גם חליל, וגם דרבוקה (אבלבשביל זה באמת צריך מוכשרות, וכנראה שגם באמת המון עצב..)
[ליצירה]
ואוו, מיש - איך פיספסתי את זה?
מדהים!
מאז ששמעתי את חברה שלי מנגנת בדרבוקה אחרי רצח כלשהוא אני יודעת שכל כלי יכול לבכות..
גם גיטרה, גם חליל, וגם דרבוקה (אבלבשביל זה באמת צריך מוכשרות, וכנראה שגם באמת המון עצב..)
[ליצירה]
לא.
"אך מהות הקשת
נובעת מתוך עצמה"
בייייפ, טעות.
הקשת היא יותר קרובה לאשליה שתלויה בזווית ההסתכלות מאשר למשו שיש לו עצמיות כלשהי שנובעים מתוכה דברים.
[ליצירה]
ממממ... טעים.
ב"ה
פשוט תענוג לעיניים. גם יפה וממושקל ומחורז היטב, וגם לא גורע כלום מהתוכן. וגם סתם כזה שנעים לקרוא. אהבתי במיוחד את הבית הראשון והאחרון, אם כי האמצא הוסיף אווירה.
[ליצירה]
שרה,
כמובן שיש מקום לביקורת מקצועית, אבל תראי לאיזה גועל נפש זה מגיע. עשה לי רע לקרוא את התגובות של נושא אלומותיו, הן נוטפות שנאה ורעל.
אני בהחלט מאמינה לך אם את טוענת שהוא איש מקצועי, אבל הביקורת שלו מראה את האטימות שלו לכל מה ששונה ממנו. אני אתן לך דוגמא: לאונרדו דה וינצ'י למשל היה צייר מאוד מקצועי, אף אחד לא מפקפק בכך. הוא ידע להציג מציאות בצורה מאוד מדוייקת. אבל אם הוא היה רואה את הציורים של דאלי בטח היתה לו הרבה ביקורת עליו: למה השעונים נוזלים? זה בכלל לא אמין, שעונים אף פעם לא נוזלים! והצבעים האלה לא מספיק עשירים, וכו'. ובכ"ז, גם דאלי נחשב אמן מקצועי. אותו דבר בסיפורת: יש כל מיני סגנונות. יש אנשים שמומחים בהצגת מציאות מדוייקת מאוד, שאפשר ממש לגעת בה, ויש אנשים שמומחים ביצירת מציאות הזויה מאוד, שהנפש נכנסת לתוכה. זה אמן וזה אמן. כתיבת סיפור היא לא בהכרח צילום המציאות במצלמת וידאו מילולית.
בקשר לקיצור בדבר החזרה בתשובה - יכול להיות שהיה מקום להאריך, אבל יש דרך לדבר. "ויש בזה משהו לא בוגר בלשון המעטה" - אני מצטערת, אבל מה שלא בוגר פה זה הנסיון הנואש של נושא לנבור מתחת לאדמה ולהראות כמה היצירה של טל נוראית.
בקשר ליומרה, אין לי מושג על איזה יומרה הוא מדבר. רוב הקוראים דווקא הזדהו והיו *בתוך* הסיפור, ולא הרגישו שהסיפור מסתכל עליהם מלמעלה. יש אנשים שאוהבים הרגשה של התעלות וריחוף בעולם קצת סהרורי. נושא לא? חבל, הוא מפסיד.
בקשר לצפיוּת של היצירה - האדון מוזמן לקרוא את התשובות של סוערה לתגובות שכותבים לה כל הזמן. אפילו אם הסוף של הסיפור ידוע מראש, הדרך שבה מגיעים לזה חשובה. ואגב, אני בכלל לא ידעתי במהלך הסיפור שהוא הולך למות בסוף. כמובן אפשר לטעון שאני פשוט מטומטמת, ולא שמתי לב למובן מאליו.
על השפה - לא ראיתי שום דבר שגוי או צולע בצורה שבה טל השתמשה בשפה. בסעיף הזה נושא חשף את השנאה שלו ואת הרצון המתגרה שלו לחפש דברים מתחת לאדמה. ואם כבר שפה - נושא מוזמן להסביר לי מה זה בדיוק "כבר אחרי ארבעה חמישה שורות".. עברי, דבר עברית.
[ליצירה]
:)
אני בטח אראה מטופשת אם אראה את התלהבותי מהסיפור ע"י קריאות שמחה וצהלות וצעקות התלהבות, ולכן לא אתלהב ולא אגיד כמה זה גאוני.
(תנחשו בעצמכם כמה!)
[ליצירה]
[ליצירה]
אין ספק שפירוש הפיל עולה על כולם.
ב"ה
הרי ברור שהפיל הוא יצור גדול ביותר, והוא משול למאור הגדול המופיע בסיפורנו זה. בקשר לרוורס, כמובן שהפיל לא באמת מנסה לסוע ברוורס, אבל כך זה נראה מזווית ראייתו של למל יקירנו! הרי כשהוא מביט ורואה שהשמש לא מופיע, חושש הוא שמא נסוגה היא אחור מפני הרוח והגשם. ומאי "נסוגה אחור" אם לא "לסוע ברוורס"? הרי זה פשיטא של הפשיטא. והמטוס סילון, אם תעמיק היטב תראה שהוא נוהג לטוס במרומים, וד"ל. ואף השמש, שוכנת היא במרומים. ואכמ"ל. המטוס מסמל את למל, המנסה לעלות השמימה, כמובן. וסילון - טוב, זה כבר קשור יותר למה שיקרה בהמשך, כנראה, אז חכו לחלק ג' ע"מ לשמוע את חלקו המסעיר ביותר של פירושי!
-----
למען האמת, זה לא מה שהתכוונתי להגיד, פשוט קיבלתי הודעה במסנג'ר, והיא הולכת ככה: "מוֹיְש אומר/ת:
אז אולי תגיבי?"
אז הנה, אולי הגבתי.
-----
ועניינית: וואווו |פעירת עיניים|. זה באמת באמת עשוי היטב. לקח זמן, אבל זה הגיע, וטוב שכך.
בציפיה לחלק ג',
מישי
[ליצירה]
רק הערה קטנה, מחוץ לדיון:
פונדלי החביב,
עם יומרה ואגו עצומים כשלך, כדאי שתלך ללמוד קצת א-ב בסיסי, שכן לא מכובד שאביר נעלה כמוך כותב בשגיאות כתיב.
שגיאות מי יבין מנסתרות נקני.
אגב, איני יכולה שלא להוות פרסומת מהלכת לעצמי, לפיכך אתה מוזמן לעיין במילון שלי וללמוד מהן שגיאות נכונות ומהן שגיאות לא נכונות.
[ליצירה]
וואוו, גאוני!
איך עוד לא שמו לב ליצירה הזאת?
ממש ממש אהבתי את הרעיון. חזק, גאוני, מרענן.
מזכיר לי פעם שלוזוכרת מי לימד אותי שמלבד המצווה של לנוח בשבת, יש את המצווה של לעשות מלאכה ששה ימים.. משום מה אנחנו נוטים להדגיש את היוצא מן הכלל ולא רואים שגם שאר הדברים מצווים עלינו..
תגובות