העצב מנגן על מיתרי לבי
ברטט של עוצמה עדינה
והם מאמצים אותו אל חיקם
ונושפים רוח באפו
של החליל המיילל.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * אהבתי את הדימוי והמטאפורה שבשירך!!!! חביב ומקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, מיש - איך פיספסתי את זה? מדהים! מאז ששמעתי את חברה שלי מנגנת בדרבוקה אחרי רצח כלשהוא אני יודעת שכל כלי יכול לבכות.. גם גיטרה, גם חליל, וגם דרבוקה (אבלבשביל זה באמת צריך מוכשרות, וכנראה שגם באמת המון עצב..) [ליצירה]
- [ליצירה] מכיר... וואלה נכון, עכשיו גם אני שם לב, שחליל זה כלי למי שרוצה ליילל, לזעוק, לצרוח!!! מכיר את ההרגשה. מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] מממ. יש יופי מיוחד לקטע הזה. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ כמה מסקנות משילובי התגובות: אסתטיקה זה אור ובלי אור אין חיים ו"לפי היהדות" יופי זה חיים, אז יופי זה אסתטיקה "לפי היהדות", מה שהופך את "היהדות" והיווניות לדומות ביותר, ומיטב יכולתו של המילון מאוד יכולתית יען כי הוא היטיב לתאר, ולכן קוראים ליופי בכמה שמות, ואסתטיקה זה אור ואור זה יופי אז עדי רוצה לראות את האור אבל היא באמצע לצוף על ים המוות והגיהנום ונראה לי שחשוך שם. ואודיה תמיד מצטרפת לאנשים בתגובותיה. ומישי פה מבלבלת את המח לכולם, ואף לה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, ב"ה אני לא שמעתי על אותו "סיפור ארוך" שגרם לך לכתוב את מה שכתבת. --- אני לא יודעת מה איתך, אבל כשאני מתווכחת כאן אני לא עושה את זה לשם הוויכוח אלא כדי לנסות להעביר את מה שנראה לי כאמיתִּי. אולי הוספתי קצת התלוצצויות בין ההתייחסויות הענייניות שלי, אולי לא אהבת את ההתלוצצויות, אבל לזה אין שום השפעה על מידת האמיתִּיות של התגובות הענייניות שלי. אני לא מוצצת מהאצבע שום תגובה. אני מנסה סה"כ להגיד את מה שיש לי להגיד. --- אני מבינה שתפסתי את הוד מעלתו ברגע הלא נכון, וזאת הרי סיבה נהדרת להשפיל ולרמוס אותי לעיני כולם. האין זאת חוצפה איומה מצדי לתפוס את כבודו ברגע הלא נכון? הרי הייתי צריכה לדעת שזה מה שמגיע למי שעושה מעשה נתעב שכזה! אז אתה מוזמן להמשיך לשפוך את קיטונך, ותודיע לי כשייגיע איזה רגע-כן-נכון, כי יש לי עוד המון השגות ענייניות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר, ב"ה מי שהערכים שלו הם באמת ערכים והאמונה שלו בדבר מה היא באמת אמונה, לא יהיה קיצוני עד כדי סהרוריות ופראיות. כי מי שיש לו ערכים, חייב להיות שיהיו לו גם ערכים מתנגשים, או יותר נכון מאזנים אחד את השני. מי שהולך עם "דעתו" עד הסוף-ממש-ממש-לגמרי, מעיד בכך על זה שקיצוניותו היא לשם קיצוניות ותו לא. בכל אופן, מידת הקיצוניות של אדם לא משתנה לרוב, ולא משנה כמה צדדים הוא עובר. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה מעצבנת מתמטית, א"א לטעון שדבר מסוים גדול מעצמו. מצד שני, אם מדברים על אינסוף, ניתן להגיד שאינסוף *מסוים* גדול מאינסוף מסוים אחר. היות והחיים אינסופיים, ניתן להגיד שחיים כלשהם אכן גדולים מהחיים (הכלשהמים האחרים). [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שכבר אמרתי: חזק, עמוק, מטורף ושרוט. לאו דווקא בסדר הזה. ויש לי השגות על עניין האפילפסיה כאמור, ואף על עניין המעברים מגוף שלישי לראשון וראשון לשלישי. אם כי זה לא עד כדי כך נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זה פשוט מאד, מויש: אם אתה אומר לי שהיית שמח יותר לתגובה בכללי מאשר לתגובה באישי, ואח"כ אומר שאתה לא רוצה שבגלל זה אני אגיב לך פה - אתה באמת מצפה שאני לא אגיב לך פה? הו, ילדון תמים. אז ככה: זוהי ללא ספק יצירה דגולה, ואתה יודע שאני חושבת ככה, וכדי שגם כולי עלמא ידעו זאת, אומר זאת כאן, בכללי: "הי, זאת יצירה מעולה ביותר". [ליצירה]
- [ליצירה] טעות (זה לא אני, זה השעה!) כליל=קליל. תראו איזה הבדל גדול אות אחת עושה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. :( [ליצירה]
- [ליצירה] וגם הזדהות אישית קטנה: ב"ה "ולו בשביל חורף אחד גשום במיוחד שבו אני עולה על גדותי.." אמנם השיר הזה לא כפשוטו, אבל דווקא אצלי, משומה, אני באמת עולה על גדותיי בעיקר בחורפים... [ליצירה]
- [ליצירה] בלה בלה בלה ב"ה שיר, אני מצטערת שהאשמתי אותך בהאשמות שווא. ואם זה כ"כ מציק לך, התיקונים, אני אשתדל לא לתקן אותך (אבל זה לא אומר שאני לא אתקן אחרים כמובן!). ולעניין: מה שנאמרתי בהודעה הארוכה שלי זה בעצם שלטענה של המנומשים, הטוענת שיושר זה יותר מעשה מסויים וישרות זה יותר כללי, אין כל שחר, ואף ניסיתי להוכיח זאת ע"ע דוגמאות לשוניות מקבילות, שבטח ממש לא מעניין אותך לדעת אותן אז לא אנסה לתרגם אותן לשפת "לא מחוננים ולא בוגרי תרבות" או מה שלא יהיה. [ליצירה]
תגובות