מדהים!
מאז ששמעתי את חברה שלי מנגנת בדרבוקה אחרי רצח כלשהוא אני יודעת שכל כלי יכול לבכות..
גם גיטרה, גם חליל, וגם דרבוקה (אבלבשביל זה באמת צריך מוכשרות, וכנראה שגם באמת המון עצב..)
[ליצירה]
ואוו, מיש - איך פיספסתי את זה?
מדהים!
מאז ששמעתי את חברה שלי מנגנת בדרבוקה אחרי רצח כלשהוא אני יודעת שכל כלי יכול לבכות..
גם גיטרה, גם חליל, וגם דרבוקה (אבלבשביל זה באמת צריך מוכשרות, וכנראה שגם באמת המון עצב..)
[ליצירה]
:)
אני בטח אראה מטופשת אם אראה את התלהבותי מהסיפור ע"י קריאות שמחה וצהלות וצעקות התלהבות, ולכן לא אתלהב ולא אגיד כמה זה גאוני.
(תנחשו בעצמכם כמה!)
[ליצירה]
[ליצירה]
אויש, משו.
ב"ה
זה בא עם הזמן. כמו שאמר אחי להורי בילדותו - כשתהיו קטנים תבינו...
בעניינים כאלה יש גאות ושפל, ויש סיכוי רב כי עוד תזכי להיות קטנה (:. אבל אין ספק שאת גדולה, גדולה!
[ליצירה]
והרי דעת המישי:
אני מסכימה בהחלט שבכי משחרר ומביע רגשות בצורה אמיתית, אבל קשה להגיד ש*זה* מה שהופך אותנו לבני אדם: דווקא האדם מתאפיין בשליטה עצמית, בניגוד לחיה, ששופכת החוצה את רגשותיה ויצריה בלי מודעות ומחשבה.
גם אני מאוד לא מחבבת את השיר המצוטט בסוף, ונראה לי שזה "הו" ב-ה'. (מצטערת על הקטנוניות, כזאת אני).
[ליצירה]
הסבר קט:
ב"ה
זה מעין השלמה של היצירה שהזכרתי (העונות וכו'), ולקרוא רק חצי.. זה פשוט לא שלם... למען האמת כבר כשכתבתי את החלק הראשון תכננתי לכתוב את החלק הנוכחי, כדי שזה יהיה כאילו חורף (החלק הקודם), קיץ (החלק הזה), ועונות המעבר (הסוגריימים, שהם גם זהים בשתי היצירות). אבל היה אז תחילת הקיץ, ולא הייתי מספיק קייצית כדי לכתוב את זה, אז רק עכשיו יצא לי לכתוב. אבל אם עכשיו הייתי מוסיפה ליצירה הקודמת את החלק הזה בתור "עריכת יצירה", אפחד לא היה רואה את זה , אז כתבתי את זה ביצירה חדשה, אבל זה בעצם אותה יצירה... וכוונתי היתה שתקראו אותה בשלמותה. מה גם שאפשר להתחיל לקרוא אותה מאיזה קטע שרוצים, כי זה מעגלי.
מה, אני משווקת את עצמי? אני?! אני אמרתי למישו להעלות מן האוב את החלק הקודם של היצירה, שכבר טבע באבק?..
[ליצירה]
הו, ליאורה, איך עשית דבר כזה?!
אני מאוד כועשת, מה זה כועשת - עוד רגע מתפוצצת! והכל כמובן ברוח טובה ובקלילות. אל דאגה, אני אתגבר על כך שאני מופיעה לעיני כל בעמוד הראשי של צורה.
[ליצירה]
תגובות