העצב מנגן על מיתרי לבי
ברטט של עוצמה עדינה
והם מאמצים אותו אל חיקם
ונושפים רוח באפו
של החליל המיילל.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * אהבתי את הדימוי והמטאפורה שבשירך!!!! חביב ומקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, מיש - איך פיספסתי את זה? מדהים! מאז ששמעתי את חברה שלי מנגנת בדרבוקה אחרי רצח כלשהוא אני יודעת שכל כלי יכול לבכות.. גם גיטרה, גם חליל, וגם דרבוקה (אבלבשביל זה באמת צריך מוכשרות, וכנראה שגם באמת המון עצב..) [ליצירה]
- [ליצירה] מכיר... וואלה נכון, עכשיו גם אני שם לב, שחליל זה כלי למי שרוצה ליילל, לזעוק, לצרוח!!! מכיר את ההרגשה. מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, גאוני! (מצטערת שאין לי יותר מה להגיד.. כל התגובות פה כ"כ עמוקות ורק שלי סתמית כזו..) [ליצירה]
- [ליצירה] מוכשרנית אחת! (אני כמובן, עדיין הכי אוהבת את האנטי לופה:) [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא חמוד מאוד! בוא הנה חתלתולי! --- הבעיה היחידה ביצירה הזו היא שהעלבת את ויקטור. תעשה לי טובה, שום סדרות אינסופיות לא יכולות לזרוק ויקטורים! ויקטור, בהגדרתו, הוא יצור מתמטי חמוד בעל גודל וכיוון וראש וזנב ואישיות משל עצמו! הוא יודע לזוז לבד, לא צריך לזרוק אותו. ו*כן* חשוב הגודל שלו. חשוב גם הגודל וגם הכיוון, אלה הרי המאפיינים שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, פשוט נהדר. ב"ה כבר קראתי קודם, אבל פתאום שמתי לב להרגש אינו דיו.. אז גם כשאתה כותב דברים שאינם ברוח היתולית, עדיין ניתן לראות את קוציך מבצבצים פה ושם בין השורות. [ליצירה]
- [ליצירה] גדול! ב"ה חייבת לתקן: לא 10 מטר לשניה, אלא 9.8. וזה גם תלוי במיקום על פני הגלובוס. וזה בכלל לא מטר לשניה, זה מטר לשניה בריבוע. זה גם לא מהירות, אלא תאוצה. כלומר, כל רגע מהירות הנפילה שלך גדלה ב-9.8 מ\ש. ואם כבר שאלת, בהנחה שבכל קומה יש כ-3 מטרים, תגיע תוך בערך שמונה שניות וחצי. <<מעבר נושא>> ממש אהבתי את היצירה. לא יודעת למה. פשוט אהבתי. בעיקר את המשפט האחרון. וגם את כל האווירה הרגועה הזאת ביצירה, במצב שבדר"כ גורם להיסטריה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן טובי! דוט היה סיפור מדהים! (זה לא ממש קשור ישירות לניק שלי, יען כי הייתי משתמשת בניק הזה לעיתים גם קודם, וגם אח"כ {כאמור - אפחד לא המציא כלום} פשוט כי זה ניק קומפקטי שבקושי רואים אותו. ניסיתי לשים פעם ניק ריק וזה לא תן, אז שמתי נקודה. זה חלק מהנסיון שלי לעשות קונספירציה נגדי ולהעלם ;)) בכולופן, זה היה נקודה אחרי כל מילה (לא אות), ואכן סיפור לא רע. ובקשר לשיר של כוכב, אהבתי ביותר . [ליצירה]
- [ליצירה] פון דה לה מורטה הוא מלאך אלהים, אם נפל על חרבו - ועודו בחיים! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אסתר, אבל דווקא הלקיחה של הנושא האופטימי כביכול והחדרת המרירות גם אליו, היא מה שחזק פה. גם אותי משפט הפתיחה ציער, וגם המגמה הכללית של הקטע ציערה אותי, אבל ללא ספק הזדהיץתי עם המרירות הנוטפת מהמילים. זה פשוט חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לאאא ב"ה אני חולקת עליכם: זה לא שהיא בוחרת דווקא אפיק מסויים ומוותרת על כל האפיקים האחרים. לא. היא יכולה דווקא לעבור בכלמיני אפיקים. הרעיון הוא, שהיא לא רוצה סתם לזרוק את עצמה בלי הגדרה, היא לא רוצה להיות בלי אפיק, היא רוצה שבכל מקרה יהיה לה אפיק מוגדר ומסודר. ומה היתרון באפיק כזה? שהוא יכול להיות ככלי, וגו' (ע"ע תגובתי הקודמת). [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שיש! אני המפלצת, ואני תמיד. אז יש. :-P וזה שיר מאד מעניין. [ליצירה]
תגובות