[ליצירה]
איזה דיון מרתק. הה.
כמה כיף להקפיץ דברים ממעמקי תהום הנשיה.
דיון חביב היה פה על אודות המתמטיקה והשנאה, איך פספסתי. אין ספק שלמתמטיקה צריך דמיון. ולא רק בציור ויקטורים (אני עושה אותם עם ראש מחייך וזנב מסולסל). אצלי המחברות בכל המקצועות מלאות ציורים, שרבוטים וקשקושים למיניהם. במחברת מתמטיקה יש לי ציורי טבע דומם, במחברת תנ"ך יש לי טיוטא של איזה שיר ובמחברת גמרא יש לי סרטוט של טנגנס עם ניסוח כללי של מיקום האסימפטוטות שלו. בכל שיעור נחמד לעסוק בנושא שאינו נושא השיעור.
[ליצירה]
ומה אני עשיתי!??!
ב"ה
חגית מותק, אני מבקשת לא להשחיל את שמי לדיון שלא השתתפתי בו בכלל!!!
"ומישי- הסברתי את עניין שיר השירים"
!?!?
מה את מנסה להביע? אני הייתי פה בכלל? אני שאלתי משהו על שיר השירים?! את הסברת *לי* משהו!?!? מהההה?!
קודם כל אני רוצה לטהר את שמי.
ושנית, אם כבר הזכרת את שמי, אז אולי אני אגיב בכ"ז:
באופן כללי אני מסכימה עם כל מילה של ממזי, ובאופן ברטני אני חושבת שהטיעון של חגית מגוחך ולא לעניין בכלל.
"אבל מה אתם רוצים ממנו?! זו התחושה שלו כשהוא כותב- יש לכם
בעלות על רגשותיו ותחושותיו? לא נראה לכם- אל תקראו אותו
וזהו."
ממש לא מפריעה לי התחושה שלו כשהוא כותב, כל בנאדם חש כלמיני דברים במצבים מסויימים, אבל יש דברים שלא צריך לחשוף בציבור. אל תקראו אותו וזהו זה לא פתרון, כי כדי לדעת מעתה ואילך לא לקרוא אותו, יש הכרח להחשף לפחות לדבר אחד כזה מפרי עטו, ואחרי ההחשפות הנזק כבר נעשה. אבל לגמרי לא שייך לטעון אי בעלות על רגשותיו, כי אף אחד כאן לא טען בעלות על רגשותיו של הכותב.
חגית, לפעמים נדמה לי שאת כ"כ נהנת להתווכח, ואת קצת מאבדת את עצמך. מה שצרם לי זה היהירות המוגזמת שלך והנסיון לעקוץ על כל צעד ושעל. אפשר להתווכח גם אחרת. ואני לא חושבת שאחרי כ"כ הרבה לעג ועקיצות בעניינים שלא תמיד קשורים לוויכוח - כמו צבא למשל, או התעללות בשנינות שממזי אמר - אחרי זה אני לא חושבת שמה שיתקן את האווירה זה לזרוק איזה "ממזי, את יודע שאני מתה עליך". כל הצורה של ההתכתשות האובססיבית שלך עשתה לי קצת רע. וגם היצירה עשתה לי קצת רע, אז בכלל, עכשיו רע לי שני קצתים.
[ליצירה]
ואולי
ב"ה
דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם.
[ליצירה]
זה ש -
ברור שאי אפשר להבין אדם שלם עד הסוף, אבל לענ"ד אין כל קשר בין זה לבין היצירה. היוצר דיבר על רעיון, לא על אדם.
אתה זה אתה - רעיון יפה. אתה נשמע קוקניק.
[ליצירה]
עד שתחפץ! עד שתחפץ!
יקירתי, עוררי את האהבה עד שתחפץ!
זה היה אחד האדמברוכים המוצלחים יותר בפורום!!
אבל עכשיו ממזי חייל, אז אין אדמברוכים מוצלחים. ואחתוש עסוקה, אז אין אדמברוכים בכלל.
אוף
:(
~~~~~~~~
ואלה היו 60 שניות של נוסטלגיה.
~~~~~~~~
בַּחַלּוֹנַי - למה לא חלונותי?
קוֹלֵך - שכחת פה חלק מהניקוד.
יָרֵאתִי - גם פה לא ניקדת.
מַרְאֵךְ - כנ"ל.
בְּסֵתֶר - כנלנ"ל.
תָּסֵר - כנלנליי"ם
מֵאוֹר - נעל, הכל בסדר איתך?
הַדֵּק - אני מתחילה לדאוג.
בְּבֵיתִי - אני לא מאמינה... נעל לא מנקד...
עַכְשָׁו - איפה ה-י', איפה?!?
------
עד כאן פינת ההערות המעצבנות של מישי. אני יודעת שהערות כאלה זה לפרטי, אבל זה פשוט זועק: נעל לא מנקד? היהפוך יאיר את נעליו ונמר חברבורותיו?
--------
ועכשיו על השיר:
נשמע טוב, לא רע כלל. כרגיל, השנינוֹת חביבות למדי.
~~~~~~~~~~~
אין לקחת באופן אישי דבר וחצי דבר מכל הנאמר בהודעה זו, מלבד הדברים הטובים.
[ליצירה]
מתקרבת -
ב"ה
היא מתמוגגת, ומעריצה את יאיר, וקוראת לעצמה ערוגה! מי היא כבר יכולה להיות?...
ערוגה מותק - רק עכשיו עלית? למה לא שאלת אותי פשוט?
המייל שלו מסגיר.
אה, ואם כבר אני מנצלשת את היצירה, אז נציין שהדהים אותי איך שהיא עשויה טוב (אפילו: טוווב).
[ליצירה]
הו, נהדר!
אם תפרצי עוד כמה גבולות, תוכלי להיות מתומן, או אפילו מצולע בן 23 צלעות, אם את רוצה. ואם תמשיכי ככה, תצליחי לשאוף לעיגול, כי מצולע משוכלל שמספר צלעותיו שואף לאינסוף הוא כבר ממש כמעט עיגול!
תגובות