פַּעַם הָיִיתִי זוֹחֵל בְּפִתּוּלִים עֲדִינִים רְטֻבִּים הָיִיתִי אוֹכֵל אֶת עַצְמִי וּמְחַפֵּשׂ אוֹתָךְ שָׁם אַחַר כַּךְ הִפְסַקְתִּי לָרוּץ וְהִתְחַלְתִּי מְגַלֵּם אֶת עַצְמִי בִּשְׁתִיקָה דֶּרֶך סִדְקֵי עוֹרִי הָיִיתִי נֶחְשָׂף לְאוֹרֵךְ וּמְפַחֵד לְהִזָּהֵר עַכְשָׁו אֲנִי מְפַרְפֵּר אֶל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלָּךְ מְנַעֵר אֵלַיִךְ כְּנָפַיִם שֶׁתַּצִּיתִינִי אַהֲבָה