הירח המלא יושב בנחת על צמרתו של ברוש גבוה ומשקיף אל חיות הלילה האנושיות. שקט. שלווה בעולם. אך הסערה בלב חיות הלילה האנושיות מסעירה את הירח. גם צמרת הברוש מרקדת והעשב הנע ברוח ונדמה כי מתפלל הוא - חש כי נושבות בו רוחות חדשות. האדמה חובקת את בניה, והרגשות מסתחררים בקרבה. ובפנים - כולם ישנים בדממה. לא חשים בהמולה סביבם. לא שומעים את הרגש, לא מריחים את הרוח, לא רואים את מנגינת הלב. ערפול החושים המוחלט לא אוחז בהם. רק חולף מעליהם ובליטוף קל מאחל - ליל מנוחה.