מקצה העולם עד קצהו
נמשך,
גם אם צפון היטב.
כמו יין עליו
חשמל נִסך
והוא שיכור
לא רואה דרכו.
רק היא רואה דרכו,
דרכה.
וכשנוצר המגע,
שום כח יותר לא יפריד.
כי בעצם
היתה זו תמיד
נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה... נגעת בי... [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:)) נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית... 'אבן שואבת' בלעז... [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את משחק המילים בשורה השלישית. וגם באופן כללי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] פעם מישהי אמרה לי שהיא "שומרת על נגיעה" (ולא שומרת נגיעה) בלי קשר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, עמוק! בתחילה הייתי בטוח שמדובר במגנט עצמו וביחס בינו לבין סיכת המגנט ובעצם, עד הסוף אני לא בטוח איפה נגמר המשל ומתחיל הנמשל. [ליצירה]
- [ליצירה] מטאפורה מעניינת [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה מתחברת לסוף: מקצה העולם ועד קצהו- נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים [ליצירה]
- [ליצירה] , '? [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לאאא ב"ה אני חולקת עליכם: זה לא שהיא בוחרת דווקא אפיק מסויים ומוותרת על כל האפיקים האחרים. לא. היא יכולה דווקא לעבור בכלמיני אפיקים. הרעיון הוא, שהיא לא רוצה סתם לזרוק את עצמה בלי הגדרה, היא לא רוצה להיות בלי אפיק, היא רוצה שבכל מקרה יהיה לה אפיק מוגדר ומסודר. ומה היתרון באפיק כזה? שהוא יכול להיות ככלי, וגו' (ע"ע תגובתי הקודמת). [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זה פשוט מאד, מויש: אם אתה אומר לי שהיית שמח יותר לתגובה בכללי מאשר לתגובה באישי, ואח"כ אומר שאתה לא רוצה שבגלל זה אני אגיב לך פה - אתה באמת מצפה שאני לא אגיב לך פה? הו, ילדון תמים. אז ככה: זוהי ללא ספק יצירה דגולה, ואתה יודע שאני חושבת ככה, וכדי שגם כולי עלמא ידעו זאת, אומר זאת כאן, בכללי: "הי, זאת יצירה מעולה ביותר". [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. ב"ה היתי מגיבה על כל אחת ואחת מהיצירות שלך שכרגע גמרתי לצלול בהן, אבל אין לי משהו מיוחד להגיד, חוץ מלהביע תדהמה ועונג צרוף מהכשרון שלך. אני לא רוצה להפיג את הקסם של היצירה הזאת, שלמרות הסוף הנורא נשארת יצירה מדהימה, ולכן רק אביע את הזדהותי עם אוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] . ב"ה רק אדם עם דמיון כמו שתיארת כאן יכול לכתוב ככה, ברפרוף חלומי, זורם ומשכר חושים. מרגישים שהמילים קטופות ישר מהמחשבה הטהורה. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, שומדבר שכתוב יפה זה בעצם מן תחושה כזו שעוברת. (ללא כל שיפוט - האם זה טוב או לא טוב לכתוב יפה כלום). [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שיש משהו חזק ביכולת התמצות, אבל סו - את ללא ספק מדברת שטויות. סרבול? הורסת? [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שפירוש הפיל עולה על כולם. ב"ה הרי ברור שהפיל הוא יצור גדול ביותר, והוא משול למאור הגדול המופיע בסיפורנו זה. בקשר לרוורס, כמובן שהפיל לא באמת מנסה לסוע ברוורס, אבל כך זה נראה מזווית ראייתו של למל יקירנו! הרי כשהוא מביט ורואה שהשמש לא מופיע, חושש הוא שמא נסוגה היא אחור מפני הרוח והגשם. ומאי "נסוגה אחור" אם לא "לסוע ברוורס"? הרי זה פשיטא של הפשיטא. והמטוס סילון, אם תעמיק היטב תראה שהוא נוהג לטוס במרומים, וד"ל. ואף השמש, שוכנת היא במרומים. ואכמ"ל. המטוס מסמל את למל, המנסה לעלות השמימה, כמובן. וסילון - טוב, זה כבר קשור יותר למה שיקרה בהמשך, כנראה, אז חכו לחלק ג' ע"מ לשמוע את חלקו המסעיר ביותר של פירושי! ----- למען האמת, זה לא מה שהתכוונתי להגיד, פשוט קיבלתי הודעה במסנג'ר, והיא הולכת ככה: "מוֹיְש אומר/ת: אז אולי תגיבי?" אז הנה, אולי הגבתי. ----- ועניינית: וואווו |פעירת עיניים|. זה באמת באמת עשוי היטב. לקח זמן, אבל זה הגיע, וטוב שכך. בציפיה לחלק ג', מישי [ליצירה]
- [ליצירה] תחיית המתים מוריה, למדת כישוף פעם? את עוסקת בהעלאה באוב? אני מרגישה ממש כאילו משכו אותי מהקבר בכח (דווקא היה נמנום נעים) או לפחות העלו אותי באוב.. תחיית המתים בהתגלמותה! תודה על המחמאות, בכל אופן. גם אני שמחה שיש אותך בעולם, בלעדייך הייתי נותרת לעד במעמקי תהום הנשיה! [ליצירה]
- [ליצירה] הנער הזה, *עכשיייווו* הוא מלאך. אולי בחייו הוא לא היה מלאך, אבל עכשיו - הוא מלאך. לכל אדם יש נקודה טובה כלשהי, איזשהו מעשה טוב. לאחר המוות, כשהבשר מתאכל אם אינני טועה, נשמת האדם גומרת לכפר על כל עוונותיה, וכשנגמרים העוונות נשארים רק הדברים הטובים, ואז הנער הזה הוא מלאך, כי יותר אין בו דברים רעים. [ליצירה]
- [ליצירה] יוּ, את מותק את. [ליצירה]
תגובות