ריח האדמה הדשנה, הרעננה, והשלווה האינסופית הכחולה של השמים משגעים אותי. משהו מתערבל בתוכי. סוער, משתוקק, כמהַ. רוצָה לחזור לעצמי. מנסה להתכרבל בחיקם של אמא אדמה ואבא שבשמים, אך לשווא.
יודעת שיש רק דרך אחת להיות בשניהם.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אי! זה כאב! איך כזה קצר יכול להיות כ"כ קולע... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! חזק מאוד! ככה צריך לכתוב- מעט מילים שתופסות כל כך הרבה! אהבתי מאוד ואולי אעיז ואומר שגם הזדהיתי... [ליצירה]
- [ליצירה] מישי את כותבת מקסים. שתי היצירות שאחרונות שלך כואבות ממש, מקוה שתהיה לך סיבה לכתוב משו משמח יותר. אני, לפחות, מחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] אימלה.. מצמרר.. ויפיפה. [ליצירה]
- [ליצירה] "התפתלות" התפתלות - זו המילה שעלתה לי כש"טעמתי" את הקטע הזה.. טוב.. מה "טובי אור נטובי" יכול להגיב על "להיות או להיות יותר"... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] . באמת יפה. ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. כואב. איך שבשורה אחת אומרים מה שבמונולוגים שלמים אני לא מצליח. "רק דרך אחד להיות בשניהם..." למרות שישנה דרך אחרת... לחיות באדמה... במדינה... ובשמיים... בתפילה... א"י תו"י וע"י... הא.... אידיאלים..... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה פשוט יפייפה , נסי למצוא דרך אחרת ולהיות הרבנה יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] ווה הה. א.. אא. אא אאא.. אא.. ...אאא.. לא מצליחה להגיב. ערבבת אותי עם עצמי ואני לומוצאת מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד על כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת. את בוודאי חיה יותר ממי שעובר באדישות על החיים וכל מה שיש לו זה הבלי הבלים. אולי בגלל זה את נאלצת לסבול מחיי יתר. But I could have told you Vincent This world was never meant for one as beautiful as you. שתזכי להרבה שמחה! [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח, איזה כשרון עילאי. בטח קיבלת את זה ממני :) [ליצירה]
- [ליצירה] . ב"ה מרתקת היא השאלה, מה היתה הכותרת הקודמת שהוזכרה בדבריה של אודיה? ועצוב, עצוב לחשוב על כך שכשיסתלקו מן העולם כל אותם אנשים ברי מזל שזכו לראות את הכותרת הישנה, לא ישאר לה עוד זכר, ואיש לא ידע שאי פעם היתה לשיר זה כותרת אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל לא ערב עכשיו. רק חמש וחצי לפנות צהריים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו.... ממש ממש. ב"ה עדי - אני חושבת שהכוונה לא כדומה או כשונה ביחס לדברים אחרים, אלא כשביל, כדרך מסודרת ומוגדרת. נראה לי שהכוונה היא שכשיש דרך מסודרת היא כמו כלי, ואפשר למלא אותה, ומתקרבת יכולה לעלותעל גדותיה, אבל כשהדרך לא מוגדרת, כשממילא מניחים למים לזרום לאן שבא להם, אז הם פשוט זורמים לאן שבא להם, ואין שום חידוש ואין פריצה ואין איזה משהו למלא, משהו שסוגר עליהם והם מצטברים בו. ותקנו אותי אם אני טועה. [ליצירה]
- [ליצירה] ולדעתי, ב"ה הזמן הוא נתון, נתון לנו. אנחנו אלה שעוברים בתוכו מצירוץ כזה, ולא יכולים לעצור. הכל תלוי בנקודת המבט. ובכ"ז, אם תנסה לשער בדמיונך רגע כלשהו שהיית רוצה לשמר - נשמר, אם תנסה לדמיין שהזמן לא זז באותו רגע, אולי תראה שדווקא הנצחיות שלו יכולה לגרוע מהיופי, והרגעיות היא מה שעושה אותו למה שהוא... רגע. [ליצירה]
- [ליצירה] רק הערה קטנה, מחוץ לדיון: פונדלי החביב, עם יומרה ואגו עצומים כשלך, כדאי שתלך ללמוד קצת א-ב בסיסי, שכן לא מכובד שאביר נעלה כמוך כותב בשגיאות כתיב. שגיאות מי יבין מנסתרות נקני. אגב, איני יכולה שלא להוות פרסומת מהלכת לעצמי, לפיכך אתה מוזמן לעיין במילון שלי וללמוד מהן שגיאות נכונות ומהן שגיאות לא נכונות. [ליצירה]
- [ליצירה] מה? להקפיץ את הסיפור החמוד הזה? איזה סיפור חמוד?! כמעט חטפתי התקף לב מחדש בכל שורה. נראה לי שנלחצתי כמו אמא של המספר בערך. איזה יופי זה, הלוואי שגם אני הייתי יכולה לא להתקבל על הדעת. [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שיש! אני המפלצת, ואני תמיד. אז יש. :-P וזה שיר מאד מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] יונתן, המשפט האחרון של פרמה הוכח בעזרת כלים מתמטיים שהתפתחו מאות שנים אחרי שפרמה מת, כך שלא יתכן שההוכחה שמוכרת לנו כיום היא ההוכחה שפרמה הוכיח בזמנו, ולכן יש רבים הטוענים שהוא פשוט היתל במתמטיקאים, בלי כל קשר לכך שהבעיה נפתרה בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה של סיפור. שנון ומצחיק ונהדר. רק את אכילס והצב לא הבנתי. והתיאורים שלך היו מאד יפים ומתאימים לדמויות, רק לא הבנתי למה הפכת את גלואה לטיפוס משועמם. פשוט כי לא היה לך משו נחמד להלביש עליו? או שיש סיבה עמוקה? לסיכום, "אנחנו המתמטיקאים, כולנו קצת משוגעים" [ליצירה]
תגובות