מקצה העולם עד קצהו
נמשך,
גם אם צפון היטב.
כמו יין עליו
חשמל נִסך
והוא שיכור
לא רואה דרכו.
רק היא רואה דרכו,
דרכה.
וכשנוצר המגע,
שום כח יותר לא יפריד.
כי בעצם
היתה זו תמיד
נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה... נגעת בי... [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:)) נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית... 'אבן שואבת' בלעז... [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את משחק המילים בשורה השלישית. וגם באופן כללי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] פעם מישהי אמרה לי שהיא "שומרת על נגיעה" (ולא שומרת נגיעה) בלי קשר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, עמוק! בתחילה הייתי בטוח שמדובר במגנט עצמו וביחס בינו לבין סיכת המגנט ובעצם, עד הסוף אני לא בטוח איפה נגמר המשל ומתחיל הנמשל. [ליצירה]
- [ליצירה] מטאפורה מעניינת [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה מתחברת לסוף: מקצה העולם ועד קצהו- נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים [ליצירה]
- [ליצירה] , '? [ליצירה]
- [ליצירה] הראל חומד, ב"ה אם תקרא את דברי לעומק, אולי תבין. אם בכ"ז תתקע באמצע, הרי הסבר מפורט: "אסוציאציה חופשית - " זה אומר שמה שבא אחרי המקף, הוא האסוציאציה החופשית שלי לשיר הנוכחי. "ספקות מאת חתלתולי" - האסוציאציה החופשית שלי היא יצירה בשם ספקות, מאת חתלתולי. אולי יש עוד ספקותים שאני לא מכירה, אבל אני מדברת על ספקות מאת חתלתולי. ולסיכום: כשקראתי את השיר הנוכחי, שחובר ע"י אורי יקירנו, זה הזכיר לי במידת מה את היצירה "ספקות" מאת היוצר "החתלתול של שרדינגר". מובן עד כאן? [ליצירה]
- [ליצירה] . איזה יופי! אהבתי את הקטע עם היאיר עוד היאיר. [ליצירה]
- [ליצירה] רק הערה קטנה, מחוץ לדיון: פונדלי החביב, עם יומרה ואגו עצומים כשלך, כדאי שתלך ללמוד קצת א-ב בסיסי, שכן לא מכובד שאביר נעלה כמוך כותב בשגיאות כתיב. שגיאות מי יבין מנסתרות נקני. אגב, איני יכולה שלא להוות פרסומת מהלכת לעצמי, לפיכך אתה מוזמן לעיין במילון שלי וללמוד מהן שגיאות נכונות ומהן שגיאות לא נכונות. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא חמוד מאוד! בוא הנה חתלתולי! --- הבעיה היחידה ביצירה הזו היא שהעלבת את ויקטור. תעשה לי טובה, שום סדרות אינסופיות לא יכולות לזרוק ויקטורים! ויקטור, בהגדרתו, הוא יצור מתמטי חמוד בעל גודל וכיוון וראש וזנב ואישיות משל עצמו! הוא יודע לזוז לבד, לא צריך לזרוק אותו. ו*כן* חשוב הגודל שלו. חשוב גם הגודל וגם הכיוון, אלה הרי המאפיינים שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גמני לא הבנתי מה בדיוק עובר על ההבל. הדמות הוא זכר שלובש בגד ים, שבא בצורת מכנסיים קצרות ורחבות, להגדרתך. אני זוכרת לפני זמן כלשהו, די קרוב להצטרפותו של מגן, שהוא מרסם פה את התמונה הזאת. אני עדה! היה פה דיון על התפישה שמביע הצילום, לגבי גדולת האדם וכו'. היו תגובות רבות. ואם זכרוני אינו מטעני בפרסום הקודם מגן כבר אמר שהוא צילם. אם אני לא טועה. [ליצירה]
- [ליצירה] ! ב"ה מדהים! מצויין! מרטיט לב! מעורר פרצי צחוק עזים! אמש ניסיתי לכתוב לך תגובה אבל הגולם שלי התפחלץ. אז בכל אופן, את משו משו, ילדה. פשוט משתפרת מרגע לרגע. אין מילים. אם כי יותר כיף לשמוע את זה בטלפון עם טון הדיבור שלך, שכ"כ מתאים לסיפור הזה. עכשיו נלך להגיב על השני בסדרה... [ליצירה]
- [ליצירה] ואני... ב"ה אני הייתי קוראת ליצירה קוטג' תנובה, ובגוף היצירה כותבת - חמישה אחוזי שומן בלבד. ובאופן קצת יותר רציני - סוערה, אולי ב"פשטות" הכוונה לססגוניות של הצבעים, כלומר, אין פה צבעים אפרוריים כאלה כמו עולמם של המבוגרים. זה ציור שמזכיר פשטות של ילדות כזאת, מן הסתכלות נאיבית ונחמדת על העולם. את המורכבות ביצירה אני דווקא רואה לא בצבעים אלא בקווים. למשל, הנזילה בצהוב בהיר קצת מפרה את ההרגשה של הפשטות, ובכלל, משהו בטשטוש שמסביב הקווים עושה הרגשה של רטיבות כזאת, אולי אפילו דמעה. משהו שמפר את השלווה שבתמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח, איזה כשרון עילאי. בטח קיבלת את זה ממני :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. :( [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שכבר אמרתי: חזק, עמוק, מטורף ושרוט. לאו דווקא בסדר הזה. ויש לי השגות על עניין האפילפסיה כאמור, ואף על עניין המעברים מגוף שלישי לראשון וראשון לשלישי. אם כי זה לא עד כדי כך נורא. [ליצירה]
תגובות