מקצה העולם עד קצהו
נמשך,
גם אם צפון היטב.
כמו יין עליו
חשמל נִסך
והוא שיכור
לא רואה דרכו.
רק היא רואה דרכו,
דרכה.
וכשנוצר המגע,
שום כח יותר לא יפריד.
כי בעצם
היתה זו תמיד
נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
- העונות עונות, אתה מתענה - הגרסה המלאה
- חיות הלילה האנושיות
- להיות או להיות יותר?
- העונות עונות, אתה מתענה - הגרסה הבלתי מלאה
- סנה בוער באש
קשור אלי
- [ליצירה] יפה... נגעת בי... [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:)) נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית... 'אבן שואבת' בלעז... [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את משחק המילים בשורה השלישית. וגם באופן כללי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] פעם מישהי אמרה לי שהיא "שומרת על נגיעה" (ולא שומרת נגיעה) בלי קשר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, עמוק! בתחילה הייתי בטוח שמדובר במגנט עצמו וביחס בינו לבין סיכת המגנט ובעצם, עד הסוף אני לא בטוח איפה נגמר המשל ומתחיל הנמשל. [ליצירה]
- [ליצירה] מטאפורה מעניינת [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה מתחברת לסוף: מקצה העולם ועד קצהו- נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים [ליצירה]
- [ליצירה] , '? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ציפציפ נודד ב"ה אתה ומויש בדיוק אותו דבר. אתם לא מבינים שאי אפשר ללמד מישו להיות אדם שמח בלהגיד לו "תקשיב, אל תכתוב כזה עצוב, טוב? זה מ'זה חבל על הכשרון שלך". קודם כל, רוב הדברים היפים הם עצובים, יען כי כתיבה היא דרך נפוצה להביע עצב. שמחה, לרוב, מובעת בדרכים אחרות - ריקוד, שירה בקולי קולות, וכדו'. אם תקרא את היצירות של עצמך תשים לב שגם הן לא שמחות במיוחד. רגע, אמרתי "קודם כל", אז אני אמורה להגיד עכשיו "שנית". המממ... טוב: שנית, הכתיבה דווקא עוזרת להוציא את העצב ולהתמודד איתו, הלא כן? אם אתה מבקש ממישו לא לכתוב על משו אתה בעצם מבקש ממנו לכלוא את עצמו, וזה בלתי אפשרי בעליל. הא לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מממ! ב"ה כמו כל תגובה שלי זה חייב להתחיל בהערות לשוניות: שיר - סלנג ולא סלנג'. שימי לב להגיה: הגרש ששמת שם הורס הכל. מתקרבת - במקום להסתבך עם השורוק של "ישרות", פשוט אמרי "יושר".. זה נהיר יותר, שמיש יותר ותקין יותר. --- ועכשיו לעניין: למען האמת לא התכוונתי להגיב בכלל, אבל מה שזה עם הנמשים אמר בדיחתו הקצרה, הפריע לי. (אוי לא, אני הולכת להסתכן עכשיו בוויכוח ארוך ורב מימדים עם ההוא עם הנמשים.. טוב, חייבים לקחת את הסיכון): "אני לא רואה חוסר לגיטימיות באמירה שמייחסת את הדרך הנכונה ביותר לאחת מן הדרכים." "נכון ביותר" זה עניין אובייקטיבי. מה שנכון לי לא נכון לך. כמובן שיש דברים לא נכונים, אבל בגדר הנכון יש הרבה מקום לנטיות לכאן או לשם, בהתאם לאדם, ואני חושבת שזה הכרחי. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. :( [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי עוד הרבה מה לאמור, פונדל. אך מפני דרכי שלום ונעם, אומר שלום (ונעם?) ואשאיר לך את המילה האחרונה. היה בטוב אתה וכל צבא אביריך! (: [ליצירה]
- [ליצירה] אלפא, נניח באופן היפותטי מאוד שיש זרעים שצומחים הפוך. אי אפשר להגיד שהם "לא יודעים" לאן ללכת או משהו. אם הם עושים כך, הם בסה"כ נמשכים אחרי כח המשיכה. וזה לא קורה, זה פשוט לא!!!!! אני עוד אוכיח לך את זה בצורה נחרצת. הם חיים. הם יצורים חיים. נושם, אוכל, גדל ומתרבה = חי. תארי לך שאדם חי, חלילה, קבור עמוק באדמה. הוא צריך אוויר! הוא צריך שמש! הוא ינסה למצוא את הדרך למעלה. ואין מצב שהוא לא ידע איפה זה למעלה. כח המשיכה מושך למטה, כך שלמעלה זה הכיוון ההפוך. ותחושת הלמעלה טבועה באינסטינקט של החי, הוא לא צריך להיות ניוטון כדי לדעת איפה למעלה. ניוטון רק הגדיר כמה דברים שהיו מעורפלים לאנשים. גנבת - קטע מעולה, ממש אהבתי. אם כי הייתי מוסיפה בסוף בנימה של אופטימיות וסגירת מעגל, שגם בתפוח המרדן הזה יש זרע, שיצמח שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה של סיפור. שנון ומצחיק ונהדר. רק את אכילס והצב לא הבנתי. והתיאורים שלך היו מאד יפים ומתאימים לדמויות, רק לא הבנתי למה הפכת את גלואה לטיפוס משועמם. פשוט כי לא היה לך משו נחמד להלביש עליו? או שיש סיבה עמוקה? לסיכום, "אנחנו המתמטיקאים, כולנו קצת משוגעים" [ליצירה]
- [ליצירה] לקח לי כמה שניות לשים לב לשנינות בכותרת.. גדול! וגם מזכיר לי - אבל ממש ממש מזכיר לי - משהו שכתבתי פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מדהים. אין מילים בפי. בואו לראות! זה פשוט מוש-לם! החריזה, המשקל, הכל עשוי כ"כ בקפידה. פשוט אין מילים. וגם התוכן פסדר. (הממ, מעניין למה החריזה והמשקל מושלמים.. טובי, לגלות להם?) [ליצירה]
- [ליצירה] נו, מה הפלא? ב"ה מה הפלא שהנעל התלהב מהשיר? הרי השורה האחת לפני אחרונה, אותה שורה שלא התחברה לעדי (ואף לי), די דומה לשורה מסויימת מהשיר האחרון של אותו נעל. אודיה, מה עם זכויות יוצרים? ובכלל, אם השורה הזאת לא מתאימה לדעת עדי ולדעתי, אז לה לשים אותה? (סתם כדי להתחנף לנעל?) [ליצירה]
- [ליצירה] . ב"ה רק אדם עם דמיון כמו שתיארת כאן יכול לכתוב ככה, ברפרוף חלומי, זורם ומשכר חושים. מרגישים שהמילים קטופות ישר מהמחשבה הטהורה. [ליצירה]
תגובות