מקצה העולם עד קצהו
נמשך,
גם אם צפון היטב.
כמו יין עליו
חשמל נִסך
והוא שיכור
לא רואה דרכו.
רק היא רואה דרכו,
דרכה.
וכשנוצר המגע,
שום כח יותר לא יפריד.
כי בעצם
היתה זו תמיד
נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה... נגעת בי... [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:)) נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית... 'אבן שואבת' בלעז... [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את משחק המילים בשורה השלישית. וגם באופן כללי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] פעם מישהי אמרה לי שהיא "שומרת על נגיעה" (ולא שומרת נגיעה) בלי קשר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, עמוק! בתחילה הייתי בטוח שמדובר במגנט עצמו וביחס בינו לבין סיכת המגנט ובעצם, עד הסוף אני לא בטוח איפה נגמר המשל ומתחיל הנמשל. [ליצירה]
- [ליצירה] מטאפורה מעניינת [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה מתחברת לסוף: מקצה העולם ועד קצהו- נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים [ליצירה]
- [ליצירה] , '? [ליצירה]
- [ליצירה] אבל לא ערב עכשיו. רק חמש וחצי לפנות צהריים. [ליצירה]
- [ליצירה] עד שתחפץ! עד שתחפץ! יקירתי, עוררי את האהבה עד שתחפץ! זה היה אחד האדמברוכים המוצלחים יותר בפורום!! אבל עכשיו ממזי חייל, אז אין אדמברוכים מוצלחים. ואחתוש עסוקה, אז אין אדמברוכים בכלל. אוף :( ~~~~~~~~ ואלה היו 60 שניות של נוסטלגיה. ~~~~~~~~ בַּחַלּוֹנַי - למה לא חלונותי? קוֹלֵך - שכחת פה חלק מהניקוד. יָרֵאתִי - גם פה לא ניקדת. מַרְאֵךְ - כנ"ל. בְּסֵתֶר - כנלנ"ל. תָּסֵר - כנלנליי"ם מֵאוֹר - נעל, הכל בסדר איתך? הַדֵּק - אני מתחילה לדאוג. בְּבֵיתִי - אני לא מאמינה... נעל לא מנקד... עַכְשָׁו - איפה ה-י', איפה?!? ------ עד כאן פינת ההערות המעצבנות של מישי. אני יודעת שהערות כאלה זה לפרטי, אבל זה פשוט זועק: נעל לא מנקד? היהפוך יאיר את נעליו ונמר חברבורותיו? -------- ועכשיו על השיר: נשמע טוב, לא רע כלל. כרגיל, השנינוֹת חביבות למדי. ~~~~~~~~~~~ אין לקחת באופן אישי דבר וחצי דבר מכל הנאמר בהודעה זו, מלבד הדברים הטובים. [ליצירה]
- [ליצירה] זאת התגובה ה-87 בשרשור. י"ג תגובות נותר לגבב כדי להגיע למספר מלבב. בקרוב חגיגות המאה לשרשור וכולכם מוזמנים אליו לסור! (וסליחה על ההתערבות הממש לא שייכת, אל תדאגו - אני כבר הולכת) [ליצירה]
- [ליצירה] :) אני בטח אראה מטופשת אם אראה את התלהבותי מהסיפור ע"י קריאות שמחה וצהלות וצעקות התלהבות, ולכן לא אתלהב ולא אגיד כמה זה גאוני. (תנחשו בעצמכם כמה!) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דיון מרתק. הה. כמה כיף להקפיץ דברים ממעמקי תהום הנשיה. דיון חביב היה פה על אודות המתמטיקה והשנאה, איך פספסתי. אין ספק שלמתמטיקה צריך דמיון. ולא רק בציור ויקטורים (אני עושה אותם עם ראש מחייך וזנב מסולסל). אצלי המחברות בכל המקצועות מלאות ציורים, שרבוטים וקשקושים למיניהם. במחברת מתמטיקה יש לי ציורי טבע דומם, במחברת תנ"ך יש לי טיוטא של איזה שיר ובמחברת גמרא יש לי סרטוט של טנגנס עם ניסוח כללי של מיקום האסימפטוטות שלו. בכל שיעור נחמד לעסוק בנושא שאינו נושא השיעור. [ליצירה]
- [ליצירה] בלי פאניקה, (יש בריטניקה). ב"ה שיר, תפסיקי להתעצבן. הוא באמת לא אחד שצריך להתעצבן ממנו. הוא בעצמו לא יודע מה הוא אומר. הוא אוהב את הפוזה, שיבושם לו. אם כבר אז אפשר לרחם עליו קצת. אבל להתעצבן?! לא חבל עליך, שירוש? [ליצירה]
- [ליצירה] אני חולקת עליכם מאד! המיץ פטל כ"כ מוסיף. כל מילה כאן מוסיפה, בעצם. אין אף מילה מיותרת. ואם לא היתה הנפילה בסוף - זה היה פחות אמיתי, פחות מהלב, ופחות מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, גאוני! איך עוד לא שמו לב ליצירה הזאת? ממש ממש אהבתי את הרעיון. חזק, גאוני, מרענן. מזכיר לי פעם שלוזוכרת מי לימד אותי שמלבד המצווה של לנוח בשבת, יש את המצווה של לעשות מלאכה ששה ימים.. משום מה אנחנו נוטים להדגיש את היוצא מן הכלל ולא רואים שגם שאר הדברים מצווים עלינו.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ש - ברור שאי אפשר להבין אדם שלם עד הסוף, אבל לענ"ד אין כל קשר בין זה לבין היצירה. היוצר דיבר על רעיון, לא על אדם. אתה זה אתה - רעיון יפה. אתה נשמע קוקניק. [ליצירה]
- [ליצירה] והרי דעת המישי: אני מסכימה בהחלט שבכי משחרר ומביע רגשות בצורה אמיתית, אבל קשה להגיד ש*זה* מה שהופך אותנו לבני אדם: דווקא האדם מתאפיין בשליטה עצמית, בניגוד לחיה, ששופכת החוצה את רגשותיה ויצריה בלי מודעות ומחשבה. גם אני מאוד לא מחבבת את השיר המצוטט בסוף, ונראה לי שזה "הו" ב-ה'. (מצטערת על הקטנוניות, כזאת אני). [ליצירה]
תגובות