ריח האדמה הדשנה, הרעננה, והשלווה האינסופית הכחולה של השמים משגעים אותי. משהו מתערבל בתוכי. סוער, משתוקק, כמהַ. רוצָה לחזור לעצמי. מנסה להתכרבל בחיקם של אמא אדמה ואבא שבשמים, אך לשווא.
יודעת שיש רק דרך אחת להיות בשניהם.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אי! זה כאב! איך כזה קצר יכול להיות כ"כ קולע... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! חזק מאוד! ככה צריך לכתוב- מעט מילים שתופסות כל כך הרבה! אהבתי מאוד ואולי אעיז ואומר שגם הזדהיתי... [ליצירה]
- [ליצירה] מישי את כותבת מקסים. שתי היצירות שאחרונות שלך כואבות ממש, מקוה שתהיה לך סיבה לכתוב משו משמח יותר. אני, לפחות, מחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] אימלה.. מצמרר.. ויפיפה. [ליצירה]
- [ליצירה] "התפתלות" התפתלות - זו המילה שעלתה לי כש"טעמתי" את הקטע הזה.. טוב.. מה "טובי אור נטובי" יכול להגיב על "להיות או להיות יותר"... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] . באמת יפה. ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. כואב. איך שבשורה אחת אומרים מה שבמונולוגים שלמים אני לא מצליח. "רק דרך אחד להיות בשניהם..." למרות שישנה דרך אחרת... לחיות באדמה... במדינה... ובשמיים... בתפילה... א"י תו"י וע"י... הא.... אידיאלים..... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה פשוט יפייפה , נסי למצוא דרך אחרת ולהיות הרבנה יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] ווה הה. א.. אא. אא אאא.. אא.. ...אאא.. לא מצליחה להגיב. ערבבת אותי עם עצמי ואני לומוצאת מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד על כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת. את בוודאי חיה יותר ממי שעובר באדישות על החיים וכל מה שיש לו זה הבלי הבלים. אולי בגלל זה את נאלצת לסבול מחיי יתר. But I could have told you Vincent This world was never meant for one as beautiful as you. שתזכי להרבה שמחה! [ליצירה]
- [ליצירה] אהההההההההחחחחחח ב"ה מממ... כמה אוויר נשפת בי הרגע! אסוציאציה חופשית: מזכיר לי את ההדים ביצירה עם החימר. עוד אסוציאציה שעלתה לי: ריק לא רק יוצר הרמוניות. כל העולם בנוי מריק! אם לא היה ריק היינו נקודה אחת קטנה מרוכזת מאוד. כל השוני שבין דבר לדבר בעולם קיים בגלל הרווחים, ואכמ"ל. אוף, היה לי יותר מה לכתוב, התבלבלתי באמצע [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אם מבקשים אני חייבת למלא את תפקידי! ב"ה אין ספק שהשילוב בין הירוק-חאקי לשחור המטאלי ובין היד המאובקת, לחלקה העליון המרוח ונמשך כמו בהבזק מהירות, מעיד על הרצון לאחד בין הישן לחדש , בין הטבעיות והחיבור לאדמה הנושנים, ובין המהירות וההבזקים של התקופה המודרנית והפוסט-מודרנית. המוטיב של המחשת תנועה בתמונה, שבעצם לא זזה, בולט כאן מאוד. אך רואים שכל הקווים שממחישים תנועות מכוונים כלפי מטה. כמו-כן, גם היד פונה למטה. אולי בגלל כח המשיכה, בגלל שכך נח לו לאדם לחיות - לרדת למטה. לעלות זה תמיד יותר קשה. הטשטוש הקל שבקצות האצבעות, שקרובות ללמטה, מראה רק מעט מן העלטה והערפילים שמצפים למטה. גם הקווים מצד ימין שנראים כמו שבר בדף נמצאים למטה. מתחילים מהקצה, ומנסים לחלחל גם למקומות הנעלִים יותר. היד מתוארת בפירוט רב, ואינה נראית שמוטה כלפי מטה אלא זזה וחיה, בעלת אישיות. אם כי קצוות האצבעות מִטשטשות ככל שהן מתקרבות ל"למטה" האיום, שמעכיר את הכל. עד כאן להיום, תודה למאזינינו ושלום רב. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת ילד, לא חשבתי שאתה שותף לפשע, שכן הכתובת שבראש העמוד היא של ממזי. אתה מוזמן ברצון רב למחוק את ה-ר' משמי. מנחם הראה לי את הסיפור הזה כראיה לכך שאני קיימת. אם תמחק את ה-ר', אוכל להוכיח לו נחרצות שאני כלל לא קיימת. [ליצירה]
- [ליצירה] שתי אזנייך השעירות תמונת שעווה האוטמת את מוחך בלונה פארק של עור ותוף וחושך מחליקים אל תוך ראשך המתפוצץ הנקרע משירך. (שיר מקסים כתבתי, הא?) ועכשיו תגובה: השיר שלך די נחמד (אם כי לא כמו שלי), אבל למה נחיריים? :) [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמוני. אני מומחית לענייני שלמות :-P [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, משו. ב"ה זה בא עם הזמן. כמו שאמר אחי להורי בילדותו - כשתהיו קטנים תבינו... בעניינים כאלה יש גאות ושפל, ויש סיכוי רב כי עוד תזכי להיות קטנה (:. אבל אין ספק שאת גדולה, גדולה! [ליצירה]
- [ליצירה] מה הטכניקה באמת? [ליצירה]
- [ליצירה] בלי להעליב, כמובן - התמונה אכן נראית מעובדת. הדבר הראשון שחשבתי כשראיתי אותה היה "אבל לא יכול להיות שקצת אחרת מעבדת תמונות, ממש לא מתאים לה!". אבל לדעתי זאת אחת ההצלחות בתמונה הזו: הצלחת ליצור, באמצעים טבעיים לגמרי, מראה סוריאליסטי ותלוש. בקשר לעומק, אולי היה אפשר לצלם את הבד בטיפה יותר פרופיל כך שגם קולטים חלק מהעומק של החור, וגם עדיין רואים את המסגד. אני לא יודעת אם היה אפשר, זה תלוי כמובן בתנאים שמציב לך בד היוטה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנער הזה, *עכשיייווו* הוא מלאך. אולי בחייו הוא לא היה מלאך, אבל עכשיו - הוא מלאך. לכל אדם יש נקודה טובה כלשהי, איזשהו מעשה טוב. לאחר המוות, כשהבשר מתאכל אם אינני טועה, נשמת האדם גומרת לכפר על כל עוונותיה, וכשנגמרים העוונות נשארים רק הדברים הטובים, ואז הנער הזה הוא מלאך, כי יותר אין בו דברים רעים. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מקסים, והשיר מאד יפה ומעורר מחשבה. האם אפשר באמת להוולד שוב ושוב? גם העלים הנושרים מגיעים בשלב מסויים לאדמה קשה, ומתפוררים אל הלא-כלום בלי לגעת בעומק השורש. שום דבר לא יכול להיות כמו שהיה. הלידה המחודשת כביכול, היא לדעתי צמיחה של ענף חדש. ההתחבטות בגעגועים ובעבר לא מצליחה להחזיר אותנו לשם. רק להכאיב קצת ולהעיף אותנו ברוח. וגם אני לא ממש הבנתי את הקשר לדם. [ליצירה]
תגובות