ריח האדמה הדשנה, הרעננה, והשלווה האינסופית הכחולה של השמים משגעים אותי. משהו מתערבל בתוכי. סוער, משתוקק, כמהַ. רוצָה לחזור לעצמי. מנסה להתכרבל בחיקם של אמא אדמה ואבא שבשמים, אך לשווא.
יודעת שיש רק דרך אחת להיות בשניהם.
כואב.
איך שבשורה אחת אומרים מה שבמונולוגים שלמים אני לא מצליח.
"רק דרך אחד להיות בשניהם..."
למרות שישנה דרך אחרת...
לחיות באדמה... במדינה...
ובשמיים... בתפילה...
א"י תו"י וע"י...
הא....
אידיאלים.....
יפה.
על כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת. את בוודאי חיה יותר ממי שעובר באדישות על החיים וכל מה שיש לו זה הבלי הבלים. אולי בגלל זה את נאלצת לסבול מחיי יתר. But I could have told you Vincent
This world was never meant for one as
beautiful as you. שתזכי להרבה שמחה!
[ליצירה]
אאוץ'.
כואב.
איך שבשורה אחת אומרים מה שבמונולוגים שלמים אני לא מצליח.
"רק דרך אחד להיות בשניהם..."
למרות שישנה דרך אחרת...
לחיות באדמה... במדינה...
ובשמיים... בתפילה...
א"י תו"י וע"י...
הא....
אידיאלים.....
יפה.
[ליצירה]
בס"ד
על כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת. את בוודאי חיה יותר ממי שעובר באדישות על החיים וכל מה שיש לו זה הבלי הבלים. אולי בגלל זה את נאלצת לסבול מחיי יתר. But I could have told you Vincent
This world was never meant for one as
beautiful as you. שתזכי להרבה שמחה!
[ליצירה]
[ליצירה]
למה השבעתי אתכם?
ב"ה
לי זה דווקא הזכיר את השעיר לעזאזל. אבל לפני שראיתי את החלק התחתון של התמונה!!
וגם מבחינה טכנית החלק התחתון של התמונה עשוי הרבה יותר טוב: יותר עומק, יותר זרימה, והשתקפת - ממש בטוב טעם. אבל בחלק העליון, קודם כל יש קווי מתאר חזקים מאוד - מה שקצת מוריד לדעתי, ושנית - המפלים ישרים כמו סרגל, ולא גועשים ועפים במרווח קטן מהצוק, כמו שהם במציאות. וגם החלקים שמהםיוצאיםהמפלים - לא ממש ברור מה הולך שם: ניסחה את זה יפה שקופית, מאיפה בדיוק יוצאים המיל במפל? אני חושבת שזה בעיקר הקווי מתאר, וגם קצת הצללה, שהרדידו את עומק התמונה (לא עומק רוחני! רק פיזי!) בחלקה העליון.
אבל למרות כל ההערות השוליות שלי (והן באמת שוליות מבחינתי, אפילו שהן תופסות כמה שורות) - זה פשוט ציור מקסים. ומחינת ההרגשות שזה עושה והתכנים שאפשר להכניס לזה, אין לי מה להגיד, אז אני לא אומרת.
[ליצירה]
נגה נגה! את ילדותית, את כותבת מילים חיצוניות כקליפת נגה, את מרושעת, את הוא הצד האפל בהתגלמותו, את בחורה רדודה שמתלהבת משנינויות חסרות תוכן, ובנוסף לכל את מכשייפה! נכון? אה, בעצם זאת אני.
ועכשיו נעבור לגברת הנכבדה:
צחית צחית, לפני שאת באה לבקר, קראי נא את המילים שאת עצמך כותבת:
"כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח"
ראשית: תיבול זה ב-ת'.
שנית: נדבך זה ב-ד' ו-כ', נטבח זה מישהו שנרצח באכזריות. אם טיבול מוסיף נטבחים לעולם, לא כדאי לטבל. אבל ממילא א"א לטבל אלא רק לתבל.
שלישית: המילה "עלול" לא שייכת כי היא מבטאת נימה שלילית, והנדבך הנוסף עקב השנינות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי. על כן היתה מתאימה לכאן המילה "עשוי".
בעצם, ההערה האחרונה לא שייכת, כי הוספת נטבחים היא אכן דבר שלילי ולכן יש לומר עלול.
ובכן, המסקנה העיקרית שנובעת מן הדברים היא שקליפת הנגה , בנוסף לכל פשעיה, גם בחרה בדרך הקלה והוסיפה נטבחים לעולם.
אבוי לך, נגה.
אך אל דאגה, אומרים שעד הושענא רבא ניתן לכפר על עוונות. יש לך הזדמנות אחרונה!
[ליצירה]
טובי, שכחת בית אחד:
תבלז ורב הוד רך ימב הרב.
נפגש ותלדק, נפרד ותלעד.
מב קשא דם, אככוש לותר גליו,
לאי וכלל מצוא אתא שרא בד.
(העיבוד נעשה בחפיפוּת, ועל כן הוא פחות מושקע משלך).
[ליצירה]
הרעיון מקסים, והשיר מאד יפה ומעורר מחשבה.
האם אפשר באמת להוולד שוב ושוב? גם העלים הנושרים מגיעים בשלב מסויים לאדמה קשה, ומתפוררים אל הלא-כלום בלי לגעת בעומק השורש.
שום דבר לא יכול להיות כמו שהיה. הלידה המחודשת כביכול, היא לדעתי צמיחה של ענף חדש. ההתחבטות בגעגועים ובעבר לא מצליחה להחזיר אותנו לשם. רק להכאיב קצת ולהעיף אותנו ברוח.
וגם אני לא ממש הבנתי את הקשר לדם.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
השיר היחיד שראיתי בו הסרת כובע היה של שמואל ירושלמי.
וזה מעיד הרבה על הבד שממנו עשוי הכובע שלך!
וכמובן, אני תמיד שמחה להתפס בכלכלתי. אם כבר, אפשר לתפוס את ביבי בכלכלתו, לי אין כ"כ כלכלה משלי.
(ולמקרה שלא הבנת את הרמז: היתה לך פה שגיאת כתיב קטנה).
אני לא חושבת שיש צורך בחרבות. אא"כ אתה בא ע"מ לחרחר ריב. או סתם לנחור ולחרחר באזנינו, בקולך הערב כקרקור עורב. אני חושבת שביקורת שנאמת בנעם ובעדינות יכולה להקלט טוב יותר אצל היוצר, כאשר לא תוקפים אותו - הוא כמובן מוכן לשמוע.
[ליצירה]
מה אתה מגחך?
ב"ה
האינך יודע שבאנטרקטיקה, בקור החודר דרך כל העצמות, כללל המוני האנשים שחיים שם מדליקים את הלפטופ בתוך האיגלו, קוראים את מילותיו של שמואל ירושלמי, ולבם מתחמם (עליו)?
ומרוב ששיריו מדברים (או צועקים) על כל לב, אין צורך לתרגם אותם, לפי סימני הפיסוק, הכל כבר מובן!
הנה, לדוגמא, שיר שתורגם לצ'רקסית:
- ! ,
- - ;
!!!!!!
!! , - , ;
!!! , -
הרי כל קומוניסט שפוי (יש דבר כזה?), לאחר קריאת שיר כזה, ישר מתעוררים בו ניצוצות קומוניסטיותו והוא הולך להבעיר צמיגים כדי לחמם את הנשים החד הוריות שאין להן כסף לקנות מזגן משוכלל עם תריס נפרד לכל חדר שלא עושה יובש!
תגובות