ריח האדמה הדשנה, הרעננה, והשלווה האינסופית הכחולה של השמים משגעים אותי. משהו מתערבל בתוכי. סוער, משתוקק, כמהַ. רוצָה לחזור לעצמי. מנסה להתכרבל בחיקם של אמא אדמה ואבא שבשמים, אך לשווא.
יודעת שיש רק דרך אחת להיות בשניהם.
כואב.
איך שבשורה אחת אומרים מה שבמונולוגים שלמים אני לא מצליח.
"רק דרך אחד להיות בשניהם..."
למרות שישנה דרך אחרת...
לחיות באדמה... במדינה...
ובשמיים... בתפילה...
א"י תו"י וע"י...
הא....
אידיאלים.....
יפה.
על כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת. את בוודאי חיה יותר ממי שעובר באדישות על החיים וכל מה שיש לו זה הבלי הבלים. אולי בגלל זה את נאלצת לסבול מחיי יתר. But I could have told you Vincent
This world was never meant for one as
beautiful as you. שתזכי להרבה שמחה!
[ליצירה]
אאוץ'.
כואב.
איך שבשורה אחת אומרים מה שבמונולוגים שלמים אני לא מצליח.
"רק דרך אחד להיות בשניהם..."
למרות שישנה דרך אחרת...
לחיות באדמה... במדינה...
ובשמיים... בתפילה...
א"י תו"י וע"י...
הא....
אידיאלים.....
יפה.
[ליצירה]
בס"ד
על כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת. את בוודאי חיה יותר ממי שעובר באדישות על החיים וכל מה שיש לו זה הבלי הבלים. אולי בגלל זה את נאלצת לסבול מחיי יתר. But I could have told you Vincent
This world was never meant for one as
beautiful as you. שתזכי להרבה שמחה!
[ליצירה]
[ליצירה]
איזה דיון מרתק. הה.
כמה כיף להקפיץ דברים ממעמקי תהום הנשיה.
דיון חביב היה פה על אודות המתמטיקה והשנאה, איך פספסתי. אין ספק שלמתמטיקה צריך דמיון. ולא רק בציור ויקטורים (אני עושה אותם עם ראש מחייך וזנב מסולסל). אצלי המחברות בכל המקצועות מלאות ציורים, שרבוטים וקשקושים למיניהם. במחברת מתמטיקה יש לי ציורי טבע דומם, במחברת תנ"ך יש לי טיוטא של איזה שיר ובמחברת גמרא יש לי סרטוט של טנגנס עם ניסוח כללי של מיקום האסימפטוטות שלו. בכל שיעור נחמד לעסוק בנושא שאינו נושא השיעור.
[ליצירה]
שתי אזנייך השעירות
תמונת שעווה האוטמת
את מוחך
בלונה פארק
של עור ותוף וחושך
מחליקים אל תוך ראשך
המתפוצץ
הנקרע משירך.
(שיר מקסים כתבתי, הא?)
ועכשיו תגובה: השיר שלך די נחמד (אם כי לא כמו שלי), אבל למה נחיריים? :)
[ליצירה]
יצחק'לה..
ב"ה
אם אחותך לא תרביץ לך, היא תחטוף מכיווני. ההחלטה בידה, לסבול ממני או לסבול ממך. בכל אופן, כבר השלמת על עוף, אז אני מבטלת את המכות.
[ליצירה]
פונדלה מורטה...
פונדל, הייתי מציעה שתמחק את היצירות שלך, אתה קולח גם בלעדיהן וכל המוסיף גורע.
ולך להתקלח, זה יעזור לך להיות יותר קולח, ותשטוף טוב את הפה.
הקורא, כידוע, אינטליגנט, אז תפסיק לחזור על הטיעון הזה בכל תגובה ותשאיר לו קצת מקום למחשבה. (ואל תכנס לו לפה, מסריח שם).
אגב, פונדל, האם פיצול האישיות שלך הוא כרוני או שאתה סתם נהנה לדבר על עצמך בגוף שלישי?
ועוד משהו קטן לסיום: האגודה להגנה על שמואלים ירושלמים שוקלת לצרף אותך כמותג בכיר באגודה. קבל זאת כמחמאה.
--
אנוכך - את משהו משהו, כהרגלך.
[ליצירה]
התגעגעתי!
ב"ה
איפה היית כ"כ הרבה זמן?
ובקשר לשיר - מקסים. אבל גורם לי להתגעגע לחורף עוד יותר. אם כי אני עדיין לא בטוחה אם אני מסכימה איתך ש"אהבה היא רק שם שנתנו החולמים לגעגוע". לא יודעת, לפעמים אהבה מכילה יותר מאשר געגוע בלבד, אבל אין לי מילים לתאר מה עוד היא מכילה.
תגובות