נער. צעיר וחי, רענן ומלא מרץ. זאב יטרוף. יחלק שלל. לבו מלא עד פיצוץ.
ואני - כורע, רובץ כארי. מי יקימני... אז איך, איך אעלה אל אבי, והנער שבי איננו איתי? איך אעלה אליו מן הבור הזה אם עוד לא הספקתי להיות נער, וכבר תשו כל כוחותי ולבי התייבש?
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה.. אבל אם אינני טועה, מישי, את הרעיון הזה אמר איזה רב... נדמה לי הרבי מפשיסחא... אבל אני לא בטוחה. ייתכן מאוד, כמובן, שחשבת על זה לגמרי בעצמך וכיוונת לדעת גדולים ((:. [ליצירה]
- [ליצירה] מממ, תודה, מתקרבת. ב"ה לעניות דעתי חשבתי על זה לגמרי בעצמי, קצת בהשראת המנגינה הנפלאה שאהרון רזאל חיבר לפסוק הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] רק פצחתי את הפה והנה עוד יצירתנכית יפה! שימוש יפה מאוד במינוחים!! רק אני צריך לקרוא את זה עודפעם ככה בעיון כדי להבין מה המסר והכוונה... [לא אמרתי כבר שאי אפשר להבין כשכותבים קצר?? :-))] [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מוצלח! יפה, מישי, אהבתי את הרעיון, ובמיוחד את השימוש במונחים בשביל ההמחשה :-) לא הייתי מתפלא אם הייתי שומע את זה בתור איזה פירוש חסידי, וכמובן שזה מצויין גם בתור מה שזה! ממש יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מישי.. זה ממש ממש יפה. מאד הזדהיתי. אהבתי גם את החמקמקות בזהות הנער- בהתחלה הוא זיכרון רחוק, ואחר כך מישהו שמעולם לא הגיע. בקיצור- יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו יפה , "עשה" לי משהו .... תודה , וחג שמח . [ליצירה]
- [ליצירה] ... אז יפה מאוד מצידך (:. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... מאוד אמיתי, בעיני. שימוש יפה בפסוק... [ליצירה]
- [ליצירה] פון דה לה מורטה הוא מלאך אלהים, אם נפל על חרבו - ועודו בחיים! [ליצירה]
- [ליצירה] רק הערה קטנה, מחוץ לדיון: פונדלי החביב, עם יומרה ואגו עצומים כשלך, כדאי שתלך ללמוד קצת א-ב בסיסי, שכן לא מכובד שאביר נעלה כמוך כותב בשגיאות כתיב. שגיאות מי יבין מנסתרות נקני. אגב, איני יכולה שלא להוות פרסומת מהלכת לעצמי, לפיכך אתה מוזמן לעיין במילון שלי וללמוד מהן שגיאות נכונות ומהן שגיאות לא נכונות. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה גיברת לוי, מאיזה פסוק את למדה לגבי איסור נגיעה? והאם המילה טומאתה לא נזכרת בו במקרה? [ליצירה]
- [ליצירה] כשאני קוראת את השיר הוא מתנגן לי בראש בקול שלך, אבל חלק מהקטעים חסרים לי בקול שלך, כי קראת יותר מדי בשקט , ובדיוק באו כמה משאיות ופיזרו את הרגע. [ליצירה]
- [ליצירה] ולדעתי, ב"ה הזמן הוא נתון, נתון לנו. אנחנו אלה שעוברים בתוכו מצירוץ כזה, ולא יכולים לעצור. הכל תלוי בנקודת המבט. ובכ"ז, אם תנסה לשער בדמיונך רגע כלשהו שהיית רוצה לשמר - נשמר, אם תנסה לדמיין שהזמן לא זז באותו רגע, אולי תראה שדווקא הנצחיות שלו יכולה לגרוע מהיופי, והרגעיות היא מה שעושה אותו למה שהוא... רגע. [ליצירה]
- [ליצירה] שלא תבינו לא נכון - השיער שלי לא בכלל לא חלק! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זה פשוט מאד, מויש: אם אתה אומר לי שהיית שמח יותר לתגובה בכללי מאשר לתגובה באישי, ואח"כ אומר שאתה לא רוצה שבגלל זה אני אגיב לך פה - אתה באמת מצפה שאני לא אגיב לך פה? הו, ילדון תמים. אז ככה: זוהי ללא ספק יצירה דגולה, ואתה יודע שאני חושבת ככה, וכדי שגם כולי עלמא ידעו זאת, אומר זאת כאן, בכללי: "הי, זאת יצירה מעולה ביותר". [ליצירה]
- [ליצירה] נההה... ב"ה בלי להסתכל אפילו על זה שזה חוצפה מצד ילד, הסוף של מתקרבת פשוט יותר מתאים, אין מה לאמור. אם לוקחים את הסוף של ילד זה הורס את כל האפקט זלדה. לא תעשה כלאיים בין זלדה לרחל! חוצמיזה שגם מבחינה פנימית יותר אהבתי את הסוף של מתקרבת. של ילד גם לא נשמע לי מתאים, וגם פחות קוסם לי במשמעויות הטמונות בו. וגם חצוף, שלא לדבר על זה בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] מה? להקפיץ את הסיפור החמוד הזה? איזה סיפור חמוד?! כמעט חטפתי התקף לב מחדש בכל שורה. נראה לי שנלחצתי כמו אמא של המספר בערך. איזה יופי זה, הלוואי שגם אני הייתי יכולה לא להתקבל על הדעת. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין! תוך חיפוש פשוט בגוגל, מצאתי עוד תרגום לג'ברווקי (שלישי בינתיים, אבל בטח יש המון..) רוצים? http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=21865&blogcode=405579 [ליצירה]
תגובות