[ליצירה]
אסתריקה -
ב"ה
אולי לא הובנתצי היטב. כוונתי היתה שההפחתה בהצללה היא מה שעושה את זה כך. את צודקת שזה יוצר מרחק בין הקרוב לרחוק, וזה טוב, אבל בנוסף לזה, אם תסתכלי טוב תראי שהחלק העליון, בעיקר החלק העליון של החלק העליון, נראה קצת כמו משטח ולא כמו הר. כדי להוסיף לתלת מימדיות הייתי מציעה להוסיף קצת קווים שמתארים את הצד של ההר, ולא רק את ה"משטח" הקדמי, כמו שיש בחלקים אחרים של הציור. זה נראה קצת, בחלקים העליונית עם הקו מתאחר, כאילו זה הר חתוך - יש צד תלת מימדי של ההר, ומהצד השני הוא פשוט חתוך ישר ישר ומאונך לקרקע. כאילו אם עולים בעיניים בתמונה, ורוצים לרדת למאחורה של ההר שרואים בתמונה, אין לאן לרדת, זה נראה כאילו פשוט חתוך שם. זה כנראה מה שהפריע לי. וגם המפל, נראה כאילו הוא מגיע משומקום וזורם ישר. קודם כל, תחילת הנביעה היא לא ישרה, אלא פורצת קדימה ואז נופלת למטה, בקצת מעוגלות כזאת, כשכל הזמן מתחזקת הנטיה של המים ללמטה ופוחתת הנטיה קדימה עד שזה נעשה קו ישר, וגם בקו הישר שזה נעשה אח"כ, יש קצת התזות והתעקמויות.
אולי אני נשמעת יותר מדי ביקורתית, אבל באמת באמת כוונתי לדברים קטנים, שאולי רק אני שמה לב אליהם, ובכלל - התמונה מדהימה. אני מעירה הערות כאלה על צ'ופצ'יקים קטנים שהפריעו לי, רק כשאני רואה שהרמה של הציור גבוהה ויש למה לצפות מהיוצר..
[ליצירה]
מתקרבת -
ב"ה
אם לא שמת לב, כשהוא מדבר בשם עצמו הוא נשאר בסגנון המיושן והגבוה. הוא עובר לסגנון יומיומי רק כשהוא מצטט את אשתו. ומובן למה, הרי היא מאלה שרוצים להיות מודרניים ושלא מגדירים עצמם דתיים.
[ליצירה]
(כמו שאמר איש חכם אחד:) נו, באמת..
אתה לא יודע מה זה דופלו? בוש והכלם!
לדעתי זה חלק מהחלומיות של החלום. כמו שאמרת בעצמך, "התמונות לא לגמרי ברורות, הדמויות לא לחלוטין מאופיינות".
הראל - אני חולקת עליך בכל לשון של מחלוקת! למה נונסנס?!!? חלום זה עניין שברומו של עולם! אדם שחולם נמצא בעולמות עליונים ורמים ביותר! אדם ישן שרוי במצב שבו הוא חי 98 אחוז וארבע שישיות, ומת אחוז אחד ושתי שישיות! (סופרפוזיציה, למומחים שבינינו). האין זה דבר נעלה ביותר, כ"כ קרוב לעוה"ב?!
[ליצירה]
עד שתחפץ! עד שתחפץ!
יקירתי, עוררי את האהבה עד שתחפץ!
זה היה אחד האדמברוכים המוצלחים יותר בפורום!!
אבל עכשיו ממזי חייל, אז אין אדמברוכים מוצלחים. ואחתוש עסוקה, אז אין אדמברוכים בכלל.
אוף
:(
~~~~~~~~
ואלה היו 60 שניות של נוסטלגיה.
~~~~~~~~
בַּחַלּוֹנַי - למה לא חלונותי?
קוֹלֵך - שכחת פה חלק מהניקוד.
יָרֵאתִי - גם פה לא ניקדת.
מַרְאֵךְ - כנ"ל.
בְּסֵתֶר - כנלנ"ל.
תָּסֵר - כנלנליי"ם
מֵאוֹר - נעל, הכל בסדר איתך?
הַדֵּק - אני מתחילה לדאוג.
בְּבֵיתִי - אני לא מאמינה... נעל לא מנקד...
עַכְשָׁו - איפה ה-י', איפה?!?
------
עד כאן פינת ההערות המעצבנות של מישי. אני יודעת שהערות כאלה זה לפרטי, אבל זה פשוט זועק: נעל לא מנקד? היהפוך יאיר את נעליו ונמר חברבורותיו?
--------
ועכשיו על השיר:
נשמע טוב, לא רע כלל. כרגיל, השנינוֹת חביבות למדי.
~~~~~~~~~~~
אין לקחת באופן אישי דבר וחצי דבר מכל הנאמר בהודעה זו, מלבד הדברים הטובים.
[ליצירה]
לא.
"אך מהות הקשת
נובעת מתוך עצמה"
בייייפ, טעות.
הקשת היא יותר קרובה לאשליה שתלויה בזווית ההסתכלות מאשר למשו שיש לו עצמיות כלשהי שנובעים מתוכה דברים.
[ליצירה]
תחיית המתים
מוריה, למדת כישוף פעם? את עוסקת בהעלאה באוב?
אני מרגישה ממש כאילו משכו אותי מהקבר בכח (דווקא היה נמנום נעים) או לפחות העלו אותי באוב.. תחיית המתים בהתגלמותה!
תודה על המחמאות, בכל אופן. גם אני שמחה שיש אותך בעולם, בלעדייך הייתי נותרת לעד במעמקי תהום הנשיה!
[ליצירה]
הו, ליאורה, איך עשית דבר כזה?!
אני מאוד כועשת, מה זה כועשת - עוד רגע מתפוצצת! והכל כמובן ברוח טובה ובקלילות. אל דאגה, אני אתגבר על כך שאני מופיעה לעיני כל בעמוד הראשי של צורה.
[ליצירה]
[ליצירה]
הו, שמואל היקר...
ב"ה
אכן, מותר להשתמש בכתיב לקוי לשם ה-ח-ר-י-ז-ה. אך אם תשים לב, אין בשיר שלך א-ף שורה שמתחרזת עם "קודר". ואתה גם כותב "זיעקי" במקום "זעקי". מכאן שאתה טועה סתם, פשוט כי אינך יודע לכתוב נכון, ולא לשום תכלית נעלה ומשגבת.
[ליצירה]
הרעיון מקסים, והשיר מאד יפה ומעורר מחשבה.
האם אפשר באמת להוולד שוב ושוב? גם העלים הנושרים מגיעים בשלב מסויים לאדמה קשה, ומתפוררים אל הלא-כלום בלי לגעת בעומק השורש.
שום דבר לא יכול להיות כמו שהיה. הלידה המחודשת כביכול, היא לדעתי צמיחה של ענף חדש. ההתחבטות בגעגועים ובעבר לא מצליחה להחזיר אותנו לשם. רק להכאיב קצת ולהעיף אותנו ברוח.
וגם אני לא ממש הבנתי את הקשר לדם.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
מה?
להקפיץ את הסיפור החמוד הזה? איזה סיפור חמוד?! כמעט חטפתי התקף לב מחדש בכל שורה. נראה לי שנלחצתי כמו אמא של המספר בערך.
איזה יופי זה, הלוואי שגם אני הייתי יכולה לא להתקבל על הדעת.
תגובות