כשנלחמים בכימיה
בין אנשים
יש לאטום הכל, לא להשאיר פתח לאוויר
לא להיות רגישים
יש לחבוש מסכות
של שחור
לחבר את המסנן
ולנשום אויר
קר.
מנוכר.
אסור, אסור להפגע מדבר
ואם נפגעים -
אסור לבכות.
יש להזריק בכוח חומר מייבש
דמעות
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ו..... אפשר גם במקום להלחם להיות שמחים אף אחד לא עומד מול זה... אבל ממש יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש יפה אהבתי מאוד מאוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש ממש אהבתי. גם את הכתיבה, אבל בעיקר את הנשמה (:. [ליצירה]
- [ליצירה] מיש, כמו תמיד, אהבתי. חבל שלא ראיתי את זה שלשום, זה היה כ"כ במקום.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אבל זה ממש עצוב. שלפעמים צריך להלחם. עצוב- אבל יפה. למה "אבל" בעצם. הדברים הכי יפים הם העצובים, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] יו! איזה יופי!!! (האמת, זה יפה עד כדי מזעזע... שימוש שחור במסכות אב"כ...) ביטוי מוצלח ושונה לדברים האלה בתוך הקרטונים שאנחנו חייבים להצמד ולהתיידד איתם... (למרות שעם שלי אני ברוגז... ניסיתי! באמת ניסיתי!! אבל היא לא רוצה להיות ידידה שלי..) מעניין, אולי אפשר להוסיף גם את החלק הכי חשוב במסכה... הקשית הזו....:-) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת ברכות שיר יפה ואמיתי [ליצירה]
- [ליצירה] דיתיייייי תודה שאמרת לי. בהחלט מקסים. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] *** רעיון נפלא!:) ועוד איכשהו נכנס לנו ככה למציאות.. (תרתי משמע) ירח אוהב!:) [ליצירה]
- [ליצירה] מישיייייייייי מקסיייייייייייייייייייייייייייים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו.... ממש ממש. ב"ה עדי - אני חושבת שהכוונה לא כדומה או כשונה ביחס לדברים אחרים, אלא כשביל, כדרך מסודרת ומוגדרת. נראה לי שהכוונה היא שכשיש דרך מסודרת היא כמו כלי, ואפשר למלא אותה, ומתקרבת יכולה לעלותעל גדותיה, אבל כשהדרך לא מוגדרת, כשממילא מניחים למים לזרום לאן שבא להם, אז הם פשוט זורמים לאן שבא להם, ואין שום חידוש ואין פריצה ואין איזה משהו למלא, משהו שסוגר עליהם והם מצטברים בו. ותקנו אותי אם אני טועה. [ליצירה]
- [ליצירה] הההה, נחת רוח. ב"ה רק רציתי להגיד לכם שכל פעם מחדש כיף לקרוא את השרשור הזה. פשוט מלבב. אתם חמודימים. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, מרק, אחרי הכל תמונה שווה אלף מילים. (טכנית, בתמונות אפשר לעשות להטוטים מגניבים יותר עם הרעיון הזה. ובכ"ז, הביצוא המילולי שלך מוצלח והרעיון יפה). [ליצירה]
- [ליצירה] בלי פאניקה, (יש בריטניקה). ב"ה שיר, תפסיקי להתעצבן. הוא באמת לא אחד שצריך להתעצבן ממנו. הוא בעצמו לא יודע מה הוא אומר. הוא אוהב את הפוזה, שיבושם לו. אם כבר אז אפשר לרחם עליו קצת. אבל להתעצבן?! לא חבל עליך, שירוש? [ליצירה]
- [ליצירה] צחית יקירתי, אולי כדאי שתסתכלי בשם השולח של התגובה? מי שכתב את התגובה זה *אני* ולא נגה. עתה, את מוזמנת לקרוא שוב את תגובתי בידיעה שאני לא נגה :-) וסתם, למקרה שלא שמת לב - כל מה שאמרתי היה בצחוק. אני מצטערת אם לפעמים אני לא ממש מובנת, ואנשים לוקחים אותי קשה מדי. הייתי צריכה להוסיף איזה סמיילי או שניים. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, מגניב, טוב שאמרת. זה ידוע שהוא גאון. גמני לא הייתי שמה לב שטובי אור נטובי זה טו בי אור נוט טו בי אם סו לא היתה אומרת לי שטובי אמר לה. [ליצירה]
- [ליצירה] נגה נגה! את ילדותית, את כותבת מילים חיצוניות כקליפת נגה, את מרושעת, את הוא הצד האפל בהתגלמותו, את בחורה רדודה שמתלהבת משנינויות חסרות תוכן, ובנוסף לכל את מכשייפה! נכון? אה, בעצם זאת אני. ועכשיו נעבור לגברת הנכבדה: צחית צחית, לפני שאת באה לבקר, קראי נא את המילים שאת עצמך כותבת: "כמובן שטיבול שנון עלול להוסיף נטבח" ראשית: תיבול זה ב-ת'. שנית: נדבך זה ב-ד' ו-כ', נטבח זה מישהו שנרצח באכזריות. אם טיבול מוסיף נטבחים לעולם, לא כדאי לטבל. אבל ממילא א"א לטבל אלא רק לתבל. שלישית: המילה "עלול" לא שייכת כי היא מבטאת נימה שלילית, והנדבך הנוסף עקב השנינות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי. על כן היתה מתאימה לכאן המילה "עשוי". בעצם, ההערה האחרונה לא שייכת, כי הוספת נטבחים היא אכן דבר שלילי ולכן יש לומר עלול. ובכן, המסקנה העיקרית שנובעת מן הדברים היא שקליפת הנגה , בנוסף לכל פשעיה, גם בחרה בדרך הקלה והוסיפה נטבחים לעולם. אבוי לך, נגה. אך אל דאגה, אומרים שעד הושענא רבא ניתן לכפר על עוונות. יש לך הזדמנות אחרונה! [ליצירה]
- [ליצירה] הו, נעל הפרשן המגיה רחוק. ב"ה אהבתי מאוד. מעורפל וחלומי, כמה משמעויות התערבבו לי בראש כשקראתי. רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכשרנית אחת! (אני כמובן, עדיין הכי אוהבת את האנטי לופה:) [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת, ב"ה אני זוכרת את הפעם ההיא (שהיא, אגב, לא נחשבת לפעם שבה לא מצצתי הסברים מהאצבע - הפעם ההיא התחילה מצדי לפחות בתור הגבה לא רצינית בעליל, ולכן גם המשכתי בקו שלי, וד"ל, וגם אתה שיתפת פעולה - אגב. אולי כי לא היה לך "רגע לא נכון" באותו רגע), ולא זכור לי שום התפרצות גועל נפש שכזאת מהפעם הקודמת. אם אמרתי הפעם או בפעם הקודמת משו שפגע בך, זה היה רק בצחוק ולא התכוונתי לפגוע באף אחד, בניגוד לאנשים מסויימים כאן שחושבים שתירוץ של מצברוח רגעי שלהם הוא תירוץ מספיק טוב כדי ללכלך על בנאדם דברים חסרי שחר בפומבי. אם הייתי יודעת שעוד אנשים יקראו את מה שאני כותבת (ויתעניינו בו), אולי הייתי מכניסה את התייחסותי העניינית, אבל היות שאני יודעת שזה מיועד בעיקר לעיניך - אין בי שום רצון לספק לך עוד סיבות ליריקה. לילה טוב. [ליצירה]
תגובות