נטוע
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אני אגיד את זה בפשטות, ובצורה הכי עדינה שאני יכולה: לך לעזאזל. עכשיו, אחרי שנרגעתי: בבתים האחרונים יש אמת. אבל הבתים הראשונים לא ראויים לשום תגובה מלבד זו שהגבתי לעיל. [ליצירה]
- [ליצירה] אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת) נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך. צילמת בפילם חום-לבן? [ליצירה]
- [ליצירה] זו האשמה חמורה וחסרת בסיס, אבל אני אקח את זה כמחמאה. (מה העניין? רק לאקזופרי מותר לכתוב על שושנים?) [ליצירה]
- [ליצירה] אין טעם בגאוות יחידה ללא בסיס. אם החינוך של סקטור אחר הוא טוב יותר, מי אני שאפקיר את חינוך ילדיי למען גאווה? [ליצירה]
- [ליצירה] הדס!!!!!!!!!!! רק בגלל שאני בחדר של האחיות שלי, ושעכשיו 00:30 בלילה, נמנעתי מלצווח בקול-חזרת אלינו!!! עכשיו אני הולכת לקרוא את השיר, פשוט הייתי צריכה שניה להירגע מעצם זה שפרסמת... חזרתי. אהבתי את השיר הזה, לא כאילו שיש אופציה אחרת. אני חושבת שיש בו עדינות, יותר מבשאר השירים שלך. ויש בו משהו נתן יונתני, לא רק בגלל הנושא (ימקונכיותחוף) גם בזרימה של המילים. והוא יפה, וחופי מאד. ואהבתי בעיקר את הביטויים הכה-הדסיים: הלילה שהוא קצף-רוח, רעש חשוף קונכיות, והשמיים השמוטים. [ליצירה]
- [ליצירה] חוששתני שלא הבנתי את הסוף. השורה "זו ברכת בכל (זאת)" מקסימה בעיני. אם כי התחכום ילך לאיבוד, אם וכאשר תנקד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד! סיום מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמו לכתוב על חסימת כתיבה כדי לפרוץ את המחסום :-) נדמה שאת מדברת לא רק על חסימת כתיבה, אלא גם על איזו חסימה רגשית. וקצת מוזר לי הערבוב ביניהן. (לדוגמא: "מעייני יבש" - הוא ביטוי שמדבר בבירור על מחסום ביצירה, ולעומת זאת את השורה שאחריו "עלי קמלו" קשה קצת להבין בדרך זו. ואם התכוונת להמשיך את המטאפורה, אז דומתני שהדימוי איבד מדיוקו.) הבית האחרון יפה ומקורי -אהבתי את ההסתכלות על יצירות העבר כ"שלדים בארון". אולם, חבל לי שהחריזה חלקית. [ליצירה]
- [ליצירה] זה - !בום! - היה ביתי, עם גינה - !בום! - בלי גינה... [ליצירה]
תגובות