[ליצירה]
אוי, ציפציפ נודד
ב"ה
אתה ומויש בדיוק אותו דבר.
אתם לא מבינים שאי אפשר ללמד מישו להיות אדם שמח בלהגיד לו "תקשיב, אל תכתוב כזה עצוב, טוב? זה מ'זה חבל על הכשרון שלך". קודם כל, רוב הדברים היפים הם עצובים, יען כי כתיבה היא דרך נפוצה להביע עצב. שמחה, לרוב, מובעת בדרכים אחרות - ריקוד, שירה בקולי קולות, וכדו'. אם תקרא את היצירות של עצמך תשים לב שגם הן לא שמחות במיוחד.
רגע, אמרתי "קודם כל", אז אני אמורה להגיד עכשיו "שנית".
המממ... טוב:
שנית, הכתיבה דווקא עוזרת להוציא את העצב ולהתמודד איתו, הלא כן? אם אתה מבקש ממישו לא לכתוב על משו אתה בעצם מבקש ממנו לכלוא את עצמו, וזה בלתי אפשרי בעליל. הא לך.
[ליצירה]
תחיית המתים
מוריה, למדת כישוף פעם? את עוסקת בהעלאה באוב?
אני מרגישה ממש כאילו משכו אותי מהקבר בכח (דווקא היה נמנום נעים) או לפחות העלו אותי באוב.. תחיית המתים בהתגלמותה!
תודה על המחמאות, בכל אופן. גם אני שמחה שיש אותך בעולם, בלעדייך הייתי נותרת לעד במעמקי תהום הנשיה!
[ליצירה]
מדהים.
ב"ה
היתי מגיבה על כל אחת ואחת מהיצירות שלך שכרגע גמרתי לצלול בהן, אבל אין לי משהו מיוחד להגיד, חוץ מלהביע תדהמה ועונג צרוף מהכשרון שלך. אני לא רוצה להפיג את הקסם של היצירה הזאת, שלמרות הסוף הנורא נשארת יצירה מדהימה, ולכן רק אביע את הזדהותי עם אוריה.
[ליצירה]
מצטערת ילד, לא חשבתי שאתה שותף לפשע, שכן הכתובת שבראש העמוד היא של ממזי.
אתה מוזמן ברצון רב למחוק את ה-ר' משמי. מנחם הראה לי את הסיפור הזה כראיה לכך שאני קיימת. אם תמחק את ה-ר', אוכל להוכיח לו נחרצות שאני כלל לא קיימת.
תגובות