שיחקת בי -
אוהב
לא אוהב
אוהב
לא אוהב
אוהב
ולפרח שלנו
נגמרו העלים...
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
- שיר למעלות
- חם-קר
- איך אעלה אל אבי?
- העונות עונות, אתה מתענה - הגרסה המלאה
- העונות עונות, אתה מתענה - הגרסה הבלתי מלאה
קשור אלי
- [ליצירה] אחלה, ואף מהנה ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. וואו. מזדהה עם כל מילה. וגם כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] - יוווו.. כל כך מכיר את זה.. והדימוי גורם לך לחייך, בעצב, בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסיייייייים מתה על הקצרצרים האלה עם הכפל משמעות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו בכל יצירה כמעט יש משו שאני מזדהה איתו אבל את זה אימצתי :) אחותי תמשיכי כך |נשיקה| [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט יפה :-) קצר וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] פרח נוגע פוגע ובתוכי הלב יודע [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץץץ כאב אהבה... עד כמה מוכר... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים שיר עם תובנות בצדו. חזק מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] לא ציירת את זה כבר לפני איזה שנה שנתיים? בכל מקרה, כבר אמרתי לך שזה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, באמת צילום יפה היופי זה לא רק לצלם בזווית הנכונה אלא גם לצלם את המקום הנכון, ואתה עושה את זה מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] טובי, שכחת בית אחד: תבלז ורב הוד רך ימב הרב. נפגש ותלדק, נפרד ותלעד. מב קשא דם, אככוש לותר גליו, לאי וכלל מצוא אתא שרא בד. (העיבוד נעשה בחפיפוּת, ועל כן הוא פחות מושקע משלך). [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, אנוכך - את כותבת נפלא. שנית, אני חושבת שאם מתייחסים לאמנות כאמנות נטו מפספסים קצת את האמנות, כי היא *נובעת* מהחיים ומהסיפורים שבהם. חוץ מזה, בקשר לשיר הספציפי הזה, אני לא חושבת שיש צורך לשנות. ההכנסה לסוגריים דווקא עוזרת לטעמי. כמו שאמר חתלתולו של שרדינגר, בסוגריים יש מעין אמירות מהצד, הסתכלות חיצונית. זה יכול להראות כהערות שהתווספו בדיעבד, או כהסברים לאחר מעשה (למשל, "אולי ברגע של תשומת לב", שנמצא בסוגריים, מנמק את "ופגעה המאכלת", או מנסה להחליש את המכה). ובשביל ליישב את טענתי עם טענתה של אסתר, שצריך להיות אפשרי לקרוא את השיר בי הסוגריים - קראתי את השיר בלי הסוגריים, והוא זרם והיה יפה. והסוגריים הוסיפו את מה שהם היו צריכים. מעבר לזה: שיר אינו סיפור או מסמך, ואף אחד לא חושב שהעובדה שיש סוגריים אומרת שאין צורך או שפחות חשוב לקרוא את מה שבהם, בעצם - לא יודעת אם מה שאמרתי נכון בכלל ואם נימקתי את עצמי כמו שצריך, אבל לדעתי השיר צריך להשאר בדיוק כמו שהוא. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, משו. ב"ה זה בא עם הזמן. כמו שאמר אחי להורי בילדותו - כשתהיו קטנים תבינו... בעניינים כאלה יש גאות ושפל, ויש סיכוי רב כי עוד תזכי להיות קטנה (:. אבל אין ספק שאת גדולה, גדולה! [ליצירה]
- [ליצירה] ילדונת, פרופורציות - שמעת על זה? (בטח תצטרכי את זה לבגרות במתמטיקה). אני בטוחה שמאוד חבל לך על מה שההתמכרות שלך לאינטרנט גורמת לך להפסיד, אבל האם אפשר בכלל להשוות בין דבר כזה לבין חיים של בנאדם? לכן אמרתי, ואגיד שוב, שפוגע בי *אישית* שאנשים שמים דברים כאלה בקטגוריית "הספד". יש עוד הרבה קטגוריות שיכולות להתאים, ואם את לא רוצה נונסנס או שיר בדיחה, אפשר גם קטע, הרהור או מונולוג. עד כאן פינת ההמלצה היומית. יום נעים לך, חמדתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר, ב"ה מי שהערכים שלו הם באמת ערכים והאמונה שלו בדבר מה היא באמת אמונה, לא יהיה קיצוני עד כדי סהרוריות ופראיות. כי מי שיש לו ערכים, חייב להיות שיהיו לו גם ערכים מתנגשים, או יותר נכון מאזנים אחד את השני. מי שהולך עם "דעתו" עד הסוף-ממש-ממש-לגמרי, מעיד בכך על זה שקיצוניותו היא לשם קיצוניות ותו לא. בכל אופן, מידת הקיצוניות של אדם לא משתנה לרוב, ולא משנה כמה צדדים הוא עובר. [ליצירה]
- [ליצירה] ההה, כ"כ מדוייק! אם הבנתי נכון. ב"החלט ראוי קריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גמני לא הבנתי מה בדיוק עובר על ההבל. הדמות הוא זכר שלובש בגד ים, שבא בצורת מכנסיים קצרות ורחבות, להגדרתך. אני זוכרת לפני זמן כלשהו, די קרוב להצטרפותו של מגן, שהוא מרסם פה את התמונה הזאת. אני עדה! היה פה דיון על התפישה שמביע הצילום, לגבי גדולת האדם וכו'. היו תגובות רבות. ואם זכרוני אינו מטעני בפרסום הקודם מגן כבר אמר שהוא צילם. אם אני לא טועה. [ליצירה]
- [ליצירה] שווה, פשוט שווה. ב"ה והרי ציטוט מהודעה אישית שנשלחה אלי הערב: ..."כאלה שברור שחייבים להעריך אותם בכל קנה-מידה, כמו ביאליק, עגנון, מתקרבת, וכאלה"... [ליצירה]
תגובות