שיחקת בי -
אוהב
לא אוהב
אוהב
לא אוהב
אוהב
ולפרח שלנו
נגמרו העלים...
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אחלה, ואף מהנה ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. וואו. מזדהה עם כל מילה. וגם כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] - יוווו.. כל כך מכיר את זה.. והדימוי גורם לך לחייך, בעצב, בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסיייייייים מתה על הקצרצרים האלה עם הכפל משמעות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו בכל יצירה כמעט יש משו שאני מזדהה איתו אבל את זה אימצתי :) אחותי תמשיכי כך |נשיקה| [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט יפה :-) קצר וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] פרח נוגע פוגע ובתוכי הלב יודע [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץץץ כאב אהבה... עד כמה מוכר... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים שיר עם תובנות בצדו. חזק מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זה פשוט מאד, מויש: אם אתה אומר לי שהיית שמח יותר לתגובה בכללי מאשר לתגובה באישי, ואח"כ אומר שאתה לא רוצה שבגלל זה אני אגיב לך פה - אתה באמת מצפה שאני לא אגיב לך פה? הו, ילדון תמים. אז ככה: זוהי ללא ספק יצירה דגולה, ואתה יודע שאני חושבת ככה, וכדי שגם כולי עלמא ידעו זאת, אומר זאת כאן, בכללי: "הי, זאת יצירה מעולה ביותר". [ליצירה]
- [ליצירה] שרה, כמובן שיש מקום לביקורת מקצועית, אבל תראי לאיזה גועל נפש זה מגיע. עשה לי רע לקרוא את התגובות של נושא אלומותיו, הן נוטפות שנאה ורעל. אני בהחלט מאמינה לך אם את טוענת שהוא איש מקצועי, אבל הביקורת שלו מראה את האטימות שלו לכל מה ששונה ממנו. אני אתן לך דוגמא: לאונרדו דה וינצ'י למשל היה צייר מאוד מקצועי, אף אחד לא מפקפק בכך. הוא ידע להציג מציאות בצורה מאוד מדוייקת. אבל אם הוא היה רואה את הציורים של דאלי בטח היתה לו הרבה ביקורת עליו: למה השעונים נוזלים? זה בכלל לא אמין, שעונים אף פעם לא נוזלים! והצבעים האלה לא מספיק עשירים, וכו'. ובכ"ז, גם דאלי נחשב אמן מקצועי. אותו דבר בסיפורת: יש כל מיני סגנונות. יש אנשים שמומחים בהצגת מציאות מדוייקת מאוד, שאפשר ממש לגעת בה, ויש אנשים שמומחים ביצירת מציאות הזויה מאוד, שהנפש נכנסת לתוכה. זה אמן וזה אמן. כתיבת סיפור היא לא בהכרח צילום המציאות במצלמת וידאו מילולית. בקשר לקיצור בדבר החזרה בתשובה - יכול להיות שהיה מקום להאריך, אבל יש דרך לדבר. "ויש בזה משהו לא בוגר בלשון המעטה" - אני מצטערת, אבל מה שלא בוגר פה זה הנסיון הנואש של נושא לנבור מתחת לאדמה ולהראות כמה היצירה של טל נוראית. בקשר ליומרה, אין לי מושג על איזה יומרה הוא מדבר. רוב הקוראים דווקא הזדהו והיו *בתוך* הסיפור, ולא הרגישו שהסיפור מסתכל עליהם מלמעלה. יש אנשים שאוהבים הרגשה של התעלות וריחוף בעולם קצת סהרורי. נושא לא? חבל, הוא מפסיד. בקשר לצפיוּת של היצירה - האדון מוזמן לקרוא את התשובות של סוערה לתגובות שכותבים לה כל הזמן. אפילו אם הסוף של הסיפור ידוע מראש, הדרך שבה מגיעים לזה חשובה. ואגב, אני בכלל לא ידעתי במהלך הסיפור שהוא הולך למות בסוף. כמובן אפשר לטעון שאני פשוט מטומטמת, ולא שמתי לב למובן מאליו. על השפה - לא ראיתי שום דבר שגוי או צולע בצורה שבה טל השתמשה בשפה. בסעיף הזה נושא חשף את השנאה שלו ואת הרצון המתגרה שלו לחפש דברים מתחת לאדמה. ואם כבר שפה - נושא מוזמן להסביר לי מה זה בדיוק "כבר אחרי ארבעה חמישה שורות".. עברי, דבר עברית. [ליצירה]
- [ליצירה] מישי אחרת מציעה לפונדלה מורטה להוריד את ארבע השורות האחרונות בתגובה שלו. אביב - נדמה לי שהמילה חצוף דווקא שייכת. היא מתייחסת לרעל שלה (של בת הזוג), שבשעת כיסוף מתחזה לצוף. דווקא שלוש השורות האחרונות מוצלחות יותר משאר השיר לטעמי. חמודות ושנונות ונכונות ומבטאות את העיוורון שהאהבה גורמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ציירת את זה כבר לפני איזה שנה שנתיים? בכל מקרה, כבר אמרתי לך שזה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] לענ"ד ב"ה המוטיבים הספרותיים לא אמורים להיות משהו ששמים לב אליו או שמחמיאים עליו. דווקא אם הם מוצלחים, הם נמחבאים מן העין, אבל יוצרים הרגשה של סיפור שכתוב טוב, וההרגשה הזאת דווקא השתקפה מהתגובות שקיבלת. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, ב"ה אני לא שמעתי על אותו "סיפור ארוך" שגרם לך לכתוב את מה שכתבת. --- אני לא יודעת מה איתך, אבל כשאני מתווכחת כאן אני לא עושה את זה לשם הוויכוח אלא כדי לנסות להעביר את מה שנראה לי כאמיתִּי. אולי הוספתי קצת התלוצצויות בין ההתייחסויות הענייניות שלי, אולי לא אהבת את ההתלוצצויות, אבל לזה אין שום השפעה על מידת האמיתִּיות של התגובות הענייניות שלי. אני לא מוצצת מהאצבע שום תגובה. אני מנסה סה"כ להגיד את מה שיש לי להגיד. --- אני מבינה שתפסתי את הוד מעלתו ברגע הלא נכון, וזאת הרי סיבה נהדרת להשפיל ולרמוס אותי לעיני כולם. האין זאת חוצפה איומה מצדי לתפוס את כבודו ברגע הלא נכון? הרי הייתי צריכה לדעת שזה מה שמגיע למי שעושה מעשה נתעב שכזה! אז אתה מוזמן להמשיך לשפוך את קיטונך, ותודיע לי כשייגיע איזה רגע-כן-נכון, כי יש לי עוד המון השגות ענייניות. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל לא ערב עכשיו. רק חמש וחצי לפנות צהריים. [ליצירה]
- [ליצירה] וגם הזדהות אישית קטנה: ב"ה "ולו בשביל חורף אחד גשום במיוחד שבו אני עולה על גדותי.." אמנם השיר הזה לא כפשוטו, אבל דווקא אצלי, משומה, אני באמת עולה על גדותיי בעיקר בחורפים... [ליצירה]
- [ליצירה] ושכחת להביא את הנוסח ההפוך. איך נדע מי רצח את רבין? טוב, בשביל זה *אני* פה. והרי הנוסח ההפוך: אתה ואתה אני אני אז אתה שאתה בגלל אתה ואתה אני שאני בכלל אני אני אם אבל אתה לא ואתה אני לא אני אז אני שאני בגלל אתה ואתה אתה שאתה בגלל אני אני אם --- השב"כ. (טוב, את המילה האחרונה הוספתי, כדי שזה יענה על השאלה "מי רצח את רבין"). ואם התכוונת לגרסא הפוכה יותר: אם אני אני בגלל שאתה אתה, ואתה אתה בגלל שאני התא התאו ינא ינא זא התא התאש ללגב התא התאו ינא ינאש ללגב ינא ינא מא לבא התא אל התאו ינא אל ינא זא ינא ינאש ללגב התא התאו התא התאש ללגב ינא ינא מא. שימו לב כמה פעמים חוזרת המילה "התאו". ליפך, מדובר בצופן סתרים שצופן בחובו את העובדה שתאו כלשהו רצח את רבין. והרי זה כ"כ מתבקש, שמי שמסוגל לרצוח את רבין, מוכרח להיות תאו כלשהו. ללא ספק. ************** "את אף פעם לא באמת מגיבה לי, רק לתגובות שלי", התמרמר לו מילון מסויים, והביא בעקיפין להווצרותה של עוד תגובה בלתי עניינית. לפיכך, אכפר על פשעי ואוסיף תגובה ליצירה עצמה, לאחר גדר ההפרדה, ************** כלומר - פה למטה. דומני שלא ירדתי לסוף דעתו של הכותב, אך התרשמותי מתחילת דעתו בהחלט ראויה לציון. כפי הנראה, מתוך הערכה כנה השתמשתי בהשאלה במשפט האחרון מהשיר, בכתבי את ההודעה-חסרת-הקשר הקודמת. עתה, באתי במטרה להשיב את החפץ השאול לבעליו. ללא ספק מעשה זה מצדי משקף הזדהות. אבל אין לי מה להביא לאורחים, רק בצלים. [ליצירה]
- [ליצירה] אזמה?! מה, אסור לתרגם דברים פעמיים? ככל שהיצירה דגולה יותר, כך היא מתורגמת יותר. חוצמיזה, המתרגם השני בכלל לא שינה את המילה ג'ברווקי, ולא המציא לה מילה חדשה בעברית. לא מספיק יצירתי מצדו :-P [ליצירה]
תגובות