לקחת את מעט החלודה שנותרה ממני
הצתת אותה בפרפורי אש עזים
ובמגע הקסם של ידיך
היא הפכה לזהב,
נוצץ בין להבות רכות
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יסלח לי הטלפון דה לה מורטה אבל הכותבת היא אשה, ויש לה זכות להתחבר לנשיותה. אף ביאליק לא היה גברי במיוחד בשירו "הכניסיני תחת כנפך", למשל [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח, איזה כשרון עילאי. בטח קיבלת את זה ממני :) [ליצירה]
- [ליצירה] רק הערה קטנה, מחוץ לדיון: פונדלי החביב, עם יומרה ואגו עצומים כשלך, כדאי שתלך ללמוד קצת א-ב בסיסי, שכן לא מכובד שאביר נעלה כמוך כותב בשגיאות כתיב. שגיאות מי יבין מנסתרות נקני. אגב, איני יכולה שלא להוות פרסומת מהלכת לעצמי, לפיכך אתה מוזמן לעיין במילון שלי וללמוד מהן שגיאות נכונות ומהן שגיאות לא נכונות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר - הלל, למדינת - ישראל, ! ב"ה (שיר זה, מוצע כתחליף - נוסף, להמנון - המדינה;) יום - חדש, אורותיו - השיאיה! השיאיה - אורותיו, אורותיו - הגדולים, הושאויו! ויושאויו, אורותיו, ויבוא, אור גדול - על - כל, אומות - ישראל, על האומה - הפלישתית, האומה - הרוסית, האומה - הרומנית, והדרוזית - גם; כן, כל אומות - ישראל, קמות - לתחיה, לשמש - ולבריכה! האח, הידד, הקץ - לכיבוש. (פזמון. יש לחזור עליו עד בוא המשיח) --- שיר יפה? [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שיש משהו חזק ביכולת התמצות, אבל סו - את ללא ספק מדברת שטויות. סרבול? הורסת? [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, את לא יודעת? יצחק גור לא יודע ללחוץ על הסיווג "שירה", ובכלל, על כל סיווג שבעולם. האצבע שלו מכוונת אוטומטית באופן מודע ובלתי ניתן לשינוי, לסיווג "במשפט אחד". הוא, יצחק גור, מעולם לא ידע שירה מהי. מומלץ לקרוא כמה ממשפטיו האחדים. [ליצירה]
- [ליצירה] יהודית, פשוט מאוד: ב"ה זה לא בדורנו, זה בדור הבא. (הכותב הינו עולל בן 14). [ליצירה]
- [ליצירה] בלה בלה בלה ב"ה שיר, אני מצטערת שהאשמתי אותך בהאשמות שווא. ואם זה כ"כ מציק לך, התיקונים, אני אשתדל לא לתקן אותך (אבל זה לא אומר שאני לא אתקן אחרים כמובן!). ולעניין: מה שנאמרתי בהודעה הארוכה שלי זה בעצם שלטענה של המנומשים, הטוענת שיושר זה יותר מעשה מסויים וישרות זה יותר כללי, אין כל שחר, ואף ניסיתי להוכיח זאת ע"ע דוגמאות לשוניות מקבילות, שבטח ממש לא מעניין אותך לדעת אותן אז לא אנסה לתרגם אותן לשפת "לא מחוננים ולא בוגרי תרבות" או מה שלא יהיה. [ליצירה]
- [ליצירה] שקופית, ב"ה אני חושבת שהכוונה היא שכשאנחנו ממלאים את ה' בחלומות ותקוות ודברים כאלה זה קצת מסתיר לנו את האהבה, אנחנו עסוקים יותר בעצמנו, בלבקש ולרצות דברים. ואפילו ש"לעולם" לא יגמרו המשאלות והחלומות - יש משהו גם אחרי ה"לעולם", כשיגמר המושג הזה של עולם. כשהכל יושלם וכל השאלות יפתרו. [ליצירה]
- [ליצירה] . איזה יופי! אהבתי את הקטע עם היאיר עוד היאיר. [ליצירה]
תגובות