[ליצירה]
אין ספק שפירוש הפיל עולה על כולם.
ב"ה
הרי ברור שהפיל הוא יצור גדול ביותר, והוא משול למאור הגדול המופיע בסיפורנו זה. בקשר לרוורס, כמובן שהפיל לא באמת מנסה לסוע ברוורס, אבל כך זה נראה מזווית ראייתו של למל יקירנו! הרי כשהוא מביט ורואה שהשמש לא מופיע, חושש הוא שמא נסוגה היא אחור מפני הרוח והגשם. ומאי "נסוגה אחור" אם לא "לסוע ברוורס"? הרי זה פשיטא של הפשיטא. והמטוס סילון, אם תעמיק היטב תראה שהוא נוהג לטוס במרומים, וד"ל. ואף השמש, שוכנת היא במרומים. ואכמ"ל. המטוס מסמל את למל, המנסה לעלות השמימה, כמובן. וסילון - טוב, זה כבר קשור יותר למה שיקרה בהמשך, כנראה, אז חכו לחלק ג' ע"מ לשמוע את חלקו המסעיר ביותר של פירושי!
-----
למען האמת, זה לא מה שהתכוונתי להגיד, פשוט קיבלתי הודעה במסנג'ר, והיא הולכת ככה: "מוֹיְש אומר/ת:
אז אולי תגיבי?"
אז הנה, אולי הגבתי.
-----
ועניינית: וואווו |פעירת עיניים|. זה באמת באמת עשוי היטב. לקח זמן, אבל זה הגיע, וטוב שכך.
בציפיה לחלק ג',
מישי
[ליצירה]
אין ספק שילד צודק.
ראשית, אם חמשירים זה סתם שטויות שלא מתיימרות להיות יצירה ספרותית - כמו שאמר מסר - אז למה בכלל לעסוק בהם בסדנת כתיבה, ולמה לפרסם אותם באתר יצירה.
שנית, גם כחמשירים הם לא משו, לפחות בחלקם יש פשלות רציניות בחריזה ומשקל (שהם הדברים המרכזיים בחמשירים). חוצמיזה שגם היתוליות אפשר לעשות בצורה שנונה ועוקצנית, ואפשר לעשות בצורה סתמית או אפילו בוטה.
[ליצירה]
ממממ... טעים.
ב"ה
פשוט תענוג לעיניים. גם יפה וממושקל ומחורז היטב, וגם לא גורע כלום מהתוכן. וגם סתם כזה שנעים לקרוא. אהבתי במיוחד את הבית הראשון והאחרון, אם כי האמצא הוסיף אווירה.
[ליצירה]
טובי, שכחת בית אחד:
תבלז ורב הוד רך ימב הרב.
נפגש ותלדק, נפרד ותלעד.
מב קשא דם, אככוש לותר גליו,
לאי וכלל מצוא אתא שרא בד.
(העיבוד נעשה בחפיפוּת, ועל כן הוא פחות מושקע משלך).
[ליצירה]
אחלה של סיפור. שנון ומצחיק ונהדר. רק את אכילס והצב לא הבנתי. והתיאורים שלך היו מאד יפים ומתאימים לדמויות, רק לא הבנתי למה הפכת את גלואה לטיפוס משועמם. פשוט כי לא היה לך משו נחמד להלביש עליו? או שיש סיבה עמוקה?
לסיכום,
"אנחנו המתמטיקאים, כולנו קצת משוגעים"
תגובות